רבי אהרן סודיץ ביכלר
| לידה |
1785 ה'תקמ"ה סודיטץ | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
1828 (בגיל 43 בערך) כ' באב ה'תקפ"ח | ||||
| מדינה | אוסטריה | ||||
| מקום פעילות | נייטרא ודונאיסקה סטרדה | ||||
| תחומי עיסוק | רב ומו"ץ | ||||
| תלמידיו | רבי יהודה אסאד | ||||
| בני דורו |
רבי משה סופר, רבי מרדכי בנט ורבי צבי הירש הלר
| ||||
רבי אהרן סודיטץ-ביכלער (ה'תקמ"ה - כ' באב ה'תקפ"ח; 1785 - 1828) היה אב"ד, ר"מ, ורב העיר סרדאהלי.
ביוגרפיה
נולד בסודיטץ בשנת ה'תקמ"ה לרבי חנוך העניך ומירל. נשא את ריזל בת הרב משה סג"ל גלונא רב בצעהלים.
בתחילה כיהן כדיין בנייטרא, ובסביבות שנת ה'תקע"ו נתמנה לכהן כרב הקהילה בסרדאהלי במקום רבי שלמה אריה סג"ל שנפטר. כשהקהילה התרחבה הקים בית דין שיעזרו לו בעבודת הרבנות, ובו כיהנו לצדו רבי יוסף יעקב ניישלאס, רבי יהודה אסאד ורבי שלמה[1].
כמו כן עמד בקשרי מכתבים עם גדולי הרבנים באוסטריה ביניהם רבי מרדכי בנט, רבי צבי הירש הלר והחתם סופר[2].
ביום כ' אב ה'תקפ"ח בהיותו בן 45 שנה האריך מאוד בתפילתו, וכשראו חברי בית הדין שהרב לא מסיים את תפילתו, הקישו בדלת על מנת לעורר אותו ולהזכירו לסיים את התפילה, כשראה אותם אמר להם ”אוי לי אהה עלי, ביטלתם אותי מתפלתי אין עוד תקוה, אוי בא הקץ לימי חיי, באה עת פרידתי, למה לא הנחתם אותי לגמור תפלתי והקב"ה היה נעתר לי”, ואכן באותו יום נפטר הרב[3]. בהלוויתו הספידו רבי משה סופר ואמר ”קרא הרבה ושנה הרבה ומת בחצי ימיו בעוונותינו הרבים, והיה מלא וגדוש בתורה ש"ס ופוסקים[4]”. בנו רבי אהרן נולד אחר פטירתו ונקרא על שמו[5].
את מקומו ברבנות העיר ירש רבי יוסף יעקב ניישלאס.
נוסח המצבה
|
|---|
|
פ"נ מורינו ורבינו |
מתלמידיו
בין תלמידיו הרבים נמנים:
- רבי אברהם ליטש-רוזנבוים, מחבר שו"ת בן יהודה.
- רבי דוד צבי ארנפלד - חתנו של החת"ם סופר.
- רבי יהודה אסאד - שימש אחר כך כרב בסרדאהלי.
קישורים חיצוניים
- עלי זכרון - יח, באתר אוצר החכמה
- עלי זכרון - יט, באתר אוצר החכמה
- קהלת צעהלים וחכמיה, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
הערות שוליים
- ^ שו"ת חתם סופר אבן העזר סימן י"ח
- ^ ראה שו"ת חתם סופר חלק ב' סימן רנ"א
- ^ מטה יוסף, פרשת דברים
- ^ דרשות חתם סופר דף שמה
- ^ רשומות לתולדות אישים וקהלות אגרות ומסמכים, עלי זכרון - יח, יח, באתר אוצר החכמה