רבי אברהם אזולאי (בן החיד"א)
| לידה |
ה'תקי"ג ירושלים |
|---|---|
| פטירה |
ה'תקנ"ט ירושלים |
| מדינה | ארץ ישראל |
| מקום מגורים | ירושלים, צפת, חברון |
| השתייכות | יהדות מרוקו |
| תחומי עיסוק | שד"ר |
| רבותיו | החיד"א |
| חיבוריו | הגהות לספרי אביו |
| אב | החיד"א |
| צאצאים | רבי נסים זרחיה אזולאי |
ערך זה עוסק בבן החיד"א. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו רבי אברהם אזולאי (ה'תקי"ג, 1753 – ה'תקנ"ט, 1799) היה בנו של החיד"א, מחכמי ירושלים וצפת ושד"ר יהודי ירושלים.
ביוגרפיה
נולד בירושלים בשנת ה'תקי"ג (1753) כבנו השני של החיד"א. לימד תורה בצפת ובחברון והגיה כמה מספרי אביו והוסיף עליהם הערות משלו. אביו כינהו ”אור עיני, הבן יקיר לי, החכם השלם והכולל”.
כשד"ר
בשנת ה'תקמ"ב (1782) נשלח כשד"ר יהודי ירושלים לצפון אפריקה; רבי אברהם נסע לצפון אפריקה דרך ליוורנו שבאיטליה, לשם הגיע בה' באייר באותה שנה; הוא נשאר בליוורנו למעלה מארבעה חודשים, ובי' באלול הפליג באוניה לטריפולי, לשם הוא הגיע סמוך לערב יום כיפור ה'תקמ"ג, ומטריפולי שב לליוורנו.
בשנת ה'תקמ"ד (1784), הפליג שוב מליוורנו לצפון אפריקה, ונסע לתוניס ואלג'יר, ומשם שב לליוורנו וחזר לארץ ישראל.
לאחרי ארבע שנים נשלח רבי אברהם שוב, בבקשה לעזרה להקמת בית כנסת שהתמוטט ביום שלג בירושלים. הוא התחיל את שליחותו באיטליה, ומשם המשיך להולנד ולארצות אשכנז; מארצות אשכנז-פולין הוא שב לאיטליה, ומשם המשיך לתוניס, ומתוניס חזר לארצות אשכנז ומשם לליוורנו.
בכ"ז באדר ה'תקנ"ד (1794) שהה שוב בתוניס, ומשם חזר לליוורנו.
בשנת ה'תקנ"ט (1799) כבר חזר לירושלים, והוא חתום שם באותה שנה על מספר אגרות שליחות.
פטירתו
נפטר בשנת ה'תקנ"ט (1779) בחיי אביו. מסופר שביום פטירתו היה אביו בליוורנו, וכיוון לשעת מות בנו וקיבל עליו אבלות.
משפחתו
נשא לאשה את בתו של רבי אברהם ישמעאל חי סינגוויטי, ממנה נולד בנו רבי נסים זרחיה אזולאי מחבר הספר השולחן הטהור.
לקריאה נוספת
קישורים חיצונים
של טקסט זה לפני הופעתו בערך זה
