אלפבית יווני

אלפבית יווני
Α α אלפא	Β β בטא
Γ γ גמא	Δ δ דלתא
Ε ε אפסילון	Ζ ζ זטא
Η η אטא	Θ θ תטא
Ι ι יוטא	Κ κ קפא
Λ λ למדא	Μ μ מו
Ν ν נו	Ξ ξ קסי
Ο ο אומיקרון	Π π פאי
Ρ ρ רו	Σ σ ς סיגמא
Τ τ טאו	Υ υ אופסילון
Φ φ פי	Χ χ כי
Ψ ψ פסי	Ω ω אומגה
אותיות או ליגטורות שאינן בשימוש
דיגמא	סטיגמא
הטא	סאן
קופא	סאמפי
שו

האלפבית היווני הוא אלפבית המשמש לכתיבת השפה היוונית מאז המאה ה-8 לפנה"ס לערך. הוא האלפבית הראשון שבו לכל תנועה ולכל עיצור סימן נפרד. האותיות משמשות גם לציון מספרים – ספרות יווניות – בדומה לספרות רומיות. מלבד השימוש בו לכתיבת יוונית מודרנית, משמש האלפבית היווני גם לכתיבת השפה הקופטית בתוספת של אותיות ייחודיות. בנוסף, אותיות האלפבית היווני משמשות כיום כסמלים במתמטיקה ובמדעים ובשמות חלקיקים, כוכבים, אחוות סטודנטים, סופות ציקלון טרופיות ועוד. האלפבית היווני נוצר מהאלפבית הפיניקי, וממנו עצמו התפתחו האלפבית הגותי, הגלגוליטי, הקירילי ואף הלטיני. יש הסבורים^{[דרוש מקור]} כי מן האלפבית היווני התפתח גם האלפבית הארמני, אך אין קשר בינו לבין הכתב הקווי B או הכתב ההברתי הקפריסאי, מערכות הכתב היווניות שקדמו לו.

היסטוריה והתפתחות

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו למכלול והשלימו אותו.

באלף השני לפני הספירה היו נהוגות ביוון מערכות כתב פיקטוגרפית, תחילה היה זה כתב ליניארי א', ובמחצית השנייה של האלף השני לפני הספירה הוחלף הכתב לכתב ליניארי ב'. רק במאה השמינית לפני הספירה התפשט ביוון כתב האלפבית הפיניקי.

הרודוטוס, בן המאה ה-5 לפנה"ס מספר על כך:

הפיניקים האלה שבאו עם קדמוס, אשר מהם היו הגפיריים, בהתיישבם בארץ הזאת הביאו ליוונים דברי מדע רבים ושונים וביחוד את האותיות, שלא היו ליוונים קודם לכן, כפי שאני חושב; בראשונה השתמשו בהן כמו כל הפיניקים, אחר כך במשך הזמן שינו יחד עם הביטוי גם את צורת האותיות. כי בעת ההיא ישבו ברוב המקומות יחד עם היוונים גם יונים, שרכשו להם את האותיות אצל הפיניקים בלמדם מהם והשתמשו בהם אחרי ששנו בהן רק מעט: בהשתמשם בהן אמרו, מה שגם נכון, שהובאו מאת הפיניקים ליוון וקראו אותן "פיניקיות". ... בעצמי ראיתי אותיות "קדמייות" במקדש אפולו האיסמיני בתבאי של הבויאוטים חרותות בשלש חצובות, ברובן דומות ליוניות...

— הרודוטוס, ה' 58-61

אותיות האלפבית

פונמות ביוונית מודרנית

	וילוני		חכי		מכתשי		שִנִּי		שפתי (־שִנִּי)
אפי	[ŋ]		[ɲ]		n				m
סותם	g	k	[ɟ	c]	d	t			b	p
מחוכך					[ʣ	ʦ]
חוכך	ɣ	x	[ʝ	ç]	z	s	ð	θ	v	f
מקורב צדי			[ʎ]		l
מקיש					[ɾ]
רוטט					r	‏[r̥]

