רבי שלמה זלמן בהר"ן לעווי
| לידה |
ה'תקצ"ו שאדיק |
|---|---|
| פטירה |
6 במרץ 1910 (בגיל 74 בערך) כ"ה באדר א' ה'תר"ע |
| כינוי | רבי נחומצן |
| מדינה | פולין, ישראל |
| מקום מגורים | שאדיק, ירושלים |
| בת זוג | רייזל לעווי בהר"ן |
| אב | הרב נחום לעווי |
| אם | חיה לעווי |
| צאצאים | הרב אברהם אליעזר לעווי, אשר לעמיל לעווי, הרב ישראל חיים בהר"ן לעווי, פריידע גיטל לעווי בהר"ן |
| מספר צאצאים | 4 |
| פרסים והוקרה | נקרא על שמו רחוב שלמה זלמן בהר"ן |
רבי שלמה זלמן (בהר"ן) לעווי (כונה בירושלים: רבי נחומצן, בהר"ן ראשי תיבות של בן הרבי נחום) (התקצ"ו - כ"ה באדר א' ה'תר"ע, 6 במרץ 1910) היה מנהל החשבונות של חברת ההתיישבות שהייתה אחראית לייסוד השכונות מחוץ לחומות במאה ה-19 בירושלים. הרב לעווי היה תושב שכונת בתי מחסה בעיר העתיקה והוא הרבה לעסוק בהתנדבות בניהול כספי החברה. שימש כדיין בבית הדין של המהרי"ל דיסקין.
המגורים בפולין והעלייה לארץ ישראל
שלמה זלמן לעווי נולד לרב נחום לעווי (כונה רבי נחום שאדיקר) ולחיה מסומפולנו בעיר שאדיק בפולין. אביו היה רבה הראשי של העיר וראש כולל פולין לאחר עלייתו לארץ ישראל יחד עם משפחתו. נשא את רייזל בת דודו רבי אשר לעמיל לעווי.
הרב שלמה זלמן היה בן בכור להוריו, עם עלייתם ארצה החל הרב שלמה זלמן לקחת חלק בפעולות נגד החלטות השלטון שהתערב באותם ימים בענייני החינוך בירושלים. בשנת ה'תרט"ו, עם הקמת בית הספר הראשון בעיר - 'למל', קרא הרב שלמה זלמן (בהוראת רבני ירושלים) להחרמת בית הספר לאחר שהנהלתו הנהיגה חינוך חילוני שאיימה על לימודי הקודש בעיר. בעקבות כך נכלא הרב שלמה זלמן על ידי הממשל.
הרב שלמה זלמן התפרסם בחוכמתו הרבה. בין תלמידיו הבולטים היה אחיו הרב דוד בהר"ן ורבי גרשון לפידות. עם עלייתו ארצה של הרב משה יהושע יהודה לייב דיסקין - המהרי"ל דיסקין. הוא הסתופף בקבוצת תלמידיו הקרובה שכונתה 'חבורת האריות' והפך להיות לאיש סודו של המהרי"ל. נחשב לאחד מתלמידיו הבולטים ולימים אף שימש כדיין בבית הדין של המהרי"ל.
היציאה מהחומות ומאה שערים
הרב שלמה זלמן היה ממייסדי חברת בוני ירושלים שהייתה החברה העיקרית לבניית השכונות הראשונות של ירושלים במאה ה-19 לאחר היציאה מהחומות. יחד עם רבי שמואל הומינר הוא ניהל את החברה ובנה בעזרתה כמה מהשכונות המפורסמות של ירושלים כמו נחלת שבעה, משכנות שאננים, מחנה ישראל, בית דוד ושכונת מאה שערים.
לאחר היציאה מהחומות התגורר בשכונת מאה שערים ואף כתב את ספר התקנות המפורסם של השכונה, מאוחר יותר היה ממקימי המושבה פתח תקווה. לזכרו נקרא רחוב שלמה זלמן בהר"ן בשכונת מאה שערים.
משפחתו
אחיו:
- הרב אברהם אליעזר לעווי
- הרבנית רחל יוכבד ברגמן, אשת הרב יהודה ברגמן. אביו היה הרב אליעזר ברגמן מייסד כולל "הולנד וגרמניה"
- אחיו למחצה, הרב אשר לעמיל
- אחיו למחצה, הרב דוד בהר"ן
- אחותו למחצה, אסתר גיטל קורפו
ילדיו:
- הרב אברהם אליעזר לעווי
- בנו הוא הרב יצחק לוי, ממייסדי ישיבת מרכז הרב ורבה של המושבה נווה יעקב
- הרב אשר לעמיל לעווי
- הרב ישראל חיים לעווי[1]
- ביתו פריידע גיטל לעווי (אשת הרב אברהם צבי לעווי)
לקריאה נוספת
- הפותח שער, הרב אליהו כי טוב, ה'תשט"ז
קישורים חיצוניים
- רחוב ע"ש ר' שלמה זלמן בהר"ן מאתר עיריית ירושלים
- ר' שלמה זלמן בהר"ן לעווי, Geni
- מכתב בדברי תורה, קדם
- סיפורים והנהגות על צפייתם של גדולי ישראל לגאולה, אחרית הימים
- רבי שלמה זלמן בהר"ן וייספיש, קהילות צאצאי
- בעניין מדבר שקר תתרחק, HebrewBooks
- לוי יצחק הירושלמי, ירושלים של מעשה, מעריב, 24 ביולי 1980, עמ' 5
הערות שוליים
- ^ הרה"ג ר' חיים בהרש"ז לוי ז"ל, דואר היום, 15 ביוני 1922, עמ' 3
31948823שלמה זלמן בהר"ן לעווי {נבמ}}