רבי דניאל מהורדנה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי דניאל מו"צ הורדנה
מקום פעילות הורדנה
פטירה 29 באפריל 1807
כ"א בניסן תקס"ז
השתייכות רבני ליטא
תחומי עיסוק תלמוד, הלכה, פסיקה
חיבוריו "חמודי דניאל"

רבי דניאל מהורדנה (נפטר בשביעי של פסח תקס"ז, 29 באפריל 1807) היה רב ופוסק הלכה ליטאי, מו"צ בהורדנה. נודע על שם ספרו "חמודי דניאל" על יורה דעה.

תפקידו כמורה הוראה בהורדנה

התמנה כמורה הוראה בהורדנה, בערך בשנת תק"ל (1770), ושימש בתפקידו כמעט ארבעים שנה. הוא התפרסם ברחבי ליטא, ורבים פנו אליו בשאלות הלכתיות.

אנקדוטה שהתפרסמה מתקופת כהונתו, הייתה כאשר בשנת 1794 נפטר הרב אלכסנדר זיסקינד מהוראדנא, בעל "יסוד ושורש העבודה", שהיה מקובל וביקש בצוואתו להיקבר כשהוא עטוף בטלית כשרה, בניגוד למנהג המקובל לפסול את ציציות הטלית שבה עוטפים את הנפטר. הוראתו הייתה, כי אף שבכל נפטר אחר היה מורה שלא לקיים את צוואתו בניגוד למנהג, אך מפני כבודו של הנפטר הוא נאלץ שלא להתערב. לפי הסיפור, נפסלו הציציות לבסוף כאשר הסתבכו בדבר מה בשעת הקבורה ונתלשו[1].

מחידושיו בהלכה התפרסמו: הוראתו לברך מספק על אתרוגי קורפו, בלא הזכרת "שם ומלכות" אלא בנוסח חילופי ארמי: "בריך רחמנא אשר קדשנו במצוותיו וציוונו..."; הוראתו לחייב מבואה לבית ("בית שער") במזוזה, גם כאשר אין במבואה עצמה שטח של ארבעה על ארבעה אמות[2].

כתביו

לפי עדות ראש בית הדין בהורדנה, רבי תנחום, בהסכמתו לספר "חמודי דניאל" (הורדנה תק"ע), הוא השאיר אחריו יותר מ-3000 עמודים של חידושי תורה בכתב יד, אך רובם לא הגיעו לדפוס, ורבים מהם נשרפו. פסקי הלכה רבים שלו משוקעים בספר ההלכה הפופולרי "פתחי תשובה"[3]. נכדו של רבי דניאל, הרב מנחם מנדל קרקובסקי מווילנה, ליקט מתוך 11 כרכי כתב ידו, שני כרכים של פסקי הלכה מחודשים, והם נמצאים בכתב יד בבית הספרים הלאומי בירושלים.

מספריו שבדפוס:

  • חמודי דניאל - הלכות בשר בחלב, מליחה ותערובות[4]. הספר זכה למספר מהדורות, אחת מהן (וויטצן תרס"ח) עם ביאור בשם "רחבת ידיים" שכתב הרב חיים יהודה סגל דייטש ממאקווא.
  • מוצל מאש (וילנה תרצ"א) - על מסכת ערכין. חיבור זה הוא חלק מחיבור גדול יותר שכלל חידושים גם למסכתות: מעילה, תמורה והוריות.
  • חמודי דניאל- על הלכות נדה. יצא לאור לראשונה מכתב יד (תשע"ב) על ידי ישיבת 'החיים והשלום' בירושלים ונערך על ידי הרב בניהו בן רבי מרדכי עטייה. לדברי העורך הספר לא היה מסודר בכתב היד דיו והוא סידרו על סדר ה'שולחן ערוך'[5].

משפחתו

שמות אביו ואמו לפי מקור אחד, היו יעקב ואיטה[6], אך גרסה זו בעייתית ויש שפיקפקו בה[7].

בניו היו: רבי דובער, רבי יעקב, רבי צבי הירש הורודנר שהיה מו"צ בווילנה[8], ובת שנישאה לאדם בשם מצקביץ'.

נכדו רבי מנחם מנדל בן בנו רבי יעקב, היה רבה של דוברובה ומפורסם לצדיק ובעל מופת, כתב הקדמה לספר מוצל מאש של סביו רבי דניאל.

לקריאה נוספת

  • הרב בצלאל דבליצקי, על ה"חמודי דניאל", הקדמה למאמר הלכתי מכתביו, בתוך: עץ חיים (קובץ תורני), גיליון ו', סיון תשס"ח, עמ' כב-כז.

קישורים חיצוניים

מהדורות ספריו

הערות שוליים

  1. ^ עיר גיבורים, וילנה תר"מ, עמ' 62.
  2. ^ ראו לדוגמה: "פתחי תשובה" יורה דעה, סימן רפו, אות יא.
  3. ^ נדפס על גיליון שולחן ערוך, במהדורות המשנה ברורה. ראו בהקדמתו: ”אינה ה' לידי כתבי קודש של הרב הגדול החסיד ועניו כמוהר"ר דניאל זצ"ל שהיה מ"ץ בק"ק הוראדנא...”.
  4. ^ חלק מחיבור זה על הלכות ברית מילה שרד אף הוא ונדפס בתוך הספר "זיכרון ברית לראשונים", ברלין, תרנ"ב.
  5. ^ גם ספר זה אינו חיבור מקורי שיצא מתחת יד המחבר, אלא ליקוט מקוצר של דבריו וכמבואר בהקדמת המו"ל.
  6. ^ עיר וילנא, עמ' 133 ואילך.
  7. ^ ראו: פסקי החמודי דניאל - דיני יארצייט, בתוך: עץ חיים גיליון ו', סיון תשס"ח, עמ' כו.
  8. ^ עליו ראו: עיר וילנא, עמ' 112.
ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים ובנושא יהדות. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.