לקות ראייה
 |
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. בין השאר מתייחס ללקויות ראייה חמורות ועיוורון בלבד.
| |
| יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. בין השאר מתייחס ללקויות ראייה חמורות ועיוורון בלבד. |
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית מחלה ריקה.
לקות ראייה או ראייה ירודה מוגדרת כפגיעה קשה בחדות ראייה או בשדה הראייה, שאינה ניתנת לתיקון באמצעות משקפיים רגילים או עדשות מגע. ברוב המקרים, מדובר באנשים מבוגרים, הסובלים ממחלות עיניים האופייניות לגילם, כגון: ניוון מקולרי גילי (AMD), גלאוקומה, ניוון עצב הראייה, היפרדות רשתית ורטינופטיה סוכרתית. ראייה ירודה פוגעת ביכולת לבצע פעולות הנראות לנו כמובנות מאליהן, כמו: קריאה, כתיבה, צפייה בטלוויזיה, עבודה מול מחשב, זיהוי אנשים ברחוב ועוד. כל אלו הופכות לפעולות קשות, ולעיתים בלתי אפשריות, הגורמות לתסכול ולפגיעה בעצמאות תפקודית. סיוע בבעיות אלה מתאפשר בעיקר ברובד השיקומי, על ידי התאמת עזרי ראייה אופטיים ואלקטרוניים בהתאמה אישית, שנעשית על ידי אופטומטריסט מומחה לשיקום ראייה ירודה.
הגדרת עיוורון בישראל (הן באירופה) נוגעת לא רק במקרה של עיוורון מוחלט[1]. עיוורון מוגדר גם עבור אנשים בעלי לקות ראייה קשה. החוק מגדיר מה חדות הראייה בה לקויי ראייה מוגדרים עיוורים, והיא עומדת על 3/60. הגדרה שלישית לעיוורון היא צמצום שדה הראיה כך שזווית הראייה המרבית אינה עולה על 20° בעין הבריאה יותר[2][3]. בשלושת המצבים מקבלים ממשרד העבודה והרווחה תעודת עיוור.
קשיי תפקוד וסימפטומים
לקות ראייה יכולה להתבטא בקושי באחד או יותר מהתפקודים הבאים:
- חדות הראייה.
- בשדה ראייה מצומצם.
- בקושי משמעותי בראיית לילה או בראייה כאשר יש אור חזק.
- בעיות בשרירי העיניים כגון רטט מוגזם שמקשה למקד את המבט בנקודה הרצויה.
- קושי משמעותי בתפישה ופענוח של התמונה הנראית; בעיות כמו קושי בהבדל בין הדמות לבין הרקע. יש להבדיל בין בעיות תפישה לבין בעיות קוגניטיביות (כמו דיסלקסיה). האחרונות אינן מוגדרות כלקות ראייה.
סימפטומים שעשוים להיות נלווים ללקות ראייה:
- גירויים או כאבים כרוניים בעיניים ובאזורם.
- קושי בראיית צבעים. אולם, לקות המתבטאת רק בקושי בהבדלה בין צבעים (עיוורון צבעים) אינה נחשבות ל-"לקות ראייה" אלא למגבלה קלה בראייה.
- סימפטומים צורניים - עיניו של בעל לקות הראייה עשויות להיראות לצופה מן הצד כבעלות צורה או צבע פגומים.
- כאבי ראש.
סיבות
מערכת ראייתו של האדם משוכללת ביחס למרבית היונקים והיא מן המורכבות שבמערכות הגוף האנושי. בשל מורכבותה זו של המערכת, מספר הקלקולים האפשריים בה קשה למנייה. על כן יש לדבר על קלקולים אלה בהכללות. ההכללה הראשונה היא על פי הנזק התפקודי (למשל נזק לחדות הראייה או צמצום תחום הראייה). החלוקה השנייה היא על פי חלק המערכת שהתקלקל. ניתן לחלק את חלקיה של מערכת הראייה לשלוש קבוצות:
- שרירים המניעים חלקים מהעין (דוגמאות לבעיות בשל פגם בחלקי מערכת אלה: רטט מוגזם, קושי בהפעלת כוח על העדשה להגעה למיקוד, פזילה).
