ראנגאקו
 |
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי.
| |
| יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. |
ראנגאקו (בכתיב ישן 蘭學, בכתיב חדש 蘭学, מילולית "השכלה הולנדית", ובמשמעות רחבה יותר "השכלה מערבית") הוא קורפוס של ידע שהתפתח ביפן במהלך מגעיה עם המובלעת ההולנדית בדג'ימה, ואיפשר ליפן לא לפגר אחר טכנולוגיה ורפואה מערביות בתקופה שבה המדינה הייתה סגורה בפני זרים (1641-1853) בשל מדיניות הסגירות הלאומית ("סאקוקו") של שוגונות טוקוגאווה.
באמצעות הראנגאקו התעדכנה יפן בהיבטים רבים של המהפכה המדעית והטכנולוגית שהתרחשה באירופה; בזכותו הצליחה יפן לבנות בסיס תאורטי וטכנולוגי, שסייע ליפן במודרניזציה הרדיקלית והמהירה שהתרחשה בה החל מ-1854, לאחר שהמדינה נפתחה מחדש לסחר חוץ.
היסטוריה
הסוחרים ההולנדים בדג'ימה שבמפרץ נגסאקי היו האירופאים היחידים שנוכחותם ביפן נסבלה אחרי שנת 1640, וכל תנועותיהם היו תחת בקרה מתמדת; תחילה הם לא הורשו לעזוב את המובלעת שלהם אלא פעם בשנה, כדי לחלות את פני השוגון באדו (כיום טוקיו). אבל הם התגלו כבעלי ערך לא-יסולא בפז עבור היפנים, שלמדו מהם פרטים על המהפכה המדעית שהתרחשה במערב באותן שנים: היפנים קנו ותירגמו ספרים רבים מן ההולנדים, קנו מהם קוריוזים מדעיים וחפצים מלאכת מחשבת (כגון שעונים), וצפו בהדגמות של חידושים מדעיים שונים מן המערב - בין השאר הדגמה של תופעות חשמליות והפרחת כדור פורח. במאות ה-17 וה-18, "תור הזהב ההולנדי", הרפובליקה ההולנדית הייתה אחת המדינות האירופיות העשירות ביותר והמתקדמות ביותר מבחינה מדעית ומחקרית, והדבר היה קרקע פורייה לחילופי ידע בין שתי התרבויות.
אלפי ספרים הולנדים יצאו לאור ביפנית, והיו נפוצים מאוד בקרב האוכלוסייה, ששיעור האוריינות בה עמד על 70-80%. באותה תקופה כבר הייתה ביפן אחת האוכלוסיות העירוניות הגדולות בעולם: באדו היו יותר ממיליון תושבים, ומלבדה היו ערים גדולות אחרות כמו אוסקה וקיוטו, כך שהייתה דרישה רבה לידע שהגיע מהמערב. בערים הגדולות אף נפתחו חנויות שהתמחו במכירת פריטים טכנולוגיים מערביים או בסגנון מערבי.
תחילת הדרך (1640 - 1720)
בשלב הראשון, הראנגאקו היה מוגבל למדי, ותחת פיקוח הדוק. ספרים מערביים נאסרו לחלוטין מאז דיכויה של הנצרות ביפן ב-1640. בתקופה זו הייתה קבוצה קטנה של מתרגמים מהולנדית ליפנית שהמקצוע עבר להם בירושה, ושעבדו בנגסאקי כדי להקל על התקשורת עם הזרים; מתרגמים אלו העבירו מדי פעם חידושים מערביים.
נוסף לכך, ההולנדים נדרשו לתת עדכונים בענייני אקטואליה ולתת במתנה חפצים המבוססים על חידושים טכנולוגיים לשוגון מדי שנה, בביקורים הטקסיים באדו. בסופו של דבר הורשו המפעלים ההולנדיים בדג'ימה לעסוק גם ב"סחר פרטי", מעבר למסחר הרשמי במשי ובעורות איילים. שוק קטן אך רווחי לחידושים טכנולוגיים מערביים התפתח כך באזור נגסאקי; באותה תקופה אף צמחו כמה וכמה מלומדי ראנגאקו מבין שורות גילדת המתרגמים בעיר.
