רבי דוד ויטאל
| לידה | קלבריה, ספרד |
|---|---|
| מקום פעילות | פטרס, ארטה. בתחומי האימפריה העות'מאנית (כיום יון) |
| תחומי עיסוק | פסיקת הלכה, דרשנות, חיבור ספרים |
| תלמידיו | |
| בני דורו | חותנו הרד"ך מקורפו, מהר"ם מפאדובה, רבי תם אבן יחיא |
| אב | רבי שלמה וידאל |
| רב העיר פטרס | |
רבי דוד ויטאל היה רב פוסק, דרשן ומשורר. מחבר הספרים "כתר תורה" על תרי"ג מצוות, ו"מכתם לדוד" על י"ג עיקרים, כיהן כרב העיר פטרס שבתחומי האימפריה העות'מאנית (כיום בתחומי יוון), חי בשלהי המאה ה-15 וראשית המאה ה-16. על פי ההשערה הוא בן משפחתו של רבי חיים ויטאל[1] .
קורות חייו
נולד לרבי שלמה הרופא בשלהי המאה ה-15, בטרום תקופת גירוש ספרד. ככל הנראה מקור משפחתו הוא מאזור קלבריה שנשלטה באותה תקופה על ידי האימפריה הספרדית[2]. בעקבות גירוש היהודים מספרד, בהיותו צעיר לימים, נאלצה משפחתו לנדוד מזרחה לאזור חבל הבלקן שהיה בשליטת האימפריה העות'מאנית שם השתקעה המשפחה בעיר פטרס. בעיר זו כיהן רבי דוד הכהן (הרד"ך מקורפו) כרב וכמנהיג (לפני התמנותו לרבנות קורפו), ובהגיעו לפרקו, לקחו הרד"ך לחתן עבור בתו. כשעבר הרד"ך לכהן כרב העיר קורפו, מונה רבי דוד לכהן תחתיו ברבנות העיר.
רוב שנותיו של רבי דוד עברו עליו בפטרס, שם ניהל את ענייניה הרוחניים של העיר, כתב את חיבוריו בהלכה ובמקביל צבר רכוש ונכסים. בשנים אלו, הפכה פטרס למוקד סכסוך בין האימפריה העות'מנית לבין הרפובליקה של ונציה. היהודים, שהיו נתיניה הנאמנים של האימפריה העות'מנית, פחדו מנצחונם של הוונציאנים, חשש שלבסוף התברר כנכון. עם הגיע הוונציאנים לעיר, בזזו את רכוש היהודים בעיר ואף את רכושו של הרב. כתביו הרבים, הוחרמו על ידי הבוזזים ואבדו[3]. כל ימיו היה מצטער על אובדנם ומזכיר זאת פעמים רבות בספריו.
תקופת ארטה
לאחר ניצחון הוונציאנים, נאלץ לעקור לעיר ארטה (אמברקיה, כ-150 ק"מ צפונית לפטרס). בארטה, סיים לכתוב את חיבורו העיקרי "כתר תורה" והוציאו לאור בדפוס קושטא בשנת ה'רצ"ו (1536). לאחר מען עסק רבות בעריכת כתבי חמיו הרד"ך, ליקט וקיבץ את כל תשובותיו בהלכה, כשכל תשובה נקראת "בית" וכל "בית" מחולק ל"חדרים", לתשובות אלו סידר גם מפתח מפורט[4]. את הספרים של חמיו הוציא יחד עם גיסו רבי חיים בנו של הרד"ך, והביאם לדפוס קושטא בשנת ה'רצ"ז.
בארטה כיהן באותה עת רבי בנימין בן מתתיה (מחבר השו"ת "בנימין זאב") ברבנות העיר. באותה תקופה התנהלה מחלוקת עזה סביב פסקיו של רבי בנימין זאב, וגדול מתנגדיו היה הרד"ך מקורפו. רבי דוד, שהיה חתנו של הרד"ך, נקלע למחלוקת זו והביע את דעתו הנחרצת נגד רבי בנימין זאב.