- עצבים כמו עצבי הרשתית ועצב הראייה (דוגמה לבעיה: דלטוניזם, הסיבה השכיחה ביותר לעיוורון צבעים, נזקי סוכרת לעצב הראייה).
- אחרים, כגון הקשתית או עדשת העין (דוגמאות לבעיות: רטינה פיגמנטוזיס, קטרקט).
ניתן לחלק את לקויות הראייה גם לפי נסיבות רכישתן:
- לקויות ראייה מולדות בשל פגם תורשתי (למשל חוסר פיגמנט בקשתית בשל לבקנות).
- לקויות ראייה המתפרצות בגיל מאוחר ונגרמות ישירות מפגם תורשתי (למשל ניוון מקולרי; ניוון רשתית – שהיא הסיבה השכיחה ביותר ללקויות ראייה או רטינה פגמנטוזיס).
- לקויות ראייה המתפרצות בגיל מאוחר ונגרמות כנזק שניוני למחלה שיש בה גורם תורשתי (למשל נזקי סוכרת ומחלות כלי דם).
- לקויות ראייה כתוצאה ממחלות זיהומיות.
- נזקי גידולים בעיניים בעידוד קרינה או גידולים בראש המעיקים על עצב הראייה.
- הרעלות (כגון הרעלת מתנול).
- לקויות ראייה כתוצאה מחבלה (טראומה) גופנית:
- פגיעה בעיניים או בעצב הראייה מחפץ קשיח (כולל רסיסי פיצוץ).
- נזקי קרינה: חשיפה במקום עבודה, חשיפה ממושכת לשמש, אי הרכבת משקפי שמש, אי הרכבת משקפי מתאימים בעת ליקוי חמה, צפייה ממושכת בטלוויזיה, שימוש ממושך במחשבים, בטאבלטים ובטלפון סלולרי.
- קטרקט שאינו מולד, וכוויות קרינה אולטרה סגולה ברשתית.
- נזקי עקת חמצון באינקובאטור שבפגייה.
- מצוקה נפשית (תחום ראייה צר עשוי להיות תסמין של מחלת תחום הפרעות החרדה).
- מחלות שונות הפוגעות באזורים שונים בעין: רוב המחלות פוגעות ברשתית העין האחראית על קליטת האור. הרשתית מחוברת לעצב הראייה המתרגם את האור לאותות חשמליים המועברים למוח ושם מתבצע הפענוח של מה שראינו. פגיעה ברשתית מביאה לכך כי האור לא מתורגם כראוי לאותות חשמליים המועברים למוח וכך התמונה המתקבלת אינה מפוענחת נכונה. דוגמאות לפגיעות שכיחות ברשתית הן: ROP הפרעה המתפתחת אצל פגים בעקבות חוסר חמצן ברשתית. ניוון הרשתית או ניוון מרכז הראייה AMD- Age Related Macular Degeneration)) סיבה השכיחה ביותר לאובדן ראייה חדה בקרב אנשים בני 50 ומעלה בעולם המערבי (רואים אחרת, 2011), סוכרת רטינופטית ( נזק לרשתית העין הנובע מדימום, הצטברות נוזלים והתרחבות כלי הדם). RP- קבוצת מחלות עיניים תורשתיות הפוגעות ברשתית. ממחלה גנטית נדירה בשם "אנארדיה" (ANARIDIA), הגורמת לפגיעה חמורה או להרס הקשתית (הקשתית מווסתת את כמות האור הנכנסת לעין, זהו החלק הצבעוני של העין אשר במרכזו האישון) (עין בעין, 2011). גלאוקומה (ברקית- קבוצת מחלות הפוגעות בעצב הראייה) סיבה שכיחה לליקוי ראייה עד עיוורון (עצב הראייה- אגודת סיבים עצביים ברשתית העין המוליכים מידע עצבי אל המוח), ניוון עצב הראייה (בן-שושן, א'; דליות, ד', 2009). מיופיה ניוונית (קוצר ראייה למרחק הנובע מעין גדולה יחסית ולכן התמונה אינה נופלת באופן חד על הרשתית). סיבה נוספת היכולה לגרום לעיוורון או לראייה ירודה היא הקטרקט. משמעות הקטרקט היא שעדשת העין (שכבה שקופה מעל העין) נעשית עכורה עם השנים כתוצאה מחבלה, מחלה או גורם מולד וגורמת לטשטוש בראייה. ב כ- 60 מדינות עולם שלישי הקטרקט מגיע עד כדי עיוורון והוא הגורם השכיח (הניתן לטיפול) ביותר לעיוורון (עיניים, 2011). פגיעות באזורי המוח האחראים על תנועת העיניים תגרום לראייה כפולה. המרכזים במוח האחראים על תנועות גלגלי העיניים מצויים בגזע המוח - אזור בתחתית המוח, אשר בו מצויים גרעיני העצבים המעצבבים את השרירים המניעים את העיניים וכן המסלולים הנוירונלים המקשרים ביניהם. לפיכך, כל מחלה שתפגע בגזע המוח עלולה לגרום להיווצרות ראייה כפולה.
