רבי יהודה יודל רוזנברג

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב יהודה יודל רוזנברג (1914 לערך).
מתוך קונטרס "גורל העשיריות" שהדפיס הרב רוזנברג. חוברת קצרה זו, ייחודית במינה, אמורה להשיב תשובה מקורית לשואל, על כל שאלה שיישאל, זאת על ידי חישובים, דילוגים, מספרים ואותיות, וע"פ ארבעה לוחות, כמו זה שמוצג בתמונה.

הרב יהודה יודל רוזנברג (בכתיב יידי: ראזענבערג; תר"ך, 24 בדצמבר 1860 גנברזוב, פולין – כ"ו בתשרי תרצ"ו, 23 באוקטובר 1936, מונטריאול, קנדה) היה רב וסופר שהתפרסם עקב מציאת ספרים המיוחסים לסופרים קדומים שגר בפולין והיגר בסוף ימיו למונטריאול שבקנדה.

קורות חיים

נולד בעיירה סקארישֶב (Skaryszew)[1] שליד ראדום, בפלך ראדום של פולין הקונגרסאית (שבשליטת האימפריה הרוסית), למשפחה המיוחסת לרבי יהודה החסיד. נודע כתלמיד חכם וכלמדן מופלג, וכונה "העילוי מסקארישב" ("סקארישעווער עילוי"). הוסמך לרבנות על ידי רבים מגדולי הדורו בהם רבי שניאור זלמן פרדקין מלובלין, רבי מאיר יחיאל מאוסטרובצה, ורבי שמואל זנוויל קלפפיש ראב"ד ורשה. בגיל 17 נישא, ולאחר מכן כיהן כרב ודיין בקהילות טרלה, לודז' וורשה.

בתחילת שנת ה'תרע"ד היגר לטורונטו וכיהן כרב קהילת היהודים יוצאי פולין "בית יעקב". בתחילת שנת ה'תרע"ז ייסד את "תלמוד תורה פולני" וכעבור שנה נרכש מבנה נוסף בכדי לקלוט את התלמידים הרבים ושמו שונה ל"תלמוד תורה עץ חיים". בשנת ה'תרע"ט עבר להתגורר במונטריאול, ייסד בית דין רבני וכיהן כראב"ד וכרב הראשי של "איחוד הקהילות היהודיות של מונטריאול". בתחילת חודש חשון ה'תרפ"ג הקים יחד עם ר' הירש כהן את "מועצת הרבנים" של ועד הקהילה היהודית ומונה לסגן נשיא 'ועד הרבנים' במונטריאול למשך כמה חודשים. יחד עם ר' יהושע הלוי הירשהורן ושבעה שוחטים ובשיתוף אגודת הקצבים הקים בתחילת אדר ה'תרפ"ג מערכת כשרות, ולאחר ישוב המחלוקת בעניין השחיטה בט"ו כסלו ה'תרפ"ו מונה שוב לסגן נשיא 'ועד הרבנים' במונטריאול.

בספרו "יחוה דעת" דן בשאלות ותשובות בנושאים מודרניים, והיה פורץ דרך בתחום זה. כך למשל דן על הדלקת וכיבוי חשמל ביום טוב (ואף התכתב בעניין זה עם הרב שלמה זלמן אויערבך), מי מקוה שעברו דרך צנרת עירונית ועוד ספרו "ידות נדרים", העוסק במסכת נדרים, מקובל בישיבות עד היום כספר יסודי בעניינים הנוגעים למסכת זו.הרב רוזנברג פרסם ספרי מעשיות פסאודו-אפיגרפיים שזכו לתהודה רבה, והתקבלו בציבורים רחבים כאמת, או לפחות כמסורות קדומות; בין אלה ניתן למנות את חיבורו המפורסם על הגולם מפראג בכותרת 'נפלאות המהר"ל' (1909), סיפורי הסבא משפולה, וספר רפאל המלאך.

ההיסטוריון פרופ' שניאור ליימן[2] מצא ספר שיצא לאור לכבוד יום הולדתו השבעים של הרב רוזנברג. בספר הובאו קורות חייו של הרב רוזנברג, שככל הנראה נכתבו על ידו, ושם ישנה רשימה של ספריו. הספרים מחולקים על פי סוגים, כאשר הסוג השלישי מכונה "אגדות עם", ושם כלולים נפלאות המהר"ל וחשן המשפט. ע"פ פרופ' ליימן, ככל הנראה נכתבו הספרים כדי לשמש חומר קריאה תורני לנוער היהודי הפולני, כפי שעשה מאיר להמן. במעשיותיו חיבב את המהר"ל, ופרסם, מלבד סיפורי הגולם, גם הגדה של פסח עם שני פירושים 'לשון לימודים' ו'דברי נגידים', שייחס אותם למהר"ל, ועד היום נדפסת הגדה זו בסט כתבי המהר"ל.

כמו כן הדפיס הרב רוזנברג תרגום של ספר הזוהר לעברית, שזכה להסכמות של רבנים חשובים וביניהם רבי חיים חזקיהו מדיני. יש שטענו שהסכמות אלה מזויפות ונכתבו על ידו.[3] מאיר בר-אילן שיער שבבדיקה מדוקדקת לתרגומו יתגלה שהוא פסאודואפיגרפיה.

