יוסף שפוצ'ניק
 |
רבי יוסף שפוצ'ניק (ביידיש: שׁאפּאָטשניק, ולעיתים: שׁאפּאָהטשניק; באנגלית: Joseph Shapotshnick; תרמ"ב, 1882, קישינב – תרצ"ז 1937, לונדון) היה רב ופעיל חברתי בלונדון בראשית המאה ה-20. הוא התפרסם בשל היותו מעורב במספר שערוריות בענייני הלכה, שהביאו לגינוי נרחב שלו מכל העולם הרבני.
ביוגרפיה
נולד בקישינב. אביו רבי יהודה לייב שפוצ'ניק היה מנהיג קהילה חסידית בקישינב, ולאחר מותו בשנת 1896, עקרו שפוצ'ניק הצעיר ואמו לאודסה, שם למד באוניברסיטה המקומית ואצל הדיין הרב אברהם יואל אבלסון. נסמך לרבנות על ידי הרב יחיאל איכל טויבש מסדיגורה והמהרש"ם מברז'ן.
בשנת 1913 עבר שפוצ'ניק לאיסט אנד של לונדון, ובה גר עד פטירתו. הוא היה מעורב במחלוקות רבות, בתוך ומחוץ לקהילה היהודית-אנגלית. בשנת תרפ"ו הזכירו הרב הלל פוסק בהקדמתו לספרו דברי הלל: "הרה"ג פאר הדור מהרי"ש יצ"ו ביקש ממני שלא לכתוב עליו שום תואר כבוד וכבר אמרו חז"ל כי רצונו של האדם זהו כבודו".[1] התנגד נחרצות לראי"ה קוק, ובשנת תרפ"ז פרסם עליו מכתב שטנה בכתב העת 'בית ועד לחכמים', ובו כתב בין היתר: "ספרי קוק מלאים ריקות והבלי הבלים ואפיקורסות, ויש גם כן חלק משפינוזא מספריו".[2]
שערוריית היתר העגונות
מאמצע שנות ה-20 של המאה ה-20 פעל הרב שפוצ'ניק לפתרון בעיית העגונות ומסורבות הגט, ובמהלך השנים הוא הציע סדרה של פתרונות. למרות שלא ברור כמה נשים השתמשו בפתרונותיו, העלו מספר רבנים חשש שההקלות שלו אינן תקפות מבחינה הלכתית, ועלולה להיווצר בעקבות כך בעיית ממזרים, כאשר נשים שנישאו לפי הוראותיו תלדנה ילדים. הרב שמואל יצחק הילמן, ראש בית הדין בלונדון, פנה ב-1927 לשורת רבנים בולטים ובהם החפץ חיים ורבי חיים עוזר גרודזנסקי בבקשה שימנעו מהרב שפוצ'ניק להנפיק היתרי עגונה. בפולמוס שהתפתח התברר ששפוצ'ניק הוסיף בשגגה או בזדון את שמותיהם של רבנים שונים להיתרים אותם הנפיק, ללא הסכמתם. רבנים אלו התנערו בפומבי מחתימותיהם במכתבים לעיתונות היידית בלונדון. ובסוף שנת 1928 פורסמה חוברת של אגודת הרבנים בפולין ובה חתימות של 600 רבנים המגנים את שפוצ'ניק ופעילותו. גם ועידת הרבנים הגדולה שהתאספה בווילנה באביב של אותה שנה גינתה בחריפות את הפעולה[3]. אם כי רבי יוסף חיים זוננפלד נמנע מלגנותו, ובתגובה למכתב בו ביקש שפונצ'יק שיצטרף להיתר כותב "נעימות פקודתו קיבלתי והנה כבוד הד"ג חושב אותי לגדול , ואני בעצמי לא ידעתי מך ערכי והנני נמנה לההיתר אבל בושתי לחתום במקום גדולים. יהי נועם ה' על מעשיו ויזכה אותו להרבות תורה ומע"ט עד ביאת משיח צדקנו בב"א" .
שערוריית הבשר הלא-כשר
באביב 1937 התפוצצה שערורייה נוספת: במשך שנים ביקר הרב שפוצ'ניק את הממסד היהודי-לונדוני הרשמי על התעלמות ממצבם הכלכלי של עניי העיר, בעיקר של המהגרים ממזרח אירופה. הוא הקים עבור המהגרים מוסדות חינוך, והפעיל מערכת כשרות אלטרנטיבית לזו הרשמית. באביב 1937 התברר כי 8 מתוך 11 האיטליזים שתחת פיקוחו מכרו בשר שקנו מסיטונאים שאינם יהודיים והציגוהו ככשר. אחד הקצבים הורשע בעוון הטעיית הציבור ונקנס. הרב שפוצ'ניק היה אמור להיחקר בבית המשפט על מעורבותו בפרשה, אולם הוא נפטר בפתאומיות במהלך המשפט ומעולם לא נחקר.
פטירתו
הרב שפוצ'ניק נפטר בפתאומיות ב-21 באוקטובר 1937 בלונדון. הלווייתו התעכבה בשל המוניטין השנוי במחלוקת שיצא לו בשל מעורבותו בפרשיות העגונות והבשר, שגרם לסירוב של חלק מהחברות קדישא בעיר לסרב לטפל בקבורתו. בנו היחיד, לוי שפוצ'ניק, ניהל מגעים עם מספר קהילות בעיר ובסופו של דבר הסכימה קהילת "עדת ישראל" שהוקמה באותה שנה לקבור אותו בבית הקברות ברובע אנפילד.