1720 - הליברליזציה של הידע המערבי
אף על פי שספרים זרים נאסרו באיסור חמור החל מ-1640, בשנת 1720, בימי שלטונו של השוגון טוקוגאווה יושימונה, הוגמשו החוקים, וספרים זרים ותרגומיהם החלו להציף את יפן. דוגמה אחת היא צאתו לאור ב-1787 של ספר מאת מורישימה צ'וּריוֹ בשם אמרות ההולנדים (紅毛雑話, מילולית "אמרות אדומי השיער"), שמתועדות בו דוגמאות רבות של השכלה הולנדית. הספר מפרט מגוון רחב של נושאים, כולל מיקרוסקופים וכדורים פורחים; מתאר בתי חולים מערביים ודן בחידושים בחקר המחלות; מזכיר טכניקות לציור והדפסה בלוחות נחושת; מתאר מבנים של מחוללי חשמל סטאטי וספינות; ומפרט נתונים עדכניים בתחום הגאוגרפיה.
בין השנים 1804 ו-1829 נפתחו ברחבי יפן בתי ספר ומקדשים על ידי הבאקופו (הממשל הצבאי ביפן תחת השוגון), שסייעו בהפצת הידע החדש שנרכש.
באותה תקופה הורשו גם מדענים ושגרירים הולנדיים להתערב באופן חופשי יותר בחברה היפנית. הרופא הגרמני פיליפ פרנץ פון זיבולד, נספח למשלחת ההולנדית, יזם מפגשים רבים עם סטודנטים יפנים. הוא הזמין מדענים יפנים כדי להפגין בפניהם את פלאי המדע המערבי, ובתמורה למד מהם רבות על היפנים ומנהגיהם. ב-1824 פתח פון זיבולד בית ספר לרפואה ובו 50 תלמידים שמינה השוגון. הם סייעו למחקריו של פון זיבולד בבוטניקה ומדעי הטבע. בית הספר, שנקרא נארוּטאקי-ג'וּק'וּ, הפך למקום מפגש חשוב של תנועת הראנגאקו.
1839 - התרחבות ופוליטיזציה
תנועת הראנגאקו הפכה מעורבת יותר ויותר בסוגיה הפוליטית הנוגעת לפתיחת יפן בפני השפעות זרות. רוב האנשים שעסקו בראנגאקו (שכונו "ראנגאקו-שָה") תמכו מאוד בהמשך המגע עם המערב ובליברליזציה של סחר החוץ, כדי לחזק את המדינה ולהביא למודרניזציה שלה. הראנגאקו צבר עומק ותחכום באותה תקופה, והופצו חידושים מערביים ברוב תחומי הידע.
ב-1839 סבלו הראנגאקו-שה מדיכוי פוליטי לתקופה קצרה מידי השוגונות (במסגרת מה שכונה בָּאנְשָה נוֹ גוֹקוּ, "האשמת החברה ללימודים ברבריים"), בשל התנגדותם להנהגת עונש מוות לזרים (מלבד הולנדים) שיעלו לחוף. התנגדות זו התעוררה לאחר הנהגת החוקים החדשים שהובילו לתקריות כגון "תקרית מוריסון" (1837), שבה נפתחה אש על ספינת סוחר אמריקאית לא-חמושה. החוק בוטל לבסוף ב-1842.
תנועת הראנגאקו התפוגגה כשיפן נפתחה לבסוף בתקופת הבאקומאצו (1853–1867). סטודנטים הורשו ללמוד בחו"ל, ועובדים זרים, שעסקו בהוראה ובייעוץ, החלו להגיע ליפן במספרים גדולים, מה שהביא למודרניזציה מהירה וחסרת-תקדים.
נטען לעיתים קרובות כי הראנגאקו אחראי במידה רבה לכך שיפן לא נשארה מבודדת לחלוטין מסביבתה בתקופה הקריטית שבה חלה התקדמות דרמטית במדעים במערב, ובכך איפשר ליפן להקים בסיס מדעי וטכנולוגי, ובעקיפין מסביר את המודרניזציה המהירה לאחר פתיחת המדינה בפני סחר חוץ ב-1854.
ראנגה, ציור הולנדי
יפנית: 蘭画. בנוסף לספרים ולמכשירים, ההולנדים ייבאו ליפן גם ציורי שמן ותחריטים בסגנון מערבי. ליצירות אלו הייתה השפעה עמוקה על אסכולות ציור רבות ביפן במאות ה-18-19. למשל, בהדפסי העץ של הציירים הוקוסאי וקוניושי ניכר ניסיון להתמודד עם פרספקטיבת עומק בסגנון אירופי.
קישורים חיצוניים
שגיאות פרמטריות בתבנית:בריטניקה
פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים
29513053ראנגאקו