קארל ריכרד לפסיוס
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית מדען ריקה.
קארל ריכרד לפסיוס (בגרמנית: Karl Richard Lepsius; 23 בדצמבר 1810 – 10 ביולי 1884) היה אגיפטולוג פרוסי ובלשן מחלוצי מדע האגיפטולוגיה בגרמניה והארכאולוגיה המודרנית.
קורות חיים
לפסיוס נולד בעיר נאומבורג שבסקסוניה גרמניה. למד פילולוגיה וארכאולוגיה יוונית ורומית. בין השנים 1829–1830 למד באוניברסיטת לייפציג, בין השנים 1830–1832 באוניברסיטת גטינגן, ובין השנים 1832–1833 באוניברסיטת הומבולדט בברלין. לאחר קבלת הדוקטורט נסע לפריז כדי ללמוד אצל הארכאולוג ז'אן אנטואן לטרון (Jean Antoine Letronne). הוא למד גם ליתוגרפיה ותחריט ועסק במחקרים שונים, במסגרת מחקריו נסע גם לאיטליה ואנגליה. באיטליה נפגש עם איפוליטו רוזליני (Ippolito Rosellini) שהוביל בין השנים 1828–1829 ביחד עם שמפוליון משלחת משותפת למצרים.
בשנת 1842 הוזמן על ידי מלך פרוסיה פרידריך וילהלם הרביעי להוביל משלחת מדעית למצרים, סיני וסודאן כדי להמשיך את עבודתם של שמפוליון ורוזליני, ולחקור ולתעד את שרידי התרבות המצרית העתיקה. במשלחת נכללו בדומה למשלחתו של נפוליאון, מודדים, שרטטים ומומחים נוספים.
עבודתו המדעית
המשלחת הגיעה לגיזה וחקרה מדעית אתרי פירמידות שונים, אלה היו המחקרים המדעיים הראשונים של אתרים אלה. בין הפירמידות שנחקרו היו הפירמידות בסקארה, דחשור ואבו סיר. המשלחת גילתה ואיתרה 67 פירמידות ויותר מ-130 קברים של אצילים באזור. מעל הפירמידה הגדולה של גיזה חרט לפסיוס כתובת גרפיטי בכתב חרטומים לכבודו של פרידריך וילהלם הרביעי.
לאחר חצי שנה המשיכה המשלחת דרומה לאורך הנילוס, תוך כדי עצירה לתקופות ממושכות באתרים השונים כגון בני חסן ודיר אל-ברשה (אנ'). המשלחת הגיעה עד ח'רטום ומשם לאורך הנילוס הכחול וסיירה באתרים שונים בנוביה. בין האתרים שגילה ומיפה הייתה מרואה השוכנת 200 ק"מ צפונית מזרחית לחרטום. לאחר מכן חזרה המשלחת צפונה והגיע לתבאי שבמצרים העליונה ב-2 בנובמבר 1844. הם שהו באזור הגדה המערבית ארבעה חודשים כשהם חוקרים ומתעדים אתרים כגון רעמסאום, מדינת האבו, עמק המלכים ואתרים נוספים. לאחר מכן עברו לגדה המזרחית של הנילוס שם שהו שלושה חודשים וחקרו את המקדשים בכרנך ובלוקסור. משם עלו צפונה, שהו בסיני והגיעו לאתרים בדלתה של הנילוס וחקרו את טאניס ואתרים נוספים. המשלחת חזרה לאירופה בשנת 1846.
תוצאות עבודת המשלחת פורסמו בין השנים 1849–1858 ב-Denkmäler aus Aegypten und Aethiopien (מונומנטים ממצרים ואתיופיה ב-12 כרכים, שכללו כמעט 900 לוחות של כתובות מצריות עתיקות תוך מתן תיאור ופרשנות לממצאים. התיעוד, שכלל גם מפות ושרטוטים של קירות מקדשים וקברים, היה המקור העיקרי למידע בנושא של חוקרים גם במאה העשרים. חלק מהמונומנטים נהרסו במשך השנים והפרסום ממשיך לשמש את החוקרים.
לאחר חזרתו של לפסיוס לגרמניה התמנה לפרופסור לאגיפטולוגיה באוניברסיטת ברלין ולאחר מכן הפך לחבר ב"אקדמיה המלכותית למדעים".