משפחתו

כתביו

  • ידות נדרים ורשה תרס"ג. חלק א. ביאור על כל 'כלומר' בפירושי רש"י ור"ן במסכת נדרים. חלק ב. ביאורים ופלפולים על שמונה מסכתות וכן בהלכות פסח תפילין וקידושין.
  • גורל העשיריות, המיוחס לרב צמח בר מר רב אחאי גאון, ורשה תרס"ד.
  • סדר הגדה של פסח למהר"ל, ורשה תרס"ה.
  • נפלאות מהר"ל, פיעטרקוב תרס"ט
  • סדר הפרוזבול, פיעטרקוב תר"ע. דיני פרוזבול וסדר הכנתו הלכה למעשה; עברית עם תרגום ליידיש.
  • אליהו הנביא, פיעטרקוב תרע"א. לקט מדרשים ואגדות על אליהו הנביא
  • רפאל המלאך, פיעטרקוב תרע"א. סגולות וקמיעות
  • תפארת מהרא"ל משפאלי, פיעטרקוב תרע"ב. תולדות הסבא משפולי.
  • דרשה צמר ופשתים, פיעטרקוב תרע"ב הלכות כלאי בגדים ושעטנז.
  • דער קריזיס פון לאדז ווארשא, פיעטרקוב תרע"ב
  • חשן המשפט, פיעטרקוב תרע"ג, ספור על מהר"ל מעובד מארתור קונאן דויל.
  • דער גריידיצער ... רבי אליהו גוטמאכער זצ"ל, פיעטרקוב, חסרה שנת דפוס.נפלאות ואגדות על ר' אליהו גוטמאכר.
  • דברי הימים אשר לשלמה המלך עליו השלום, פיעטרקוב תרע"ד. אוסף מדרשים ואגדות על שלמה המלך
  • מקוה יהודה, טורונטו תרע"ח הוראות הכנה למקווה ביתי זול
  • קריאה הקדושה, ניו יורק תרע"ט. הלכות ומנהגים לקריאת התורה
  • סדר הקפות לשמיני עצרת ולשמחת תורה
  • א בריוועלע פון די זיסע מאמע שבת מלכתא, מונטריאול תרפ"ד.אגרת שכתבה השבת כביכול לעם ישראל למען שמירת השבת.
  • מאור החשמל - שאלה ותשובה, מונטריאול, שנת תרפ"ד) מהדורה שנייה: ירושלים תרפ"ט. חשמל בשבת והלכות מריטת עוף
  • זהר תורה על חמשה חומשי תורה, מונטריאול - ניו יורק, תרפ"ד - תרפ"ה, ספר הזוהר על סדר התורה עם תרגום לעברית
  • נפלאות הזהר, מונטריאול תרפ"ז. ספורים מלוקטים ומתורגמים מספר הזוהר.
  • עטרת תפארת, ניו יורק תרצ"א. דרוש להנחת תפילין
  • פרי יהודה, בילגורייא תרצ"ה. פירושים לחמשה חומשי תורה

לקריאה נוספת

  • הרב מנחם מנדל אקשטיין, ספר יצירה, ...ולברר אי אמתת הספר נפלאות מהר"ל, סיגט תר"ע.
  • נ' בוימאייל, 'הרב ר' יהודה (יודל) ראזענבערג ז"ל', תלמוד תורה 'עץ-חיים' - ספר היובל, טורונטו, תש"ג, עמ' 104–119.
  • הרב אשר זלקא ראנד (עורך), "הרב ר' יהודה יודל ראזענבערג ז"ל", תולדות אנשי שם ח"א, ניו יורק, תש"י, עמ' 125, באתר HebrewBooks
  • מ"ש גשורי, 'הרב יהודה (יודל) רוזנברג', בתוך: א"ש שטיין (עורך), ראדום, תל אביב, תשכ"ב, עמ' 116–117.
  • "יהודה יודיל רוזנברג", האנציקלופדיה העברית (כרך ל, עמ' 635–636), חברה להוצאת אנציקלופדיות, תשל"ח.
  • יוסף דן, הסיפור החסידי, הוצאת כתר, ירושלים: 1975, עמ' 220–234.
  • גדליה נגאל, הספורת החסידית, ירושלים, תשמ"א, עמ' 49–50; 188 הערה 16.
  • Ira Robinson, ‘Literary Forgery and Hasidic Judaism: The Case of Rabbi Yudel Rosenberg’, Judaism, 40 (1991), pp. 61-78.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Skaryszew, Poland, באתר Jewish Gen (באנגלית)
  2. ^ THE ADVENTURE OF THE MAHARALOF PRAGUE IN LONDON: R. YUDL ROSENBERG AND THE GOLEM OF PRAGUE עמ' 34
  3. ^ מאור אקלר, "האם מותר לתרגם את הזוהר ללשון הקודש", האוצר מא (סיוון תש"פ), עמ' תב.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

32512714יהודה יודל רוזנברג

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=רבי_יהודה_יודל_רוזנברג&oldid=2755974"