רבי חיים זונדל מכבי

רבי חיים זונדל מכבי

לידה	1856 תרט"ז קוברין, ליטא
פטירה	1916 (בגיל 60 בערך) א' בניסן ה'תרע"ו לונדון
כינוי	המגיד מקמניץ
מקום פעילות	קמניץ, לונדון
תחומי עיסוק	דרשן
חיבוריו	אמרי חיים
בת זוג	חנה בלומה לבית בלכר
צאצאים	חיים מקובי

הרב חיים זונדל מַכָּבּׅי (ה'תרט"ז, 1856, קוברין – א' בניסן ה'תרע"ו, 1916, לונדון) היה דרשן ומטיף ציוני מטעם חובבי ציון, נודע בכינוי "המגיד מקמניץ".

ביוגרפיה

רבי חיים זונדל נולד לשמחה בשנת 1856 בעיר קוברין, ובגיל שתים עשרה עבר לבריסק, למד שם בישיבה המקומית והתקרב לרבנים ולמשכילים המקומיים. בהגיעו לגיל שש עשרה נשא לאשה את חיה בלומה בתו של רבי מרדכי בלכר, יהודי בעל השפעה בפרוז'ני, הודות למעמדו של חמיו התקרב לחצר הפריץ המקומי ולמד שפות זרות וספרים חיצוניים. רצונו של חמיו היה שילמד רבנות וישמש כרב באחת העיירות, אך מכיוון שמכבי לא חפץ בכך נפרדו דרכיהם. מכבי עזב את בית חותנו ועבר לאחד הכפרים ושימש בו כמלמד תינוקות, בכפר התגלגל לידיו ספרו של רבי יהונתן אייבשיץ יערות דבש וממנו נמשך לדרשנות.

כמגיד

דרשתו הראשונה של רבי חיים הייתה בעיר פרוז'ני. האגדה מספרת שהדרשה התגלגלה כך: חמיו שהתנגד לרעיון הדרשה אסר עליו לדרוש, ועל כן תלה רבי חיים מודעות בבית הכנסת וכתב שידרוש בשבת מגיד מפורסם, בהגיע שבת ולא היה דרשן דרש במקומו, ומאז התפרסם כדרשן.

לאחר תקופה התקבל למשרת מגיד בקמניץ. על אף ששימש בתפקיד רק שנתיים דבק בו הכינוי "המגיד מקמניץ".

בהיותו בן עשרים וחמש יצא בשליחות חובבי ציון לעבור בערי רוסיה בתור "מטיף לאומי", לפרסם את הרעיון הציוני בקרב העם.

בהגיעו לנובהרדוק אסר עליו רבי יחיאל מיכל הלוי אפשטיין לדרוש בשל היותו מתנגד לחובבי ציון, לאחר שהקהל איים שישברו את בתי הכנסת בעיר חזר בו הערוך השולחן מאיסורו.

רבי חיים נודע בסגנונו העוקצני והמשתלח בשל כך עבר רדיפה מצד השלטונות, מצד מתנגדי הציונות, ומצד הציונים החילונים, ועל כן החליט לעבור להתגורר באנגליה ואף קיבל את המלצת הרב שמואל מוהליבר.

בשנת 1890 עבר לאנגליה, הרב נפתלי הרמן אדלר סידר לו משרת מגיד בבית כנסת אורח צדקה ובבית כנסת נצח ישראל, לאחר תקופה התפרסם כמגיד ומסר דרשות רבות מטעם ארגונים רבים, בהיותו באנגליה התבטא בחריפות נגד תיאודור הרצל וראה בו ממשיך של שבתי צבי.

רבי חיים נהג באורח חיים צמחוני כהשקפת חיים, ואף לא נעל נעלי עור בשל כך.

רבי חיים נפטר בשנת תרע"ו ונקבר בבית קברות בוסטמינסטר, לזכרו הוקמה ספריה לחינוך באוניברסיטת בר-אילן.

בנו הוא רבי אפרים מאיר מחבר ספר קול אפרים על קהלת, נכדו הוא פרופסור חיים מקובי.

כתביו

• הרב מ. מנסקי קיבץ מדרשותיו מכתבי יד ומשמועות והדפיסם בספר בשם "אמרי חיים", בכתב ידו נשארו מכתמים דרשות.
• אלתר דרויאנוב הדפיס בספרו "כתבים לתולדות חיבת ציון וישוב ארץ ישראל" מספר מכתבים ממנו.
• תורת חיים, בתוך ספר זכרון תולדות האש תרי"ז-תרל"ז, ירושלים תשס"ו
• מספר שמועות ממנו הובאו בספרי רבני דורו, כך בספרו של הרב גדליה סילברסטון קרבן תודה (עמ' 115), בספרו של הרב שלום מהרם בית שלום (עמ' לו), בספרו של הרב אהרון היימן תולדות תנאים ואמוראים (חלק ג עמ' 1232), בספרו של הרב צבי הירש פרבר שיח צבי (עמ' נב), ועוד.
• הרב יוסף שפוצ'ניק הדפיס ממאמריו במאסף ראשי אלפי ישראל, בכרך א, בכרך ב, בכרך ג, בכרך ד, ובכרך ה, באתר היברובוקס.

במספר מכתבים חתם בשם "חז"ו בש"ם" המהווים ראשי תיבות של שמו שם אביו ומשפחתו.

קישורים חיצוניים

• אמרי חיים, תל אביב תרפ"ט, באתר היברובוקס
• תמונת מצבתו בפורום אידישע וועלט פארומס
• ספר יזכור לקהילת קמניץ דליטא, על המגיד מקמניץ, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
• צמ"ק, מעשים בכל יום: קובנה, המליץ, 12 בספטמבר 1884
• אבי"י, מעשים בכל יום: ורשה, המליץ, 13 ביוני 1889
• אריאל, מעשים בכל יום בארצנו: סטאלבצי, המליץ, 17 בפברואר 1889
• ג. קרסל, מטיף לחיבת ציון, דבר, 5 בנובמבר 1974
• ברל כצנלסון, בספרות ובאמנות, דבר, 14 בספטמבר 1928

לקריאה נוספת

• חיים ראובן רבינוביץ, 'המטיפים לציון: ... הרב חיים זונדיל מכבי (המגיד מקמניץ) (תרט"ו-תרע"ו); ..., בתוך: יצחק רפאל, ש. ז. שרגאי (עורכים), הציונות הדתית: עיונים, מאמרים, רשימות, תעודות, ירושלים: מוסד הרב קוק, תשל"ז, כרך א, עמ' 478–480.

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

32575538חיים זונדל מכבי