ב-1855 מונה להיות מנהל שותף של המוזיאון המצרי בברלין. הממצאים שהוא הביא מהמשלחת העשירו את המוזיאון. בשנת 1865 מונה למנהל המוזיאון.
בשנת 1866 שב לפסיוס למצרים, בביקור זה גילה בטאניס את צו קנופוס. לוח זה בדומה אבן רוזטה כתוב מצרית בכתב חרטומים בכתב דמוטי ובכתב יווני.
בין השנים 1867–1880 שימש כנשיא המכון הארכאולוגי הגרמני ברומא, ומשנת 1873 ועד מותו עמד בראש הספרייה המלכותית בברלין בנוסף היה עורכו של כתב העת המדעי Zeitschrift für ägyptisches Sprache und Altertumskunde שעסק באגיפטולוגיה.
לפסיוס פרסם פרסומים רבים באגיפטולוגיה ונחשב לאבי הדיסציפלינה המדעית לאגיפטולוגיה. הוא טבע את המונח ספר המתים המשמש לטקסטים ממצרים העתיקה ששימשו במהלך הקבורה. בנוסף הוביל ופרסם מחקרים העוסקים בתחום הבלשנות של שפות אפריקאיות, מחקריו בתחום זה נחשבים כיום מיושנים. בהתבסס על עבודתו בשפה המצרית העתיקה, ועבודת השדה שלו בסודאן, פיתח אלפבית סטנדרטי לשם תיעתוק שפות אפריקאיות.
פרסומים עיקריים
- 1842. Das Todtenbuch der Ägypter nach dem hieroglyphischen Papyrus in Turin mit einem Vorworte zum ersten Male Herausgegeben. Leipzig: G. Wigand. (Reprinted Osnabrück: Otto Zeller Verlag, 1969)
- 1849. Denkmaeler aus Aegypten und Aethiopien nach den Zeichnungen der von Seiner Majestät dem Koenige von Preussen, Friedrich Wilhelm IV., nach diesen Ländern gesendeten, und in den Jahren 1842–1845 ausgeführten wissenschaftlichen Expedition auf Befehl Seiner Majestät. 13 vols. Berlin: Nicolaische Buchhandlung. (Reprinted Genève: Éditions de Belles-Lettres, 1972)
- 1852. Briefe aus Aegypten, Aethiopien und der Halbinsel des Sinai: Geschrieben in den Jahren 1842–1845 während der auf Befehl Sr. Majestät des Königs Friedrich Wilhelm IV. von Preußen ausgeführten wissenschaftlichen Expedition. Berlin: Verlag von Wilhelm Hertz. Translated into English 1853 Discoveries in Egypt, Ethiopia and the Peninsular of Sinai. London: Richard Bentley. (Reissued by Cambridge University Press, 2010. מסת"ב 978-1-108-01711-4)
- 1855. Das allgemeine linguistische Alphabet: Grundsätze der Übertragung fremder Schriftsysteme und bisher noch ungeschriebener Sprachen in europäische Buchstaben. Berlin: Verlag von Wilhelm Hertz
- 1856. Über die XXII. ägyptische königsdynastie nebst einigen bemerkungen zu der XXVI. und andern dynastieen des neuen reichs Berlin: Gedruckt in der druckerei der Königl. Akademie der wissenschaften [ Internet Archive]. Translated into English 1858: The XXII Egyptian Royal Dynasty, with some remarks on the XXIV and other Dynasties of the New Kingdom. London: John Murray (Republished by Cambridge University Press, 2010. מסת"ב 978-1-108-01739-8)
- 1863. Standand Alphabet for Reducing Unwritten Languages and Foreign Graphic Systems to a Uniform Orthography in European Letters, 2nd edition, London/Berlin.
- 1880. Nubische Grammatik mit einer Einleitung über die Völker und Sprachen Afrika's. Berlin: Verlag von Wilhelm Hertz
קישורים חיצוניים
מדיה וקבצים בנושא ציורים של מקדשים, אתרים, תבליטים וציורי קירות מתוך הפרסום של תיעוד המסע למצרים ונוביה בוויקישיתוף- ארכון מהמשלחת של לפסיוס לנוביה (בגרמנית)
- פרסומים מספרו של לפסיוס בעקבות המשלחת למצרים ונוביה (בגרמנית)
- קארל ריכרד לפסיוס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
31785015קארל ריכרד לפסיוס