רבי יהודה אידלסון
הרב יהודה אידל אידלסון (לעיתים: יהודה אידיל אידילסאהן; או: אידעלסאָן; באנגלית: Idel Idelson; י"ד בניסן ה'תרל"ד, 1 באפריל 1874 - ח' בשבט ה'תש"ג, 11 בינואר 1943) היה רב ודרשן ליטאי-אמריקאי. רב בדנוור ובג'רזי סיטי ומרבני ניו יורק. רבו של בית הכנסת ברחוב אלדרידג' בניו יורק.
ביוגרפיה
נולד בנובהרדוק בערב פסח ה'תרל"ד לרב חיים חייקל בן ר' משה זלוצובסקי (זלאצאווסקי) ולשרה איטקה בת ר' אברהם יצחק. אביו היה למדן ומלמד ואמו הגיעה ממשפחה מיוחסת, נכדתם של הרב חיים סנדר מנעשוויז ושל הגביר הלמדן ר' דוד זאוויליס מסלונים.
בגיל 12 נסע ללמוד בישיבת מיר שבה היה תלמידו ומקורבו של רבי חיים לייב טיקטינסקי[1] ולאחר שנות לימוד אחדות עבר ללמוד בישיבת איישישוק ובגיל שש עשרה למד תקופה אצל הרב אליהו משה לוין רבה של ז'ולודק הסמוכה ללידא. אחר כך נסע ללמוד בווילנה. נישא להדסה בתיה בת הרב שבתי יעקב בלוך[2] בן ר' אברהם יצחק מסלצניק הסמוכה לווילנה. לאחר נישואיו נסע להשלמת לימודיו בכולל הפרושים בקובנה, בקובנה למד הלכה והחל להתמחות בדרשנות. עם סיום לימודיו נסמך לרבנות בידי רבי צבי הירש רבינוביץ, רבה של העיר; רבי משה דנישבסקי, רב הפרבר סלובודקה; ורבי יחיאל מיכל הלוי אפשטיין מנובהרדוק, ה"ערוך השולחן".
הוא קיבל הצעות רבנות ממספר עיירות, אך באותו זמן התדרדר מצבו הכלכלי של כולל הפרושים, והאחראים על המוסד שלחו אותו לארצות הברית לצורך גיוס כספים. הוא הגיע לארצות הברית ב-1900 ובמשך שנה סבב בערים שונות והתרים עבור כולל הפרושים בקובנה. לאחר שנה הוצעה לו משרת רבנות בעיר דנוור שבקולורדו והוא החליט להשתקע בעיר עם משפחתו. הוא הניח את התשתית לקהילה האורתודוקסית בעיר, והקים את כל המוסדות והארגונים הדרושים לניהולה: מוסדות חינוך, מערכת כשרות, ביקור חולים וכדומה. הוא גם פעל בקרב הקהילה לחיזוק ההקפדה על שמירת שבת.
בתקופת כהונתו הייתה תיירות מרפא גדולה בהיקפה לדנוור, רבים מחולי השחפת שבאו לעיר היו עניים יהודים שהתגלגלו ברחובות העיר ורבים מהם מתו. הרב אידלסון פעל להקמת סנטוריום שכלל בית חולים ובית הבראה עבורם, לצד מקומות תעסוקה לתקופת המחלה. הוא עמד בראש הוועד של הסנטוריום במשך שנתיים וגייס עבור כך תרומות בסכומים גדולים.
הוא כפה הסדרי כשרות קבועים על בעלי האיטליזים בעיר, חלקם התנגדו והביאו לעיר את הרב יעקב דוד וילובסקי (רידב"ז) כדי לבטל את התקנות, אך לאחר שהגיע לעיר הביע את תמיכתו בהסדריו של הרב אידלסון.
בשנת 1917, תרע"ז, עקר לג'רזי סיטי והתמנה כרב בבית הכנסת "אגודת שלום" ברחוב ברגן בעיר. גם בג'רזי סיטי סייע בהקמת מוסדות הקהילה היהודית ונמנה עם מייסדי בנין הקהילה בשדרות ברגן. בשנת 1919, תרע"ט, נפטרה אשתו והותירה אותו ואת בתם דבורה רחל. הוא כיהן במשרתו בג'רזי סיטי במשך שבע שנים. ב-1921 נישא בשנית לחיה דאבא בת טוביה וולף.
בשנת 1924, תרפ"ד, התמנה כרב ואב"ד קהילת "מגדל ציון" בברונקס שבניו יורק. הוא היה שותף להקמת אגודת הרבנים דארצות הברית וקנדה, חבר פעיל בוועד הרבנים דניו יורק, שותף לייסוד ארגון "עזרת תורה" וועד ההצלה, ומיוזמי "ועד הכשרות הכללי בניו יורק". לאחר שבע שנים (1931) התמנה כרב "קהל עדת ישורון" שמרכזו בבניין המפואר של בית הכנסת ברחוב אלדרידג' בעיר. במשרתו זו כיהן עד פטירתו בח' בשבט ה'תש"ג, 11 בינואר 1943, לאחר שהות של חודשיים במיאמי שבפלורידה בשל מחלת לב ממנה סבל. הוא הובא לקבורה בניו יורק.
משפחתו
בתו היחידה דבורה רחל נישאה לשמואל אינזלבוך, בנו של הרב אליהו אינזלבוך. היא הייתה פעילה מרכזית בהסתדרות הציונית הדסה, עמדה במשך עשור בראש הקרן הקיימת של הדסה ועם הקמת מדינת ישראל התמנתה כיו"ר המחלקה לתעמולה חלוצית בקרב הנוער האמריקאי בהדסה.
קישורים חיצוניים
- שמואל נח גוטליב, אהלי שם, פינסק תרע"ב, עמ' 299–300, באתר היברובוקס
- קברו ופרטים נוספים, באתר "קברים"
- Thousands Mourn at Funeral As Martyr Beilis is Laid to Rest, דיווח מ-10 ביולי 1934, על הספד שנשא בהלוויתו של מנדל בייליס בבית הכנסת ברחוב אלדרידג' בניו יורק. באתר סוכנות הידיעות היהודית JTA (באנגלית)
- ספרו
- נחלת יהודה, ניו יורק: הוצאת פלדהיים, תשי"א, 1951, באתר היברובוקס
הערות שוליים
- ^ לפי משה צינוביץ, "מיר": תולדות ישיבת מיר, תל אביב תשמ"א, פרק ט: מתלמידי הגרחל"ט, עמ' 46–47.
- ^ מתלמידיו הקרובים של רבי ישראל סלנטר.
