רבי אריה יהודה לייב תאומים
| לידה | בערך ה'תפ"ז | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| אב | רבי יוסף תאומים | ||||
| |||||
רבי אריה יהודה לייב תאומים (סביבות ה'תפ"ז - ה' באלול[1] ה'תקצ"א 1831) היה רבה של ברודי, רב ופוסק בגליציה.
ביוגרפיה
נולד בערך בשנת תפ"ז[2] לרבי יוסף תאומים[3], רב באוסטרובצה וראב"ד לובלין וראש ישיבה בפוזנן (בעל "עדות ביהוסף"), בנו של רבי אריה לייב מקרשוב. אחיו רבי שמואל היה רב בלובזנץ ואחיו רבי שאול יהושע פייבל מילא מקום אביהם באוסטרובצה[4].
לא רבות ידוע על קורותיו, בגיל 13 נישא, ובשל היותו מפורסם לעילוי התמנה לרבה של העיירה ליז'נסק זמן קצר לאחר נישואיו. למרות גילו הצעיר לא נרתע מלצאת כנגד רבי אלימלך מליז'נסק, בשל השתייכותו לתנועת החסידות.
לאחר שאשתו נפטרה על פניו, עבר לברודי בה נשא את מיכלי בתו של הגביר שמואל ביק, גרושתו של רבי משולם איגרא, ולמד בקלויז המפורסם. שמו התפרסם כתלמיד חכם, והתבלט אף בין חכמי הקלויז[5]. הוא כתב ספר תורה לקלויז, בכתב "וועליש" המקובל בעיקר בקרב הספרדים ובני עדות המזרח[6]. הוא התכתב עם גדולי דורו, בהם רבי יחזקאל לנדא[7] ורבי אפרים זלמן מרגליות[8].
בשנת תקע"ה, לאחר פטירתו של רבי מאיר קריסטינפולר רבה של ברודי, נבחר רבי אריה לייב כממלא מקומו[9], בהיותו בן 88. בכהונתו זו נודע רבי אריה לייב בעשרו. כאשר בא רבי שלמה קלוגר להתגורר בברודי בשנת תק"פ כמגיד מישרים, כיבדו רבי אריה לייב מאד ואף דאג לפרנסתו.
ביטוי למעמדו של רבי אריה לייב אנו מוצאים בחתימתו על תקנות בדיקת הריאה שיזם רבי אפרים זלמן מרגליות יחד עם גדולי הדור הבולטים ביותר.
בהגיעו לגיל 100, בשנת תקפ"ז, חלה רבי אריה לייב, ובעקבות מחלתו פסק מלדבר ונבצר ממנו לשמש בתפקידו. ולכן מינו ראשי הקהילה כממלא מקומו את רבי אלעזר לנדא, מבלי להודיע על כך לרבי אריה לייב. רבי אלעזר כיהן בתפקיד 4 שנים, ונפטר במגפת הכולרה כחודשיים ימים לפני פטירתו של רבי אריה לייב[10].
רבי אריה לייב נפטר בה' באלול תקצ"א (אוגוסט 1831), בגיל 103. הרב שלמה קלוגר שכיהן באותה העת כמגיד מישרים בעיר, הספידו.
ספריו
- איילת אהבים על הש"ס נדפסו בז'אלקווא בשנת תקס"ב. שם הספר מרמז בראשי תיבות את שמו: אריה יהודה לייב תאומים הוא בן אב מוהר"ר יוסף.
- יעלת חן - דרשות על התורה.
- גור אריה יהודה - שו"ת, שני חלקים נדפסו בז'אלקווא בשנת תקפ"ז. מהדורה מחודשת עם הערות וציונים, מפתחות ותולדות המחבר, ירושלים תשע"ח.
משפחתו
- בנו רבי ברוך שמואל רב 'החייטים' בברודי, (נכדו רבי אברהם תאומים מזלישטשיק בעל "ברכת אברהם").
- בנו רבי מנחם מוניש חתן בן דודו רבי ברוך פרנקל-תאומים.
לקריאה נוספת
- מאיר וונדר, אנציקלופדיה לחכמי גליציה בערכו.
- הרב ישכר בעריש וייס, תולדות רבינו במבוא לשו"ת גור אריה יהודא מהדורת זיכרון אהרן ה'תשע"ח, עמ' 7–11.
הערות שוליים
- ^ ויש אומרים שנפטר בד' באלול.
- ^ על פי מקורות מסוימים כמו מאיר וונדר אנציקלופדיה לחכמי גליציה.
- ^ מצד אביו היה מצאצאי רבי יהושע העשיל חריף (בעל "מגיני שלמה"), רבי יחזקיה יהושע פייבל תאומים (בעל "פנים מסבירות"), רבי יונה תאומים (בעל "קיקיון דיונה") המהרש"ל ועוד. מצד אמו, נמנה על צאצאי ר' נתן נטע שפירא (בעל "מגלה עמוקות"), ר' העשיל מקראקא, מהר"ם מלובלין והרמ"א
- ^ בנו היה רבי ברוך תאומים-פרנקל.
- ^ ראו גור אריה יהודה אורח חיים ד.
- ^ קנאת סופרים לר' שלמה קלוגר, קכא
- ^ גור אריה יהודה כב
- ^ שו"ת בית אפרים אורח חיים סימן סב ואבן העזר סימן מח
- ^ בנו רבי יחיאל מיכל קריסטינפולר רבה של ברודי לעתיד, היה עדיין צעיר מדי בכדי למלא את מקום אביו.
- ^ האגדה מספרת כי בני משפחתו ומקורביו הסתירו ממנו את עובדת מינוי רב אחר כממלא מקומו בכדי שלא לגרום לו לחלישות הדעת, אך בעת הלווייתו של רבי אלעזר לנדא הביט רבי אריה לייב בחלון, ובירר אצל המשרתת שעבדה בביתו של מי היא ההלוויה ההמונית, זו השיבה לו לפי תומה, שזוהי הלוויתו של רב העיר, מינויו של רב אחר תחתיו נגעה ללבו והוא נפטר בתוך תקופה קצרה.
של טקסט זה לפני הופעתו בערך זה