קשיי תפקוד
כדי שאדם חסר לקות יוכל להבין את קשיי התפקוד, של האדם לקוי הראייה, לא די לו, לחסר הלקות, לנסות ולעשות פעולה זו או אחרת בעיניים עצומות. מעבר לעובדה, שהתעסקות עם דבר מה מוכר, בעצימת עיניים אינה מדמה מצב של התעסקות עם דבר מה, שלא ראינו אותו מימנו, המצב הזה גם אינו מדמה את אופן החשיבה והתפישה של האדם לקוי הראייה. לקות ראייה פוגעת בהתפתחות התפיסה החזותית והפעולות הקוגניטיביות הקשורות בה ועבור אדם שרכש את הלקות בגיל מאוחר, הלקות מפריעה לשמירה על כושר המחשבה והתפישה הוויזואליות. זאת ועוד, אדם חסר לקות, שעוצם עיניים, אינו מתורגל בטיפול בחפצים שהוא אינו רואה והוא גם לא פיתח מנגנוני פיצוי לקושי בראייה, כמו שיפור בתפישה הקולית.
העוסקים בריפוי בעיסוק ובנגישות נוהגים לחלק את תחומי החיים לארבעה תחומים: למידה (כולל חינוך פורמלי), עבודה, טיפול עצמי ופעילויות פנאי. לאנשים עם לקות ראייה יש מגבלות לשילוב בכל ארבעת התחומי החיים האלה. על חלק מהמגבלות האדם מוגבל הראייה יכול להתגבר בעזרת סידורי נגישות (למשל, קריאת שעון מחוגים פתוח למישוש). חלק אחר של הבעיות הן רק בהכרות הראשונית עם התחום והאדם בעל הראייה המוגבלת יכול להתגבר בעזרת סדנת הכרות (למשל, סדנה להכרת המחשב הנגיש). אולם, ישנן פעילויות חיים מרכזיות שטרם נמצאה דרך לשלב בהם אנשים עם לקות ראייה חמורה (לדוגמה, צפייה בסרטי קולנוע).
הציבור לקויי הראייה סובל גם מדעות קדומות. לכן, למשל, למרות כל ההתקדמות בתחום הנגישות, האבטלה בקרב ציבור זה עדיין גבוהה מאוד ביחס לאבטלה בקרב קבוצות נכים אחרות.
רווחה
במרבית מדינות העולם, עיוורים ולקויי ראייה הם אחת מקבוצות הנכים המצליחות לגייס הכי הרבה תקציבי רווחה ושיקום ממוסדות המדינה ומתורמים פרטיים. הציבור לקויי הראייה גם מאורגן היטב, ביחס לקבוצות אחרות, לסיוע פנים קהילתי ולייצוג הקהילה בפני גורמי חוץ. על פי התקן של משרד העבודה והרווחה, לקות ראייה קשה במיוחד מקנה לסובל ממנה זכויות של עיוור גם אם אין לו עיוורון מוחלט.
מסגרות חינוך משולבות
בישראל ישנם כיום 2500 ילדים לקויי ראייה ועיוורים מגיל 3-21.[4] 1200 מתוכם משולבים במסגרות החינוך הרגילות; לתלמידים אלה אין מוגבלות משמעותית נוספת ללקות הראייה. עבור 1300 התלמידים האחרים, הוכרה מוגבלות משמעותית נוספת ללקות הראייה בוועדות ההשמה, והם מצויים במסגרות החינוך המיוחד.
