רבי מנחם מנדל שאהן
 | |
| שער ספרו מנחת פתים דפוס ראשון (שוראן ה'תרנ"א) | |
| לידה |
ה'תקס"ד נייטרא |
|---|---|
| פטירה | י"ב בניסן ה'תרמ"ב (בגיל 78 בערך) |
| מקום קבורה | רטה |
| תחומי עיסוק | רבן של רטה וורטברג |
| תפקידים נוספים | דיין, ראש ישיבה |
| רבותיו | רבי יהושע פלק סודיץ ביכלר; רבי אהרן סודיץ ביכלר; רבי מרדכי בנט |
| בני דורו | רבי יהודה אסאד |
| חיבוריו | מנחת פתים |
| בת זוג | בזיווג ראשון - שבע |
| אב | רבי שמואל |
| אם | איידל |
| חותן | בזיווג ראשון - רבי בער מקוטנדורף. בזיווג שני - רבי שמעון אוסטרליץ |
רבי מנחם מאנדל שֶׁאהן (יפה)[1] (ה'תקס"ד - י"ב בניסן ה'תרמ"ב) היה רבן של רטה (רקה) (אנ') וורטברג (אנ') שבסלובקיה והגלילות, וראש ישיבה.
קורות חייו
נולד בנייטרא לרבי שמואל ולאיידל. לאחר שהתייתם בילדותו מאביו החליט לעבור ללמוד בישיבת דודו רבי יהושע פלק סודיץ-ביכלר שבסעטשין (הונגריה), ומחמת עניותו נאלץ ללכת את כל הדרך רגלית. כעבור כמה שנים עבר לישיבתו של רבי אהרן-סודיץ ביכלר[2] בסרדאהלי. אחר עבר ללמוד בישיבתו של רבי מרדכי בנט בניקלשבורג. בכל מקומות לימודו היה חברותא של רבי יהודה אסאד. נסמך להוראה על ידי החת"ם סופר, רבי אהרן-סודיץ ביכלר, רבי שלמה פעלש אב"ד נייטרא ורבי דוד דייטש[3].
בשנת ה'תקפ"ב חזר לעיר הולדתו. בשנת ה'תקפ"ד נשא את שבע בת רבי בער מקוטנדורף, ועבר להתגורר בעירו, כשחמיו תומך בו כלכלית על מנת שיוכל לעסוק בתורה. בשנת ה'תקצ"ג עבר לנייטרא ומונה לדיין בעיר, הוא התפרנס שם בדוחק וסבל ממצוקה כלכלית. בי"ד באדר א' ה'תקצ"ד התקבל לכהן כרבן של רטה (אנ') וורטברג (אנ') שבסלובקיה והגלילות ועבר להתגורר ברטה שם גם הקים ישיבה שעמד בראשה ואשר למדו בה תלמידים רבים[3]. הוא קיבל הצעות מקהילות רבות וגדולות לשמש כרבם אך הוא מיאן[4].
התכתב בהלכה רבות עם ידיד נעוריו רבי יהודה אסאד[3], וכן התכתב עם הכתב סופר[5].
בי"ב בחשוון ה'תרי"ח נפטרה אשתו, וכעבור זמן קצר נשא את בתו של רבי שמעון אוסטרליץ מאייזנשטאדט. בזקנותו התעוור. נפטר בשבת בי"ב בניסן ה'תרמ"ב ונקבר למחרת ברטה[3].
צאצאיו
מזיווגו הראשון:
- בתו פיגלא אשת רבי ישראל איסר פרוסטיץ (בנו של רבי דניאל פרוסטיץ ראב"ד פרשבורג), מגיד מישרים בפרשבורג ומחבר ספר "מקווה ישראל".
- בתו רחל לאה אשת רבי יצחק לייכטר. בנה רבי שמואל הוציא לאור את ספרו של זקנו רבי מנחם מנדל שאהן.
בתו מרים וכמה מבניו נפטרו בקטנותם[3].
מזיווגו השני:
- בתו בילא אשת רבי יצחק ברזניץ, אב"ד ורטבורג וסנץ.
ספרו
קישורים חיצוניים
- מנחת פתים, עמ' 22, הקדמת נכדו "בית שמואל".
- רבי אברהם שטרן, מליצי אש - ניסן, אייר, תר"ץ, עמ' 56, י"ב ניסן, אות ל"ד, באתר היברובוקס.
- רבי דוד הלחמי, רבי מנחם מנדל שין אב"ד רטה, בספר "חכמי ישראל", תל אביב תשי"ח, חלק ב', עמ' שכ"ח, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
- רבי מנחם מנדל שאהן באתר MyTzaduk.
הערות שוליים
- ^ מנוקד שֶׁאהן בהקדמת ספרו ובהסכמות, בהסכמת רבי יהושע ברוך רייניץ אב"ד צ'צנוביץ מכונה בשם העברי "יפה".
- ^ אחי דודו רבי יהושע פלק סודיץ-ביכלר.
- ^ 3.0 3.1 3.2 3.3 3.4 מנחת פתים, עמ' 22, הקדמת נכדו "בית שמואל".
- ^ רבי דוד הלחמי, רבי מנחם מנדל שין אב"ד רטה, בספר "חכמי ישראל", תל אביב תשי"ח, חלק ב', עמ' שכ"ח, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
- ^ כתב סופר, מכון חתם סופר, תש"ף, עמ' שמ"ג, חלק אבן העזר א', סימן ל"ו.