רבי אהרן טויבר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי אהרן טויבר
שער ספרו "יד אהרן" דפוס ראשון (פרשבורג ה'תרכ"ט)
שער ספרו "יד אהרן" דפוס ראשון (פרשבורג ה'תרכ"ט)
לידה ה'תקל"ח
לייפניק
פטירה י"ז בחשוון ה'תרי"ז (בגיל 78 בערך)
מקום קבורה סרדאהלי
תחומי עיסוק רבן של יהאנע ובטורקשי
רבותיו רבי ברוך פרנקל תאומים; רבי משולם איגרא; החת"ם סופר; רבי יעקב לורברבוים
חיבוריו יד אהרן
בת זוג מרים
אב רבי יחיאל
אם הינדא
נוסח מצבת קברו
אבן מעשה הבנים זכרון לדור אחרון
זאת אשר צוה הגאון הקדוש שלא לכתוב יותר רק תיבות אלו הכתובים
הרב רבי אהרון בן הרב מהו' יחיאל הלוי זצ"ל מק"ק ליפניק ששרת בק"ק באטארקעז מיום ער"ח אלול תקפ"א עד יום א' פרשת עקב תרט"ו לפ"ק ואח"כ נתיישב בדעתו ללכת קריה נאמנה פה ק"ק סערדאהעלי. רק בעוה"ר נפלה עטרת ראשינו והי' פה ט"ו חדשים ואח"כ נלקח ארון אלוקים מאתנו, יום ד' ז' מרחשון ונקבר ביום ה' תרי"ז לפ"ק
תנצב"ה
[1]

רבי אהרן הלוי סג"ל טויבר (בערך ה'תקל"ח[2] - ז' בחשוון ה'תרי"ז) היה רבן של יהאנע שבהונגריה ושל בטורקשי שבסלובקיה.

קורות חייו

נולד בלייפניק לרבי יחיאל אב"ד אונסדורף[3] בן לשושלת רבנית ולהינדא[4]. למד בישיבתו של רבי ברוך פרנקל תאומים (ה"ברוך טעם") במשך ארבע שנים[4]. כן היה תלמידם של רבי משולם איגרא[1], החת"ם סופר[5] ורבי יעקב לורברבוים (ה"חוות דעת")[3].

סביבות ה'תקנ"ד נשא את מרים[6], בה'תקנ"ז עבר להתגורר ביהאנע (מחוז וספרם בהונגריה) ושם שם שימש כרב העיר[7]. בסוף שנת ה'תקפ"א התקבל לכהן כרבה של בטורקשי (סלובקיה), במשרה זו החזיק משך כ34 שנים עד שנת ה'תרט"ו אז פרש מהרבנות בנמקו שאינו רוצה להיפטר בתור רב כיוון שמחמירים בדינם בשמים על שלא הוכיחו כראוי את בני קהלתם ועבר להתגורר אצל בנו רבי יחיאל בסרדאהלי[1]. בסרדאהלי היה היה נוהג ללמוד בשבת יחד עם רבי יהודה אסאד את 'ספר האילן' של של הרמח"ל[4]. היה דרשן נודע[1].

נפטר בז' בחשוון ה'תרי"ז ונקבר למחרת[8] בבית הקברות בסרדאהלי בחלקת הרבנים[1].

חיבוריו

צאצאיו

  • בנו רבי יחיאל אביו של רבי עזריאל הלוי טאובר אשר נודע בצדקותו[4].
  • בנו רבי יהושע אב"ד טעטינג.
  • חתנו הגביר רבי משה בלומנטל אביו של רבי יעקב בלומנטל.

בנו רבי מנדל נפטר בצעירותו[4].

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 רשומות לתולדות אישים וקהלות אגרות ומסמכים, עלי זכרון - לו, י"ט תמוז תשע"ז, עמ' ב.
  2. ^ רשומות לתולדות אישים וקהלות אגרות ומסמכיםדף ללא כותרת, עלי זכרון - לו, עמ' י"ב, בשולי המאמר.
  3. ^ 3.0 3.1 פנחס גרייבסקי, זכרון לחובבים הראשונים - ד, תרפ"ז, עמ' 13, ד.
  4. ^ 4.0 4.1 4.2 4.3 4.4 יד אהרן, תשכ"ה, עמ' י"א, הקדמה ותולדות.
  5. ^ יד אהרן, תשכ"ה, עמ' י"א, הקדמה ותולדות, וראו ב{רשומות לתולדות אישים וקהלות אגרות ומסמכיםדף ללא כותרת, עלי זכרון - לו, עמ' י"ב, בשולי המאמר.
  6. ^ על פי רשומות לתולדות אישים וקהלות אגרות ומסמכים, עלי זכרון - לו, י"ט תמוז תשע"ז, עמ' ב, שם מובא שעבר ליאהנע כשלוש שנים אחר נישואיו.
  7. ^ משה אלכסנדר זושא קינסטליכער, החתם סופר ובני דורו, תשנ"ג, עמ' נ"א, ערך מ"ח.
  8. ^ על פי נוסח מצבת קברו.