בגיל הרך המטרה היא להכין את הילדים ולתת להם את הכלים והרגלי עבודה למעבר לגן חובה.[5] בגילאי בית הספר, התלמידים המשתלבים נדרשים לתפקוד ולמידה כשאר התלמידים כאשר נעשות התאמות הנחוצות במצב בו יש קושי בראייה (הגדלות כתב בחומרי הלימוד, הקלטות שיעורים, מבחנים מותאמים ועוד).[6][7] העיקרון המנחה את שילוב התלמידים כיום במסגרות רגילות נובע מתוך הגישה שיעד החינוך המיוחד אינו רק מתן המיומנויות והכלים לתלמיד עם מוגבלות להתמודד עם המגבלה, אלא גם מתן האפשרויות בלמידה ובהתפתחות שיאפשרו לתלמיד למצות עצמו גם בלא קשר לבעיית הראייה שלו.[4]
טיפול
טיפולים רפואיים
טיפול רפואי בא אחרי אבחון רפואי-אופטומטרי הכולל גם בירור ההיסטוריה של הלקות או המחלה בפרט ובמשפחתו. האבחון עשוי לכלול גם בדיקה של היסטוריית התורשה במשפחה ובדיקה של חומר גנטי.
ההתערבות הרפואית יכולה להיות בייעוץ לאורח חיים בריא, בתרופות, בניתוח או בהפנייה לאנשי מקצוע פרא רפואיים כמו אופטומטריסטים וספקי טכנולוגיה מסייעת.
טיפולים כירורגים: לבעיות בהיפרדות הרשתית טיפולים המאפשרים ניתוחים זעירים בעין בעזרת מיקרו אנדוסקופ ומסך צפייה ניתוחי, טיפולי לייזר (וינברגר, 2008). הטיפול בקטרקט הוא ניתוח אשר בו מחליפים את עדשת העין המקורית בעדשת עין מלאכותית בעזרת הרדמה מקומית (לוינגר, 2011). טיפול אשר נוסה על מספר בני אדם- השתלת שבב מתחת לרשתית היכול לקלוט את קולטני האור ולשלוח אותם כמסרים/ אותות חשמליים למוח וכך הראייה משתפרת וברורה (בלפר, 2010).
טיפול תרופתי: טיפול לגלאוקומה בעזרת כדורים המסייעים להורדת הלחץ התוך עיני (מקום, 2011, קורץ, ש, 2008). למחלת ניוון מרכז הראייה נמצאה התרופה Avastin, המעכבת צמיחה של כלי דם חדשים מתחת לשדה הראייה.[5]
טיפולים פסיכולוגים ורב מקצועיים (בעיקר לתינוקות המתנסים בהתנסויות הנרכשות אצלם לא דרך הראייה כמו אנשים עם ראייה תקינה אלא בדרכים אחרות): פיזיותרפיה - עוזר לתינוק להתנועע במרחב ולפתח מוטוריקה; ריפוי בעיסוק - התנסות נכונה בחוויות תחושתיות, תנועתיות וניתוח סכמת גוף; קלינאי תקשורת - עבודה עם הילד על פיתוח התקשורת המילולית והבלתי מילולית (מקום, 2011).
טיפולים אופטומטריים
נגישות וטכנולוגיה מסייעת
- סיוע אישי (אדם שמקריא חומר כתוב או הולך יד ביד עם בעל לקות הראייה כדי לעזור לו להתמצא).
- כלב נחייה המסייע בהתמצאות בסביבה הפיזית ובניידות מהירה בה.
- סדנאות התמצאות לתחומים בהם האדם מוגבל הראייה יכול להסתדר בעצמו אך אינו יכול ללמוד בכוחות עצמו כיצד להסתדר בהם. דוגמה: סדנה להכרת המחשב הנגיש לעיוורים.
- טכנולוגיה מסייעת הנשענת על מישוש - אמצעים המנגישים את הסביבה תוך הסתמכות על חוש המישוש:
- מקל חישה.
- הוספת סימני חישה לרצפות בנייני ציבור ולמדרכות (ראו נגישות המרחב הציבורי לאנשים עם הפרעות ראייה).
