רבי דוד הכהן (רד"ך)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

רבי דוד הכהן (מכונה רד"ך או מהרד"ך; אחרי ה'רכ"ה, 1465, קורפו, הרפובליקה של ונציה[1] - ה'ר"צ, 1530, אדריאנופולי, האימפריה העות'מאנית), היה רב ופוסק הלכה, מחכמי ורבני יהדות טורקיה ויוון במפנה המאות ה-15 וה-16.

ביוגרפיה

נולד כנראה בקורפו, כנראה אחרי שנת ה'רכ"ה (1465). על אביו רבי חיים הכהן לא ידועים פרטים כלשהם מלבד היותו תלמיד חכם.

בתחילת דרכו למד בישיבה מקומית בקורפו שבראשה עמד הרב יוסף פיצ'ו; הוא למד גם אצל הרב שלמה ב"ר שמואל בארטה, חמיו של הרב בנימין זאב מארטה, מחבר שו"ת "בנימין זאב"[2]; בתקופה מאוחרת יותר למד בפאדובה אצל רבי יהודה מינץ.

משרתו הרבנית העיקרית, על שמה התפרסם בעולם היהודי ("הרד"ך מקורפו"), הייתה רבנות עיר הולדתו קורפו, בה החזיק עשרות שנים. בקורפו, במקביל לרבנותו עמד בראש ישיבה. מיקומה של קורפו הציב אותו על פרשת דרכים בין הקהילות היהודיות הגדולות באיטליה, ובין אלו שבטורקיה, ובגלל קרבתו וידידותו עם גדולי רבני התקופה, נקרא לעיתים להכריע במחלוקות הלכתיות שעלו על הפרק. בתשובה ידועה שלו, שנדפסה ראשונה בספר השו"ת "תשובות רד"ך", הוא נדרש להכריע בנושא שהיה שנוי במחלוקת בין הרב אברהם מינץ מוונציה, בנו של רבו מהר"י מינץ; ורבני סלוניקי: רבי יעקב בן חביב ובנו רבי לוי בן חביב, והרב אברהם טריבש צרפתי.

תלמידו היה רבי שמואל קלעי.

בהיותו בקורפו עברו עליו ייסורים ותלאות, בשל מלחמות שהיו בוונציה עם טורקיה כדבריו בתשובה ששלח לשאלוניקי.‏ שם כותב[3]:‏ ”ואני בעוונותי בנדוד וטלטול.‏ צועה בתוך הגולה,‏ בעמק המבוכה והבהלות,‏ במגר״ש עיר קורפ״ו,‏ כאשר האל גזר עלינו,‏ וחרבו בתינו ונוינו,‏ ולא נותרה נשמה.‏ כי ייסורים קפצו עלי מהצרות אשר תכפוני”.‏ ניתן לשער שזו הסיבה שהוא עזב את העיר.

אחרי קורפו, שימש ברבנות העיר היוונית פטרס בירת אכאיה, שהייתה נתונה אז תחת שלטון עות'מאני. בעיר זו נוצר קשר בינו לבין הרב משה אלשקר, עמו עמד בקשרי מכתבים כבר בתקופת קורפו. חילופי מכתבים אלו נמשכו גם כאשר עקר מהר"ם אלשקר בשנת 1522 מפטרס ועבר לגור בקהיר שבמצרים.

כאחד מגדולי פוסקי זמנו, הרבה רד"ך לפרסם תשובות הלכתיות בנושאים שעמדו על הפרק. בין מכותביו ניתן למנות אישים ידועי שם כמו: רבי בנימין זאב מארטה, מחבר שו"ת "בנימין זאב"; רבי יוסף טאיטאצאק; רבי אליהו מזרחי ואחרים. בין תלמידיו נודעו: רבי שמואל קלעי, ורבי דוד ויטאל, חתנו של רד"ך, ומחבר הספרים "כתר תורה" ו"מכתם לדוד".

בשנת ה'רנ"ב (1492), עם גירוש ספרד, נזקק רד"ך לשאלות הלכתיות רבות שעלו בעקבות אירועי הגירוש. בחלק מתשובותיו הוא תוקף בחריפות חלק מהאנוסים שנשארו בספרד משיקולי ממון.

בערוב ימיו התגורר בעיר אדריאנופולי, ובה נפטר בשנת ה'ר"צ (1530).

בנו רבי חיים הכהן, וחתנו רבי דוד ויטאל, הכינו לדפוס את ספר השו"ת שלו, הכולל פסקי הלכה במגוון נושאים. הספר נדפס בקושטא רצ"ז-רצ"ח, וזכה למספר מהדורות. הוא מצוטט רבות בספרות הפוסקים. חיבר עוד ספרים רבים אך אלה אבדו בשריפה באדרינופול[4]

בן נוסף היה לו בשם רבי שלחיה הכהן, שנתן הסכמה לספר "ברכת אברהם" של רבי אברהם טריביש צרפתי[5]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ שנת ומקום הלידה משוערים. מאיר בניהו, רבי דוד ב"ר חיים הכהן, בתוך: תשובות שאלות הרד"ך, ירושלים, תשמ"ח (ראו "קישורים חיצוניים").
  2. ^ חתנו זה, העיר לו לימים על שחלק בצורה בוטה על פסק הלכה של חמיו: ”אחד מהם נבחר בתורה, מורי חמי מהר"ר שלמה ז"ל בכמהר"ר שמואל... וגם ממנו תורה קיבלת... וכבוד תורתך יצאת מהיושר ובזית אותו...”. שו"ת בנימין זאב, סימן רמז.
  3. ^ שו"ת הרד"ך, בית ב
  4. ^ מרדכי מרגליות, אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל - חלק ב, באתר היברובוקס
  5. ^ ברכת אברהם, באתר היברובוקס
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

33039721דוד הכהן (רד"ך)