רבי חיים פרדס

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב חיים מאניס הלוי פרדס
לידה ינואר 1935
ז' בשבט תרצ"ה
תל אביב ישראל
פטירה מאי 1999 (בגיל 64)
ג' בסיוון תשנ"ט
תל אביב
מקום קבורה בית הקברות סנהדריה, ירושלים
מדינה ישראלישראל ישראל
מקום מגורים תל אביב
מקום פעילות ירושלים, תל אביב
תקופת הפעילות תשכ"ו - 1966 – תשנ"ט - 1999
השתייכות ציונות דתית, חרדים
תחומי עיסוק דיינות, משנת המהר"ל מפראג
תפקידים נוספים אב בית דין תל אביב, רב בית כנסת "בית אל" ו"היכל מאיר". ראש כולל ומכון "יד מרדכי", חבר ביה"ד הגדול זמני.
רבותיו הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא
חיבוריו ראו להלן
בת זוג רחל (זק"ש)
אב אברהם יששכר הלוי פרדס
אם דבורה מרים (לבית וייץ)
אב בית דין בית הדין הרבני בתל אביב
19791990
(כ־11 שנים)

הרב חיים מאניס הלוי פרדס (ז' בשבט תרצ"ה 11 בינואר 1935 - ג' בסיון תשנ"ט 18 במאי 1999) היה רב ודיין ישראלי, כיהן כאב בית הדין הרבני בתל אביב-יפו וכרב בתי כנסת בעיר. מהדיר ומפרש כתבי המהר"ל מפראג. פרש מתפקידו לאחר שהודה בפלילים במסגרת עסקת טיעון.

תולדות חייו

נולד בתל אביב בז' בשבט תרצ"ה (11 בינואר 1935) לרבי אברהם יששכר הלוי פרדס, ולדבורה מרים בת הרב חיים מאניס וייץ ראש קהל 'עדת ישראל' ברלין.

בגיל 4 התייתם מאמו וגדל בביתו של האדמו"ר ה"ברכת משה" מלעלוב, אביו היה איש סודם של האדמורי"ם רבי משה מרדכי בידרמן מלעלוב, ורבי אהרן מבעלזא.

למד בישיבת הדרום-קלצק ברחובות אצל הרב אלימלך בר שאול ואצל הרב אלעזר מנחם מן שך שאף ישן עמו בחדר בעת שהותו בישיבה ושימש אותו רבות,

לאחר מכן למד בישיבת מרכז הרב והיה לתלמידו המובהק של הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא, אך עם השנים התקרב לעולם החרדי, דבר שהכעיס את הרב צבי יהודה הכהן קוק שלא ראה דבר זה בעין טובה.

נשא את רחל, בת הרב מרדכי יהודה לייב זק"ש ראש ישיבת "בית זבול" ורבה של "זכרון משה".

בשנת תשכ"ו לאחר פטירת הרב לוי יצחק גרוסמן התמנה לכהן כרב בתי הכנסת "בית אל" ו"היכל מאיר" בצפון תל אביב, הקים את כולל "יד מרדכי" ללימודי רבנות ודיינות שם למד בין היתר הרב יעקב רוז'ה חבר מועצת הרבנות הראשית.

בניסן תשל"ה (1975) הוסמך לדיינות בידי מועצת הרבנות הראשית[1] וכעבור כחצי שנה התמנה לדיין בבית הדין הרבני בעיר[2]. בשנת תשל"ט (1979) התמנה לאב בית הדין.

בשנת 1979 התמודד על משרת רבה האשכנזי של נתניה וזכה לתמיכת הרב הראשי שלמה גורן, אך הפסיד לרב ישראל מאיר לאו[3].

בשנים 1986-1988 כיהן כחבר בית הדין הרבני הגדול באופן זמני.

היה מרצה פופולרי בענייני יהדות, עסק רבות בתורת המהר"ל ואף ההדיר ופירש את כתביו (ראו להלן).

נפטר בג' בסיוון ה'תשנ"ט, ונקבר בבית הקברות סנהדריה.

פלילים

בנובמבר 1989, פורסם כי הרב פרדס חשוד כי הציע למעורבים בדיונים שהתקיימו בראשותו קיצור הליכים בתמורה לקיום מפגשים בעלי אופי לא ראוי, בעקבות הפרסום השעה עצמו מבית הדין הרבני עד לפרישתו לאחר מספר חודשים. פרדס הכחיש את כל החשדות, עם זאת, בהמלצת הרב יוסף שלום אלישיב, הסכים לעסקת טיעון[4], במסגרתה יודה בחלק מן המעשים שיוחסו לו, יתפטר מתפקידו וייגזרו עליו שישה חודשי מאסר בפועל שיומרו בעבודות שירות.