- טכנולוגיית כתב ברייל אשר באמצעותו הם קוראים, כותבים ומתקשרים עם הסביבה. לכתב הברייל יש 64 סימנים נקודות ואותיות מתמטיות שונות, צג ברייל ועכבר מישושי (זלטמן, 2004). בעזרת מישוש הסימנים הם יכולים לקרוא ולהיות חלק רגיל בחברה (קדמון, 1976- 1977).
- שעון מחוגים פתוח למישוש
- טכנולוגיה מסייעת הנשענת על שמיעה:
- הקראה ממוחשבת של חומר מודפס ותמלילים המצויים כבר במחשב.
- הוספת פונקציות משוב קולי למכשור מתחומים שונים, כגון שעונים מדברים, משוב קולי לתוכנות ה-iPhone, משוב קולי לכל פעולה ופעולה במחשב, משוב קולי לרובה אוויר בירי ספורטיבי.
- ספריות של ספרים מוקלטים (כגון הספרייה המרכזית לעיוורים כבדי ראייה ומוגבלים).
- עזרים טכנולוגים המזהים טקסטים כדומת מכשיר אורקם.
- טכנולוגיה מסייעת הנשענת על שרידי הראייה:
- טלסקופים- פתרון שפותח בארצות הברית לבעיות של ראייה ירודה ומסייע להגדלה למרחק, הטלסקופים בנויים מקומבינציה של עדשות משוכללות הפועלות על עקרון מכני שונה מעדשות רגילות, וחלקם אף מורכבים על משקפיים.
- משקפי ראייה מגדילים- יוצרים אפקט משמעותי יותר ממשקפיים רגילים ובזמן השימוש בהם יש צורך להחזיק את חומר הקריאה קרוב מאוד לעין על מנת למקד את הראייה.
- עדשות נייחות מגדילות- עדשה המונחת על חומר הקריאה הכוללת גם מקור אור לקורא.
- עדשות יד מגדילות (זכוכית מגדלת)- מאפשרת להחזיק את חומר הקריאה במרחק נורמלי וכוללת מקור אור לקורא.
- זכוכית המגדלת אשר מגדילה את הכתוב פי 40.
- מוצרים לטלוויזיה במעגל סגור - עדשה ה"מתלבשת" על מסך הטלוויזיה ויוצרת דמות מוגדלת על המסך, יש אפשרות לשינוי עוצמת ההגדלה והקונטרסט. עדשה דומה ניתן להתקין על צג מחשב. שילוב של הגדלת הגופן במחשב, הקטנת הרזולוציה והעדשה, מאפשר גם לבעלי ראייה ירודה להשתמש במחשב.
- סורק ומניפולציה ממוחשבת על החומר הכתוב.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- לקות ראייה בוויקי מופת
- הפיקוח הארצי על חינוך תלמידים עיוורים ולקויי ראייה משרד החינוך
- לקות ראייה קורטיקלית
- ארז גרטי, בעיות ראייה ומשקפיים, במדור "מאגר המדע" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 2 ספטמבר 2009
- עיוורים ולקויי ראייה. אתר כל-זכות
- נגישות ישראל - אתרי לקויי ראייה ועיוורים. אתר נגישות ישראל
הערות שוליים
- ^ https://www.livescience.com/33682-blind-people.html
- ^ עיוורים ולקויי ראייה, באתר www.molsa.gov.il
- ^ הגדרת עיוור, באתר כל-זכות
- ^ 4.0 4.1 הס, א' (2011). "ראייה שונה בשילוב: פוטנציאל הצמיחה של תלמידים לקויי ראייה משתלבים", בתוך: ג' אבישר, י' לייזר וש' רייטר (עורכים). שילובים מערכות חינוך וחברה. חיפה: "אחוה הוצאה לאור". 87 -110.
- ^ 5.0 5.1 קדמון, ח. (1989) סוגיות בחינוך המיוחד, יחידה 7: עיוורון ולקות ראייה, האונ' הפתוחה
- ^ הס, א' (2007א). השתלבות תלמידים לקויי ראייה – מחקר איכותני. סוגיות בחינוך מיוחד ושיקום, 22, (2), 50-35
- ^ הס, א' (2007ב). השתלבות תלמידים לקויי ראייה – מחקר כמותי. סוגיות בחינוך מיוחד ושיקום, 22, (2), 17-33.
הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה יעוץ רפואי.
33283919לקות ראייה