הסיבות למחלוקת זו היו מספר פסקי דין בהם היה מעורב רבי בנימין זאב, מגמתו של רבי דוד הייתה לנדות את רבי בנימין זאב ולהסיר מעליו את כתר הרבנות. אחת מטענותיו של רבי דוד נגד רבי בנימין הייתה שאינו ראוי למעמד של חכם כיון שפגע בכבודו של הרד"ך. במסגרת המאבק, כתב רבי דוד חיבור גדול בשם "הצלת הרועה מיד הזאב". החיבור כולל שני חלקים: "קונטרס המעשים" ו"קונטרס הראיות". בחיבור זו תקף בחריפות את רבי בנימין זאב, והביא השגות קשות על תשובות מסוימות המופיעות בשו"ת בנימין זאב. חיבור זה אבד.
כתגובה לחיבור זה, הוציא רבי אליהו קפשאלי חיבור נגדי בשם "נועם וחובלים"[5] בו הוא מגן על רבו רבי בנימין[6].
בשלב מסוים עזב רבי דוד את ארטה, ומשנת רצ"ז לא נודעו טלטוליו. ידוע שעבר מספר מקומות, ביניהן לאיטליה וונציה. על פי ההשערה[7], עזיבתו את ארטה הייתה בשל חילוקי הדעות עם רבי בנימין זאב והמחלוקת שפרצה בעקבות כך.
הערכת דמותו אצל רבני תקופתו
באיגרת ששלח לו חמיו, הרד"ך מקורפו הוא מתארו במילים חמות:
בחור הבחורים ופאר החכמים, הוא האדם השלם, כבוד ר' דוד ויטאל חתני יצ"ו
— שו"ת הרד"ך בית כה
באיגרת ששלח לו המהר"ם מפאדובה הוא מכנה אותו במילים:
מגלה עמוקים, דבריו עתיקים, מעייל פילים בקופים של מחטים, אהובי האלוף, ה"ה כמהר"ר דוד וויטל
— שו"ת מהר"ם מפאדובה, סימן לא
באיגרת תשובה ששלח רבי ירמיה רוסו לרבי דוד ויטאל הוא מקלסו בתארים:
בוצינא דנהורא, שביבא דנורא, גמיר וסביר בסברא, מפולפל במשנה ובגמרא, החכם השלם כהר"ר דוד ויטאל
שבע מצוות דרבנן
ערך מורחב – שבע מצוות דרבנן
רבי דוד טבע את המושג "שבע מצוות דרבנן" בהן כלולות מצוות המיוחדות בכך שאין להם כל מקור בתורה וחודשו לגמרי על ידי חכמים[8]. המצוות הן: ברכות, נטילת ידיים, עירובין, הלל, נר שבת ויום טוב, מגילה וחנוכה.
מושג זה מוזכר גם בדורות מאוחרים יותר כספר התניא[9] ועוד.
עיסוקו
בנוסף להיותו רב פוסק, עסק רבי דוד ברפואה ושמו נקרא "רבי דוד הרופא"[10]. מקצוע זה עבר במשפחתו מדור לדור[11], אביו היה "רבי שלמה הרופא"[12] וסביו מצד אימו היה גם כן רופא שאף כתב ספרי רפואה, רבי דוד מזכירו בספריו בתואר "החכם הרופא הגדול, רבי יצחק שלום אבי אמי"[13].
מעבר לחיבוריו בהלכה, כתב רבי דוד שירים רבים, אף את ספרו ההלכתי "כתר תורה" הוא ביסס על שיר המורכב מעשרת הדברות (ראו להלן). בנוסף, היה בקי בפילוסופיה, בחכמת התכונה, בתורת הקבלה ובחישוב גימטריות.
חיבוריו
- חיבורו העיקרי והגדול הוא ספר "כתר תורה" על תרי"ג מצוות, הספר התחבר בכדי להוות מעין "שולחן ערוך" על כל מצוות התורה, אולם חיבור זה לא התפרסם דיו בעולם, ואינו מוזכר אלא לעיתים נדירות בכתבי הפוסקים. החיבור עוסק בכל מצווה ומצווה על פי דרכו של הרמב"ם. סדר החיבור מבוסס על שיר בן 620 מילים (כמניין כת"ר), כאשר כל אחת מהן רומזת למצווה אחרת מתרי"ג המצוות, ולעוד שבע מצוות דרבנן. האקרוסטיכון (ראשי התיבות של השיר) מורכב מאותיות הנוסח המלא של עשרת הדברות. בנוסף, מופיעים בספר שירים נוספים מהמחבר, ונדפסו איורי "ידים" (לחישוב תקופות), ואיור האיברים הפנימיים של הבהמה (להלכות טריפות). הספר נדפס לראשונה בקושטא, רצ"ו (1536) בדפוס של אליעזר בן גרשום שונצינו.
