קצושיקה הוקוסאי
 | |
| דיוקן עצמי, 1839 |
קָצוּשִיקַה הוֹקוּסָאי (1760 - 10 במאי 1849; ביפנית: 葛飾北斎) היה צייר יפני ואמן אוקיו-אה מתקופת אדו. אחד מנציגיה הבולטים של אמנות הדפסי העץ, הוקוסאי ידוע במערב בזכות סדרת ההדפסים שלו "36 מבטים על הר פוג'י", אשר כוללת את ההדפס המפורסם "הגל הגדול בסמוך לקאנאגאווה".
במהלך חייו החליף הוקוסאי יותר מ-30 שמות, כך שנהוג לחלק את חייו לתקופות בהתאם לשמות תחתיהם התפרסם באותה תקופה. את מרבית יצירותיו הידועות יצר הוקוסאי אחרי גיל 60, ובשנים האחרונות לחייו אמר שרק לקראת גיל מאה תהיה לו הבנה מושלמת של דברים חיים, ואז יוכל להיות צייר אמיתי. סדרות הנופים של הוקוסאי השפיעו רבות על סגנון האוקיו-אה והשאירו חותם משמעותי על האמנות העולמית.
ילדותו והכשרתו כצייר
הוקוסאי נולד בחודש ה-9 של השנה ה-10 לתקופת הוֹרֵקֶי (אוקטובר-נובמבר 1760) בשכונת קָצוּשִיקָה באדו, יפן. בגיל 3 הוא אומץ במשפחתו של נָקָגֶ'ימָה איסה, מכין מראות אשר סיפק מראות לשוגון עצמו. משערים כי נקג'ימה היה אביו של הוקוסאי, וייתכן כי אמו הייתה פילגש, היות שנקג'ימה לא הוריש להוקוסאי דבר. בילדותו קראו להוקוסאי טוקיטארו.
הוקוסאי התחיל לצייר בגיל 6. את האמנות למד ככל הנראה מאביו, אשר מלאכתו כללה גם קישוט מסגרות המראות בציורים. בגיל 12 הוקוסאי נשלח לעבוד בחנות ספרים. באותה תקופה הספרים הודפסו בעזרת גילופי עץ, ולכן היו זולים יחסית וקריאת ספרים הייתה עיסוק מקובל בקרב כל המעמדות. בגיל 14 הוקוסאי הפך לשולייתו של גלף, והתלמד אצלו עד גיל 18. בגיל 18 התקבל לסטודיו של קָצוּקאָוַה שוּנשוֹ, צייר אוקיו-אה וראש אסכולת קצוקאוה, אשר התמקדה בציורי קורטזנות ושחקני קבוקי.
לאחר שנה של התלמדות שינה הוקוסאי לראשונה את שמו - את האוסף הראשון של ציורי שחקני קבוקי הוא הוציא תחת השם שוּנרוֹ, אשר קיבל מהמורה. הוקוסאי עבד בסטודיו של שונרו במשך יותר מ-10 שנים; בזמן זה הוא נישא לאשתו הראשונה, אשר נפטרה בתחילת שנות ה-1790. לאחר מותו של שונרו בשנת 1793, הוקוסאי התחיל לחקור סגנונות אחרים של ציור יפני ואף התעניין בציור מערבי, אותו ראה על עותקים מועטים של ציירים צרפתים והולנדים אשר הגיעו ליפן באותה תקופה. הוא גורש מהסטודיו על ידי תלמידו הראשי של שונשו, כנראה בגלל שהעז ללמוד את הסגנון של בית הספר היריב קָאנוֹ. בהדרגה השתנו נושאי תמונותיו של הוקוסאי, אשר התחיל לעסוק בנופים וחיי יום-יום של יפנים ממעמדות שונים. שינוי זה יביא לפריצת דרך בקריירה שלו ובאמנות כולה.
שיא הקריירה
מסביבות שנת 1794 הוקוסאי הצטרף לבית-ספר טָאווָארָאיַה ואימץ את השם טאוואראיה סוֹרִי. בתקופה זו אייר ספרי שירה וכרטיסי סורימונו. בתקופה זו הוא התחתן שוב, אך גם אשתו השנייה מתה לאחר זמן קצר. להוקוסאי היו שני בנים ושלוש בנות, והצעירה מביניהן - אואיי - הפכה לימים לציירת כמו אביה.
