רבי דוד צימרינג
לידה |
ה'תר"מ דומברוביץ, אוקראינה |
---|---|
פטירה |
4 ביולי 1970 (בגיל 90 בערך) ל' בסיוון ה'תש"ל |
מקום מגורים | דומברוביץ, קאמיאנקה בוזקה, קישינב, בני ברק |
מקום פעילות | קישינב, בני ברק |
תחומי עיסוק | ראש ישיבה |
תפקידים נוספים | מחבר ספרים |
רבותיו | רבי דוד משה פרידמן מטשורטקוב |
תלמידיו | רבי קלונימוס קלמן שטיינברג |
חיבוריו | 'מצור דבש' |
בת זוג | חיה בילה |
אב | רבי שמשון |
צאצאים | בניו: רבי יוסף, רבי שמואל אבא כ"ץ, רבי יצחק. שרה לרנר. נכדו: רבי מרדכי חיים סוקולובר. נינו: רבי מאיר יחזקאל ויינר |
רבי דוד צימרינג (צימרונג; ה'תר"מ - ל' בסיוון ה'תש"ל (4 ביולי 1970) היה רב וראש ישיבה בקישינב ובארץ ישראל ומחבר ספר 'מצור דבש' על הש"ס על התורה ועל הזוהר.
ביוגרפיה
רבי דוד נולד בשנת ה'תר"מ בעיירה דומברוביץ (מחוז רובנו, מערב אוקראינה) לרבי שמשון צימרינג שהיה מחסידי רבי דוד משה מטשורטקוב בן אחר בן לרבי שמשון מאוסטרופולי.
נשא את חיה בילה (נפטרה בכ"ט בשבט ה'תשכ"א) ביתו של רבי אפרים זלמן ליבסון שהיה רב העיירה ואב"ד קאַמינקע פודולסק (מחוז לבוב, מערב אוקראינה) בנו של רבי יהושע פאלק גם הוא אב"ד ורב העיר. רבי דוד עבר להתגורר ליד חמיו וניזון משולחנו.
כאשר הגיע לגיל גיוס נסע לרבו הרבי מטשורטקוב וכשקיבל את ברכתו זכה לנס כאשר חיילי הגיוס אמרו שרגליו מתעגלות מעט ולא יוכל לצעוד במסדר בדיוק כפי שאמר הרבי.
לאחר שסיים להיות סמוך על שולחן חמיו המשיך ללמוד תורה ואשתו עסקה במסחר מכיון שלא רצה ליהנות מהתורה ולקחת עבורה שכר. לאחר שהמלכות גזרה להשמיט את כל החובות והוא הקפיד לשלם את כל הכסף לסוחרים הוא פשט את הרגל ורק אז הסכים לקבל על עצמו תפקיד וליטול שכר. הוא התמנה לכהן כראש ישיבה בקישינב (אז בסרביה, כיום מולדובה).
לאחר שעלה ארצה התגורר בבני ברק, בתחילה עסק לפרנסתו בפקידות, כאשר החזון איש העיר לו שהדבר לא לכבוד תורתו, הוא ציטט את דברי חז"ל ”פשוט נבילתא בשוקא ושקיל אגרא ולא תימא כהנא אנא וגברא רבא אנא וסניא בי מלתא” (מארמית: פשוט נבלה בשוק וקח שכר, ואל תאמר אני כהן ואדם גדול והדבר בזוי עבורי)[1], החזון איש השיב לו 'מי אמר שצריך לקיים את הפשט?'. הוא המשיך לכהן כראש ישיבה בארץ. בזקנותו היה לומד בבית המדרש של חסידות בעלזא בבני ברק.
כתב ספר 'מצור דבש' חלק ראשון על הש"ס וחלק שני על התנ"ך זוהר ועוד, אך לא הדפיסו בחייו וציווה בצוואתו לבניו להוציאו לאור. החלק הראשון נדפס לאחר פטירתו בבני ברק בחודש טבת ה'תשל"ד על ידי בניו ונכדו רבי מרדכי חיים סוקולובר יחד עם תלמידו מימי קישינב, רבי קלונימוס קלמן שטיינברג (קייסרמן, נפטר בט"ו באייר ה'תש"פ) שהוסיף לספר 'ביאור מחוק"ק' עם מפתח העניינים וקונטרס 'דברי מחוק"ק'. במהדורות עוז והדר החדשות הכניסו הערות מתוך ספרו. החלק השני נערך על ידי נינו רבי מאיר יחזקאל ויינר ונדפס בירושלים בשנת ה'תשנ"ג.
בשנותיו האחרונות התגורר בבית אבות בנתניה.
נפטר בשבת א' דראש חודש תמוז ל' בסיוון ה'תש"ל (4 ביולי 1970).
צאצאיו
- בניו
- בנו רבי יוסף היה שו"ב בקישינב עלה על המוקד בשואה יחד עם אשתו חנה.
- בנו רבי שמואל אבא כץ, ניו יורק (שימש כרב בביבולאר במשך חמישים שנה, ובהמשך בארצות הברית בעיר ראקאוויי, נפטר בט' בשבט ה'תשמ"ו[2]).
- בנו רבי יצחק, בני ברק.
- בתו שרה נישאה לרבי יוסף לרנר (בן רבי יעקב), בני ברק.
- נכדיו
- רבי מרדכי חיים סוקולובר, מעורכי 'מצור דבש' חלק ראשון.
- רבי שמשון לרנר, משפיע (תפקיד) בבני ברק
- ניניו
- רבי מאיר יחזקאל ויינר, נכד בתו שרה לרנר, עורך 'מצור דבש' חלק שני.
קישורים חיצוניים
- נסי הצלה שאירעו עם הגאון רבי דוד צימרינג זצ"ל בעל 'מצור דבש' בצעירותו, בתאריך כ"ט בסיוון ה'תשע"ח (12 ביוני 2018), באתר דרשו.
- אשכול אודות הגאון רבי דוד צימרינג זצ"ל בפורום אוצר החכמה.
- מצור דבש חלק א', על זרעים, מועד ונשים (חלק א') וחלק ב', על נשים (חלק ב'), נזיקין, קדשים וטהרות, באתר אוצר החכמה