הלוויה התקיימה ב-25 באוקטובר 1937, ארבעה ימים לאחר פטירתו, ולמרות הגשם השוטף באו כ-5,000 איש להשתתף בה. רובם אנשים פשוטים שהכירוהו מהאיסט אנד וראו בו לוחם למען צדק חברתי ומנהיג דתי.
פעילות ספרותית
הרב שפוצ'ניק היה מחבר פורה של ספרים, חוברות, עיתונים וכתבי עת רבים בהוצאה עצמית. בשנת 1908 הוא חיבר מסה בת 80 עמודים על המשמעויות הקבליות של שם הא-ל, תחת הכותרת "קדושת השם". ספרו המפורסם ביותר הוא "ש"ס הגדול שבגדולים" שנדפסה ממנו רק מסכת ברכות, בכרך אחד בפורמט ענק, גובה הכרך היה 60 סנטימטרים, והוא נחשב לפרסום הרבני הגדול ביותר פיזית שפורסם אי פעם.
הוא פרסם את עצמו כבעל מופת, ועורר סנסציה כאשר ב-1928 שלח לג'ורג' החמישי, מלך הממלכה המאוחדת, תערובת צמחית כתרופה. הוא נהג לתרום שני שלישים מהכנסותיו לצדקה.
מספריו
- אמת וטוב, אודסה תרס"ד, באתר היברובוקס
- מדרש יוסף או הגהות מהרי"ש - חלק שני, אודסה תרס"ו, באתר היברובוקס
- מדרש יוסף או הגהות מהרי"ש - מסכת ברכות, ברלין תרע"ג, באתר היברובוקס
- מדרש יוסף או הגהות מהרי"ש - מסכת שבת, ברלין תרע"ג, באתר היברובוקס
- מדרש יוסף או הגהות מהרי"ש - מסכת עירובין, ברלין תרע"ג, באתר היברובוקס
- שולחן הגבוה - א, לונדון תרע"ו, באתר היברובוקס
- שולחן הגבוה - ב, לונדון תרע"ו, באתר היברובוקס
- שולחן הגבוה - ג, לונדון תרע"ו, באתר היברובוקס
- שולחן הגבוה - ד, לונדון תרע"ו, באתר היברובוקס
- שולחן הגבוה - ה, לונדון תרע"ו, באתר היברובוקס
- שולחן הגבוה - ו, לונדון תרע"ו, באתר היברובוקס
- קדושת השם, לונדון תרע"ח, באתר היברובוקס
- קדושת השם - מהדורה שנייה, לונדון תרע"ח, באתר היברובוקס
- ש"ס הגדול שבגדולים - ברכות, לונדון תרע"ט, באתר היברובוקס
- קיצור גמרא ברכות, לונדון תר"פ, באתר היברובוקס
- ש"ס המשפיע, לונדון תרפ"ח, באתר היברובוקס
- ידיו רב לו, לונדון תרצ"א, באתר היברובוקס
- תיקון ערוב לשבת, לונדון תרצ"ג, באתר היברובוקס
מאסף תורני בעריכתו
- ראשי אלפי ישראל - 1, לונדון תרע"ה, באתר היברובוקס
- ראשי אלפי ישראל - 2, לונדון תרע"ו, באתר היברובוקס
- ראשי אלפי ישראל - 3, לונדון תרע"ו, באתר היברובוקס
- ראשי אלפי ישראל - 4, לונדון תרע"ו, באתר היברובוקס
- ראשי אלפי ישראל - 5, לונדון תרע"ו, באתר היברובוקס
- ראשי אלפי ישראל - 6, לונדון תרע"ז, באתר היברובוקס
- ראשי אלפי ישראל - 7, לונדון תרע"ז, באתר היברובוקס
- ראשי אלפי ישראל - 8, לונדון תרע"ז, באתר היברובוקס
- ראשי אלפי ישראל - 9, לונדון תרע"ז, באתר היברובוקס
- ראשי אלפי ישראל - 10, לונדון תרע"ח, באתר היברובוקס
- ראשי אלפי ישראל - 11, לונדון תרע"ח, באתר היברובוקס
- ראשי אלפי ישראל - 12, לונדון תרע"ח, באתר היברובוקס
- ראשי אלפי ישראל - 13, לונדון תרע"ח, באתר היברובוקס
- ראשי אלפי ישראל - 14, לונדון תרע"ט, באתר היברובוקס
- ראשי אלפי ישראל - 15, לונדון תרע"ט, באתר היברובוקס
- ראשי אלפי ישראל - 16, לונדון תרע"ט, באתר היברובוקס
- ראשי אלפי ישראל - תוספת, לונדון, באתר היברובוקס
לקריאה נוספת
- הרב איתם הנקין, סיפורו של יוסף שפוצ'ניק מלונדון והמחאה כנגדו, באתר "אסיף".
- פנחס אליעזר דונר, 'המבוהל מלונדון - סיפור המלחמה ביוזמת הפתרון הגורפת להיתר העגונות', עץ חיים באבוב, לה (ניסן תשפ"א), עמ' תצג - תקז.
- ר' יוסף שאפאטשניק מלונדון - האיש ויצירותיו, בפורום "אוצר החכמה".
קישורים חיצוניים
- רשימת הפרסומים של יוסף שפוצ'ניק, בקטלוג הספרייה הלאומית
יוסף בן יהודה אריה ליב שאפאטשניק (1882-1937), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
35841053יוסף שפוצ'ניק