בשנת 1798 הוקוסאי עזב את בית הספר טאואראיה והמשיך לעבוד כצייר עצמאי, תחת השם הוקוסאי טוֹמִיסָה. בשנת 1800 שינה את שמו לקצושיקה הוקוסאי, השם בו הוא מוכר בימינו. בשנה זו הוציא שני אוספים, "מראות מפורסמים בבירה המזרחית" ו"שמונה מבטים על אדו". הוא התחיל ללמד, ועד סוף חייו הכשיר כ-50 תלמידים.
בתקופה זו גברה תהילתו, בזכות יצירותיו וכישרון הקידום העצמי שלו. מספרים, כי בשנת 1804 בעת פסטיבל הוא יצר את דיוקנו של כהן בודהיסטי באורך 180 מטר בעזרת מטאטא ודלי דיו. לפי סיפור אחר, פעם הוקוסאי ניצח בתחרות שהתנהלה בחצרו של השוגון. לפי האגדה, הוקוסאי צייר עקומה כחולה על נייר, ולאחר מכן צבע את רגליו בדיו אדום והתרוצץ על הציור כשהוא רודף אחרי תרנגול. לאחר מכן הציג הוקוסאי את היצירה כציור של נהר, עליו צפים עלי אדר אדומים.
בשנת 1811 הוקוסאי שינה את שמו לטָאיטוֹ. בתקופה זו יצר את "הוקוסאי מנגה", שבעה כרכים של סקיצות קטנות של נופים, חיות ובני אדם. משנת 1814 ועד 1820 פרסם הוקוסאי 12 כרכים של "הוקוסאי מנגה", והיצירה צברה פופולריות רבה בקרב העם. 3 כרכים נוספים התפרסמו אחרי מותו של הוקוסאי. השם "מנגה" אומץ מאוחר יותר לכינוי הקומיקס היפני. בתקופה זו כתב הוקוסאי גם ספרי לימוד - זו הייתה שיטה קלה להרויח כסף ולמשוך תלמידים.
התהילה של הוקוסאי הגיעה לשיאה בתקופת אִיאִיצוּ, שם אשר אימץ לעצמו בשנת 1820. בתקופה זו יצר את "36 מבטים על הר פוג'י", יצירה בזכותה התפרסם בכל רחבי יפן ומחוצה לה. בנוסף לסדרות נופים מרחבי יפן, כגון "מבט לא שגרתי על גשרים מפורסמים במחוזות יפן", הוא גם יצר תמונות מפורטות מאד של צמחים וחיות.
השנים האחרונות לחייו
בשנת 1834 הוקוסאי שינה את שמו ל"גָאקיוֹ רוֹגִ'ין מָאנגִ'י", "זקן המשוגע על אמנות". בתקופה זו כתב הוקוסאי:
מאז גיל שש נהגתי לשרבט מהחיים. בגיל חמישים יצרתי ציורים שהקנו לי מוניטין מסוים, אך שום דבר שיצרתי עד גיל שבעים לא שווה יריקה. בגיל שבעים ושלוש התחלתי לתפוס את מבנה הציפורים, החיות, החרקים והדגים, ולהבין איך גדלים הצמחים. אם אמשיך לנסות...לקראת גיל תשעים אוכל לחדור למהות שלהם. כשאהיה בן מאה תהיה לי הבנה אלוקית שלהם, ולקראת מאה ושלושים כל קו ונקודה שאשים על הנייר יהיו חיים. הלוואי והשמיים, המעניקים חיים ארוכים, יתנו לי הזדמנות להוכיח שאינני משקר.
בשנת 1839 נשרף הסטודיו של הוקוסאי ומרבית עבודתו. בתקופה זו פרסומו הלך ופחת עם הופעתם של אמנים צעירים יותר, כגון אנדו הירושיגה. ובכל זאת הוא המשיך לצייר עד סוף חייו. הוקוסאי נפטר ב-10 במאי 1849.
השפעתו
השפעתו על האמנות היפנית
במהלך הקריירה הארוכה שלו יצר הוקוסאי אלפי ציורים והדפסים בנושאים שונים, אך הוא זכה לפרסום והכרה עולמית בזכות סדרות הנופים שלו. ניתן להגיד כי עבודתו של הוקוסאי השפיעה באופן מהותי על הנושאים הפופולריים בהדפסי העץ. עבודתו של הוקוסאי השפיעה על רבים מציירי האוקיו-אה שבאו אחריו, כגון אנדו הירושיגה, אשר יצר סדרות של הדפסי נוף בעקבות הסדרה של הוקוסאי "36 מבטים על הר פוג'י."
