רבי אהרן מאוסטרהא

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

רבי אהרן מאוסטרהא (-כ"ו באדר ה'תק"ע, 1810), היה מצדיקי תנועת החסידות בדור ה-3, תלמידו של המגיד ממזריטש. לפני כן כונה "ד"ר גרדיה".

ביוגרפיה

מסופר שבצעירותו עזב הד"ר את דרך היהדות, למד רפואה ואף נהיה לרופאו של פרידריך וילהלם הראשון, מלך בפרוסיה. לאחר ששמע על מופת שעשה המגיד ממזריטש, בא אליו כדי לקבל דרך תשובה, ולבסוף נהיה לתלמידו וחסידו[1]. בספר 'שארית ישראל' (ווילעדניק) כתב שהמגיד 'לקחו מעמקי הקליפות והושיבו ברום המעלות'.[2]

מסופר שהיה הולך חגור בחרב לכבוד תפקידו כרופא המחוז, ולאחר חזרתו בתשובה היה מכונה "רבי", מאחר והאמינו שהוא מרפא בדרך מופת, ולא ברפואה קובנציונאלית[3].

סיפורים נוספים עליו מובאים ב'בית אברהם' (סלונים)[4], כתבי רבי יאשע שו"ב, ספר 'מזקנים אתבונן' (ירושלים תשס"ז), 'מאמר מרדכי' (ירושלים תשס"ב, סיפורי רבי מרדכי חיים סלונים),

בתו חנה אף היא היתה רופאה, וכונתה משום כך "חנה'לי דיא דאקטרין"[5].

נפטר בכ"ו באדר ה'תק"ע.

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ ספר עדת צדיקים (לובלין תר"ס), דף יט (37 בדפי הספר). גירסאות נוספות בדור דעה (חלק א') ליקותיאל אריה קמלהאר, נר ישראל (רוז'ין) חלק ו, ועוד
  2. ^ ליקוטים לשער ההתקשרות
  3. ^ מזכרת לגדולי אוסטרהא, ברדיצ'ב תרס"ז, עמ' 246
  4. ^ מאמרי ימים נוראים עמ' ל.
  5. ^ מזכרת לגדולי אוסטרהא.
  6. ^ הגליון באתר 'אידישע וועלט פארומס'.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0