- "מכתם לדוד" על י"ג עיקרים. ”בו שלשה עשר עקרי התורה על פרשת שמע מיוחדים ועל מאמרי רז"ל מקושרים… גם בקשות ושירות.” (מתוך הפתיחה) ספר זה עמוק ופילוסופי, נכתב ברמזי שירים, ובו 50 שערים.
- "שירי דוד" חיבור עם פירושים על שירתו. הספר כולל ציטטות מתוך ספרו "כתר תורה" הכולל פירוש בשם "לב אריה" וכן ביאור בשם "נדיב לב" על רמזי ההלכות שכתב בשיריו. יצא לאור על ידי רבי יהודה לייב בן רבי ברוך, כ-300 שנה אחר פטירתו בשנת תרנ"ז (1897)
ראו גם
קישורים חיצוניים
- מידע על רבי דוד ויטאל בקטלוג הספרייה הלאומית
- הרב נפתלי יעקב הכהן, "רבי דוד ויטאל", אוצר הגדולים אלופי יעקב, חיפה, תשכ"ז-תש"ל, חלק ג, עמודים קלה-קלו, באתר HebrewBooks
ספריו
- הרב דוד ויטאל, כתר תורה, באתר היברובוקס
- הרב דוד ויטאל, מכתם לדוד, באתר היברובוקס
- הרב דוד ויטאל, שירי דוד, באתר היברובוקס
ביוגרפיות ואזכורים
- מאיר בניהו, רבי דוד ויטאל - תולדותיו וחיבוריו, בתוך: כתר תורה - תרי"ג מצות, ירושלים תשמ"ח, באתר אוצר החכמה
- מרדכי מרגליות רבי דוד ויטאל, בתוך: אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל - חלק ב, באתר היברובוקס
- שמעון ואנונו רבי דוד ויטאל בתוך: תולדות רבותינו שבסאלוניקי, ירושלים תש"פ, באתר אוצר החכמה
הערות שוליים
- ^ מאיר בניהו - דברי פתיחה לספרו "כתר תורה"
- ^ קלבריה היתה גם עיר מוצאו של רבי חיים ויטאל, ומכאן ההנחה שהם בני אותה משפחה. מאיר בניהו - דברי פתיחה לספרו "כתר תורה"
- ^ בהקדמתו לספרו כתר תורה הוא מתאונן על סבלות ישראל: "וגם ראיתי את הלחץ אשר מצרי"ם לוחצים אותנו, לא יתנונו השב רוחנו בגלותנו, ורגע מרגוע לא מצאנו ואיש איש מבני ישראל טרוד בטרדתו כל אחד עסוק בשקו ובתעניתו כמוני היום הטרוד ודואג על שבר בת עמי יושבת פטר"ס העיר ארץ מגורי, אשר חשך בעריפיה אור וצר מקהלותיה, הלכו שבי לפני צר, כספנו וזהבנו, עריצי כים בזזו, איש לו מיטב נכסי וארגזי המלאים כל טוב יצאוני ואינם, וספרי כספירים יקרים בזוי בזזום שולל שללם הטובים שבהם הטובים שבהם והמשובחין חבל על דאבדין ולא משתכחין"
- ^ הקדמתו לשו"ת הרד"ך מקורפו
- ^ נודע גם בשם "זאבים טורפים את בנימין".
- ^ נועם וחובלים באתר אוצר החכמה.
- ^ מאיר בניהו, בהקדמה לספר "כתר תורה
- ^ הרב שמואל אשכנזי, שבע מצוות דרבנן, בית אהרן וישראל, קובץ לה תשנ"א, עמ' צז - קטו
- ^ ספר התניא חלק א פרק נג, באתר ויקיטקסט
- ^ כך מוזכר שמו בספר שלשלת הקבלה מהדורת ונציה שמז דף סב עמוד ב
- ^ מאיר בניהו מטיל ספק בהיתו רופא בעצמו, ומעלה השערה לפיה הוא נקרא "הרופא" על שם משפחתו. ראו בפתיחה לכתר תורה עמ' ח
- ^ כך הבן היה חותם תמיד את שמו: "דוד בן שלמה הרופא"
- ^ מכתם לדוד, דף טז עמוד ב