הוקוסאי גם טבע לראשונה את המונח "מאנגה". אמנם זו טעות לייחס לצייר חלק בהיסטוריה של הקומיקס היפני, שכן "הוקוסאי מאנגה" הוא אוסף רישומים הערוך בסגנון אקראי, ולא סיפור תמונות. סיפורים המלווים תמונות היו פופולריים מאד ביפן כבר מהמאה ה-17.
השפעתו על האמנות המערבית
הוקוסאי חי בתקופת אדו שבה הנהיגה יפן מדיניות בדלנית. כפועל יוצא, האמנות היפנית בכלל, וזו של הוקוסאי בפרט, כמעט שלא הייתה מוכרת בעולם המערבי. רק לאחר מותו של הוקוסאי ועם קיומה של רסטורציית מייג'י החלו הדפסים יפניים לעשות את דרכם לאירופה. ב-1 באפריל 1867 נפתחה התערוכה העולמית של פריז שבה הוצב לראשונה ביתן יפני שזכה להתעניינות אדירה[1]. אחד הציירים הבולטים שהושפעו מהדפסי העץ של הוקוסאי היה קלוד מונה שרכש באותן שנים למעלה ממאה הדפסי עץ יפניים, ביניהם 23 של הוקוסאי. בביתו בז'יברני הקים את גינת-המים המפורסמת בהשראת אמנות הגינון היפנית - שכללה צמחי מים רבים וגשר הולכי-רגל יפני מבמבוק - ואלו שימשו כנושא לרבים מציוריו.[2]. ציורי המנגה של הוקוסאי השפיעו רבות גם על אדגר דגה, ועדות לכך ניתן למצוא בציורי הרקדניות שלו ובפרט בציורי הנשים הרוחצות[3].
היבט נוסף שבו השפיע הוקוסאי על האמנות האירופית היה בשגשוג של טכניקת ההדפס. כך, למשל, בעקבות תערוכת הדפסים של הוקוסאי כתבה מארי קאסאט לידידה: "אסור לך להחמיץ זאת. אם הינך מעוניין ליצור הדפסי צבע, עליך לראות בהקדם האפשרי את ההדפסים היפניים". גם קאסאט וגם אנרי דה טולוז-לוטרק החלו לעסוק בטכניקת ההדפס בצורה אינטנסיבית ממש במקביל להצגתם של ההדפסים היפניים הראשונים בפריז. בדומה למונה, טולוז-לוטרק נמשך לאמנות היפנית הן ביצירתו והן באורחות חייו: באותן שנים הרבה לפקוד את בית הקפה הפריזאי Divan Japonaise שעוצב בסגנון יפני, ואף יצר עבור המקום פוסטרים בהשראת ההדפסים היפניים[4].
בזרמי האימפרסוניזם, האר-נובו והמודרניזם ניתן לציין אמנים נוספים שהושפעו מהוקוסאי: אדואר מאנה, פייר בונאר, פייר-אוגוסט רנואר, ג'יימס אבוט מקניל ויסלר, וינסנט ואן גוך, קאמי פיסארו, פול גוגן, אוברי בירדסלי וגוסטב קלימט[5].
לקריאה נוספת
- Siegfried Wichmann. Japonisme: The Japanese Influence on Western Art since 1858. Thames&Hudson. 1999.
קישורים חיצוניים
- מוזיאון האמנות של בוסטון - מכיל כ-760 תמונות של הוקוסאי (אנגלית)
- דוגמאות ליצירות אימפרסיוניסטיות בהשפעת הוקוסאי.
ראו גם
הערות שוליים
- ^ Jason Farago, Hokusai and the wave that swept the world, www.bbc.com (באנגלית)
- ^ The japanese prints (באנגלית אמריקאית)
- ^ Jason Farago, Hokusai and the wave that swept the world, www.bbc.com (באנגלית)
- ^ Jason Farago, Hokusai and the wave that swept the world, www.bbc.com (באנגלית)
- ^ Japonism - Ukiyo-e and Katsushika Hokusai influence on Western Art, www.hokusaionline.co.uk
25586155קצושיקה הוקוסאי