רבי יהודה בן מויאל
 | |
| לידה |
ה'תקפ"ח תארודנת |
|---|---|
| פטירה |
כ"ט בטבת ה'תרע"א (בגיל 83 בערך) ירושלים |
| מקום קבורה | הר הזיתים |
| תאריך עלייה | אלול ה'תר"ע |
| מקום מגורים | תרודאנת, מוגאדור, סאפי, ירושלים |
| מקום פעילות | סאפי, מוגאדור |
| רבותיו | אביו רבי מכלוף, דודו רבי יעקב בן שבת ודודו רבי חיים פינטו |
| חיבוריו | שבט יהודה |
רבי יהודה בן מוייאל (בערך ה'תקפ"ח - כ"ט בטבת ה'תרע"א) היה רב ודיין בסאפי וראב"ד במוגאדור, מרוקו.
קורות חייו
נולד בתארודנת במרוקו לרבי מכלוף (דיין ומו"צ בעיר) ולאמו ממשפחת בן שבת. בילדותו עברה משפחתו לגור באסואירה שם למד אצל אח אמו רבי יעקב בן שבת, ואצל רבי שלמה טאנז'י [1]. העידו עליו שסיים את הש"ס בנערותו.
מונה לרב ודיין בקהילה היהודית בסאפי ולראש ישיבה עוד בבחרותו. בשנת ה'תרל"ז חזר למוגאדור וכיהן בה כרב ודיין. לאחר פטירת רבי אברהם בן עטר, בשנת ה'תרל"ט, מונה לראב"ד בית הדין בעיר.
בשלושים שנות כהונתו נודע כאיש מופת והטביע חותם רב על עירו, ורבי יעקב אבוחצירא הגדירו עוד בצעירותו כאחד מארבעת הגדולים בדורו במרוקו[2]. הוא לימד בישיבה בעיר, ובין תלמידיו נמנה אחיינו רבי יעקב בן שבת[3].
בשנת תר"ע מינה את בנו רבי מסעוד לכהן במקומו, ויצא למסע עלייה לארץ ישראל. בהגיעו לעיר טאנגיר קיבל מכתב מבנו שאחד מעשירי הקהילה הדיחו מהרבנות בטענה שהוא צעיר מדי, לצורך כך חזר להשיבו על כסאו, ונסתייע על ידי רבי רפאל אנקווה[4], ותיכף חזר למסעו. באלול תר"ע הגיע לארץ ישראל והתיישב בירושלים.
בשבת, כ"ט בטבת ה'תרע"א, באמצע סעודה שלישית ביקש מהנוכחים ”קראו נא סדר קריאת שמע כי בא מועד”, ותוך כדי כך נפטר. נקבר בהר הזיתים בחלקת המערביים. על מצבתו נחקק "פה נטמן נר המערבי זיע"א". קברו נחרב על ידי הערבים בין השנים תש"ח-תשכ"ז, וכיום ידוע רק מיקום קברו המשוער, אך לא המדויק.
צאצאיו הדפיסו מתורתו ספר "שבט יהודה" (ירושלים תשנ"ד) המכיל שאלות ותשובות, חידושים ודרושים.
משפחתו
נישא בתחילה לרבקה, ממנו נולדו 5 מילדיו, ובזיווג שני נשא את קלרה, ממנו נולדו שני ילדים. ביניהם:
- בנו רבי מסעוד, ממלא מקומו במוגהדור.
- חתנו רבי שמעון זריהן, דיין ומו"ץ בסאפי[5].
קישורים חיצוניים
- ספרו, שבט יהודה, באתר אוצר החכמה
- ואנונו, שמעון בן יעיש, רבי יהודה בן מוייאל, בתוך "ארזי הלבנון - אנציקלופדיה לגאוני ספרד", חלק ב', ירושלים תשס"ו, עמ' 796-797, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
- חכם יהודה בן מויאל באתר "החכם היומי".
- משה עמאר, קהילת אצווירה וחכמיה, בראש ספר "מעט מים" עמ' 40-41
- תשובה בכתב יד בעניין חזקה על בית על פי תקנות רבני מרוקו, בחתימת הגאונים רבי יהודה בן מויאל ורבי יוסף בן עטר. אצוירא, תרס"ז 1907 באתר תפארת
הערות שוליים
- ^ המוסף התורני של הדרך, תור הזהב - 170, 170, באתר אוצר החכמה
- ^ מלול, שלמה, לזכר עולם, באתר אוצר החכמה
- ^ חכם יעקב בן שבת באתר "החכם היומי".
- ^ רבי רפאל אנקווה, תועפות ראם, קזבלנקא תרצ"א, סימן טז.
- ^ זריהן, יעקב חי בן ברוך, שופריה דיעקב <מהדורה חדשה>, באתר אוצר החכמה