רבי אהרן פרלוב (קוידנוב)
| לידה |
1839 ה'תקצ"ט קוידנוב | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
23 בספטמבר 1897 (בגיל 58 בערך) כ"ו אלול ה'תרנ"ז | ||||
| מדינה | בלארוס (ליטא) | ||||
| מקום פעילות | קוידנוב | ||||
| תקופת הפעילות | 1872–1897 (כ־25 שנים) | ||||
| השתייכות | תנועת החסידות | ||||
| תחומי עיסוק | אדמו"ר | ||||
| רבותיו | סבו רבי שלמה חיים מקוידנוב ואביו רבי ברוך מרדכי פרלוב | ||||
| בת זוג | מרת חנה פרלוב | ||||
| שם השושלת | חסידות קוידנוב | ||||
| אב | רבי ברוך מרדכי פרלוב | ||||
| אם | שרה בת רבי שלום ממינסק | ||||
| |||||
רבי אהרן פרלוב (ה'תקצ"ט- כ"ו באלול ה'תרנ"ז) היה האדמו"ר השלישי והמשפיע ביותר בחסידות קוידנוב.
תולדות חייו
נולד בקוידנוב לרבי ברוך מרדכי פרלוב נקרא על שם סביו רבי אהרן מקרלין ורבי אהרן מלכוביץ'. נישא לחנה (בת דודו של רבי דוב משה בן האדמו"ר הזקן מקוידנוב). למד אצל סבו האדמו"ר הזקן רבי שלמה חיים ולאחר פטירתו אצל אביו רבי ברוך מרדכי, כמו כן ביקר אצל כמה צדיקי דורו, ביניהם: רבי אהרן מטשרנוביל והבית אהרן מקרלין[1].
בשנת ה'תרל"ב עם פטירת אביו מונה לממלא מקומו כאדמו"ר בקוידנוב בהיותו בגיל 32, בתקופתו גדלה החסידות והגיעה לשיא מבחינה מספרית ומנתה אלפי חסידים ברחבי ליטא. היה ידוע כתלמיד חכם גדול בנגלה ובנסתר. היה נערץ גם על גדולי דורו שלא השתייכו לתנועת החסידות[2]. עוד בהיותו בן עשרים ושבע חיבר את חיבורו בקבלה, 'נראה אור'.
עודד עליה לארץ ישראל ועוד בחיי אביו פרסם מכתב תמיכה בישוב החסידי בטבריה. כמו כן רכש קרקעות בירושלים ובטבריה, ולשם כך התרים את חסידיו לקופת מעות ארץ ישראל שעמד בראשה. ואף עמד כראשות כולל חסידי קוידנוב בטבריה. מנגד התנגד לתנועות חובבי ציון שפעלו בליטא[3].
רבי אהרן ביקש מבן דודו רבי יצחק פרלוב אב"ד וילייקא לערוך את סידור "אור הישר" על פי נוסח קוידנוב וכפי שהתפלל סבו רבי שלמה חיים, וכתב הקדמה לסידור זה. עודד את חסידיו לקנותו, וגם בחסידויות אחרות מבית לכוביץ' כקרלין וסלונים התפללו בסידור זה, עד שהתפרסם בכל רחבי ליטא[4]. הנהיג את התפילה בקול ובהתלהבות כמנהג אבותיו.
רבי אהרן נפטר בכ"ו אלול ה'תרנ"ז ונטמן בקוידנוב[5].
תורתו
- הוציא לאור את הספר אור נערב של הרמ"ק והוסיף לו את הספר נראה אור כשער שמיני לשבעת השערים של אור נערב.
- חלקים נוספים מתורתו פורסמו בספרים שונים:
לרבי מאיר סופר היו מספר ספרי שו"ת ממנו אך אלו נאבדו במלחמת העולם הראשונה.
משפחתו
- בניו
- רבי יוסף מילא מקומו כאדמו"ר בקוידנוב עד לפטירתו בשנת ה'תרע"ו.
- רבי שלמה חיים כיהן כאדמו"ר באווריטש. נפטר בחיי אביו בשנת ה'תרנ"ז.
- רבי נחמיה כיהן כאדמו"ר מקוידנוב בברנוביץ עד לרציחתו בשואה.
- ביתו נישאה לרבי משולם זלמן יוסף זילברפרב אב"ד טופוריב וממנהיגי החסידות לפני השואה.
קישורים חיצונים
נראה אור וזכר צדיק באתר היברובוקס.