בעקבות לחץ ציבורי, סירבו שופטיו לאשר את המרת המאסר בעבודות שירות[5][6]. סנגורו יעקב ויינרוט החליט לא לערער על כך לבית המשפט העליון, מחשש שיבטל את עסקת הטיעון מעיקרה לאור ההתנגדות הציבורית[7][8].הרב פרדס הורשע ונידון ל-6 חודשי מאסר בפועל, והחל בריצוי עונשו ב-1 בינואר 1991[9]. מאסרו קוצר בשליש, והוא שוחרר לאחר ארבעה חודשים.

לאחר שחרורו ביקש מהנהלת בית הכנסת "היכל מאיר" לשוב ולכהן כרב בבית הכנסת, אך רוב הגבאים התנגדו לכך[10]. בבית הכנסת "בית אל", לעומת זאת, הוא חזר לבקשת המתפללים, מהלך שספג ביקורת מסויימת[דרושה הבהרה].

משפחתו

  • בנו עו"ד הרב משה פרדס חתנו של הרב אברהם צבי סלושץ.
  • בנו הרב שניאור פרדס ראב"ד נתניה ורב ביהכנ"ס "בית אל" ת"א.
  • בנו הרב יוסף פרדס רב אב"ד 'המזרחי' וינה אוסטריה.
  • חתנו הרב שמואל ברנהולץ ראש ישיבת "עטרת התורה" ירושלים, בן הרב נחום ברנהולץ אב"ד ת"א.

חיבוריו

  • ספרי המהר"ל מפראג על פי כתבי יד ודפוסים ראשונים עם מבואות, הגהות, הערות ופירושים:
  • ספרו הראשון : פירוש הלכות מעשרות, מעשר שני ונטע רבעי, ביכורים ושאר מתנות כהונה שבגבולין ושמיטה ויובל ממשנה תורה לרמב"ם, במסגרת סדרת "רמב"ם לעם" (ירושלים תשי"ט)
  • מן המעיין על התורה - רעיונות לפרשת השבוע (תל אביב, תשל"ה)
  • הלכה כפשוטה - ביאורי הלכות ממקורותיהן (תל אביב תשל"ט)
  • פרקים במשנת המהר"ל - נושאים מרכזיים בשיטת המהר"ל מפראג, מלוקטים מכל ספריו (תל אביב, ה'תשמ"ד).
  • שערים בהלכה - נושאים בהלכה (כלול בתוכו ספר הלכה כפשוטה שיצא בתשל"ט) (תל אביב תשמ"ה)
  • אשד הנחלים - רעיונות לפרשת השבוע (תל אביב ה'תשמ"ה). על ספר זה זכה בפרס הרב טולידאנו לספרות תורנית לשנת ה'תשמ"ה.
  • נהרות איתן - על התורה (תל אביב תשמ"ז)
  • תורתך שעשועי - על התורה (תל אביב תשנ"א)
  • בדמיך חיי - רעיונות לפרשת השבוע (תל אביב ה'תשנ"ב)
  • ספר תהילים עם פירוש רש"י ומצודות עם הגהות ופירוש, על יסוד מהדורתו המדעית של הרב יצחק מהרשן, תל אביב תשנ"ח.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ חוקה דיינים, באתר ארכיון המדינה, עמ' 158
  2. ^ מונו 11 דיינים חדשים, מעריב, 11 בספטמבר 1975.
  3. ^ תלמה גלבוע ואברהם רותם, הרב לאו זכה בכהונת הרב הראשי בנתניה, מעריב, 18 ביוני 1979.
  4. ^ ענת אבניאלי ודניאל אביב, רבנים הורו לרב פרדס לחתום על עסקת הטיעון, חדשות, 11 בדצמבר 1990.
  5. ^ ענת אבניאלי, האשה אינה צד לעסקה, חדשות, 29 בנובמבר 1991.
  6. ^ ענת אבניאלי, לצערו, החוק אינו מתיר, חדשות 17 במרי 1991.
  7. ^ ענת אבניאלי, הרב פרדס לא יערער. יישלח היום לכלא, חדשות, 1 בינואר 1991.
  8. ^ דוד לביא, העיתון של אתמול, מעריב, 5 בפברואר 1991.
  9. ^ הדס מנור, רגע לפני הפרידה פרצו בתו ואשתו של הרב פרדס בבכי, מעריב, 2 בינואר 1991.
  10. ^ דניאל אביב, פרדס ביקש לשוב ולכהן כרב, חדשות, 21 באפריל 1991.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

36506347חיים פרדס