אות	יוונית			עברית	הגייה (IPA)		אות פיניקית מקבילה	תעתיק לטיני
	עתיקה	ימי-ביניימית	מודרנית		עתיקה	מודרנית		עתיקה	מודרנית
Α α		ἄλφα	άλφα	אַלְפַא	a		אָלֶף	a
Β β		βῆτα	βήτα	בֵטָא (ויטָא)	b	v	בֵּית	b	v
Γ γ		γάμμα	γάμμα γάμα	גַֿמָּא	ɡ	ɣ	גִּימֶל	g	gh, g, j
Δ δ		δέλτα	δέλτα	דֶֿלְתָּא	d̪	ð	דָּלֶת	d	d, dh
Ε ε	εἶ	ἒ ψιλόν	έψιλον	אֶפְּסִילוֹן	e̞		הֵא	e
Ζ ζ		ζῆτα	ζήτα	זֵטַא	כנראה zd או ʣ, מאוחר יותר [z]	z	זַיִן	z
Η η		ἦτα	ήτα	אטא	ɛː	i	חֵית	e, ē	i
Θ θ		θῆτα	θήτα	תֵֿטָא	t̪ʰ	θ	טֵית	th
Ι ι		ἰῶτα	ιώτα γιώτα	יוֹטָא	i, iː	i	יוֹד, יוּד	i
Κ κ		κάππα	κάππα κάπα	קַפָּא	k		כָּף	c	k
Λ λ	λάβδα	λάμβδα	λάμδα λάμβδα	לַאמְבְֿדַֿא	l		לָמֶד	l
Μ μ		μῦ	μι μυ	מיו	m		מֵם	m
Ν ν		νῦ	νι νυ	ני	n		נוּן	n
Ξ ξ	ξεῖ	ξῖ	ξι	קְסִי	ks		סָמֶך	x	x, ks
Ο ο	οὖ	ὂ μικρόν	όμικρον	אוֹמִיקְרוֹן	o̞		עַיִן	o
Π π	πεῖ	πῖ	πι	פִּי	p		פֵּא	p
Ρ ρ		ῥῶ	ρω	רוֹ	r ~ ɾ		רֵיש	r, rh	r
Σ σ ς‏ (סופית)		σῖγμα	σίγμα	סִיגְֿמַא	s		שִׁין	s
Τ τ		ταῦ	ταυ	טַאף (טאו)	t		תָּו	t
Υ υ	ὗ	ὓ ψιλόν	ύψιλον	אִוֿפְּסִילוֹן	y, yː	i	וָו	u, y	y, v, f
Φ φ	φεῖ	φῖ	φι	פִֿי	pʰ	f	קוֹף	ph	f
Χ χ	χεῖ	χῖ	χι	כִֿי	kʰ	x	סָמֶך	ch	ch, kh
Ψ ψ	ψεῖ	ψῖ	ψι	פְּסִי	ps		קוֹף	ps
Ω ω	ὦ	ὦ μέγα	ωμέγα	אוֹמֶגַֿה	ɔː	o̞	עַיִן	o, ō	o

ההגייה הקלאסית המובאת בטבלה לעיל היא שחזור ההגייה של הניב האָטִי במאות ה-5 וה-4 לפנה"ס. כמה מהאותיות נהגו בצורה שונה בתקופות שקדמו לתקופה הקלאסית או בניבים שאינם אטיים. לפרטים ראו תולדות האלפבית היווני ופונולוגיה של יוונית עתיקה. על ההגייה של היוונית העתיקה שלאחר התקופה הקלאסית, ראו יוונית של הברית החדשה.

אותיות שהשימוש בהן התבטל

האותיות הבאות אינן חלק מן האלפבית היווני הסטנדרטי, אך היו בשימוש בתקופות שקדמו לתקופה הקלאסית או בניבים מסוימים. האותיות דִּיגַֿמַּא, קוֹפַּא וסַאמְפִּי שימשו גם כספרות יווניות.

אות	שם			הגייה	אות פיניקית מקבילה	תעתיק לטיני
	יוונית ארכאית	יוונית מאוחרת	עברית
	ϝαῦ	δίγαμμα	דיגמא	כפי הנראה וו ו	וָו	w
	–	στίγμα	סטיגמא	סט		st
	–	ἧτα	הטא	ה	חֵית	h
	ϻάν	σάν	סַן	ס	צדי (מיקום) שין (שם)	s
	ϙόππα	κόππα	קוֹפַּה	ק	קוף	q
	–	σαμπῖ	סַמְפִּי	ללא ספק עיצור חוכך, אולי ס, קס, טס	המקור שנוי במחלוקת, אולי צדי	ss
	–	–	שׁוֹ	שׁ שימש בשפה הבַּקְטְרִית לתעתיק הצליל שׁ, כמו ב"קוּשאן".	צדי (מיקום) שין (שם)	š

לסַאן יש להתייחס כאל גרסה קודמת של סיגמה.

קוֹפַּא ציינה חילוף הגייה (אלופון) של קַפַּא לפני תנועה אחורית (תנועות אחוריות).

סַאמְפִּי ציינה עיצור חוכך כפול שמאוחר יותר התפתח ל-σσ (קרוב לוודאי [sː]) ברוב הניבים ול-ττ בניב האטי.

דִּיגַֿמַּא נעלמה מהאלפבית משום שהצליל שציינה נעלם מהניב האיוני ומרוב הניבים האחרים.

אותיות פונטיות

בזמן המודרני נוספה על ידי בלשנים האות יוט (אות גדולה: Ϳ, אות קטנה: ϳ), המבוססת על J הלטינית, לייצוג הצליל /j/ (יו"ד עיצורית) בשחזורי מילים פרוטו-יווניות שכללו את הצליל הזה.

אות	שם			הגייה	אות פיניקית מקבילה	תעתיק מיוונית ללטינית
	יוונית ארכאית	יוונית מאוחרת	עברית
	–	–	יוט	י	יוֹד, יוּד	j

צירופי אותיות ודיפתונגים

אותיות		הגייה (IPA)‏		תעתיק לטיני
		עתיקה	מודרנית	עתיקה	מודרנית
ᾰι, αι		[ai]	[e̞]	æ, ē	e
ᾱι, ᾳ		[aːi]	[a]	ā	a
ει		[eː]	[i]	ī	i
ηι, ῃ		[ɛːi]		ē
οι		[oi]		œ, ē	y
υι	ῠι	[yː]*		yi
	ῡι			ȳi
ωι, ῳ		[ɔːi]	[o̞]	ō	o
αυ	ᾰυ	[au]	[av] לפני תנועה/עיצור קולי; [af] לפני הגה אטום	au, av	av, af
	ᾱυ	[aːu]	[av] לפני תנועה/עיצור קולי; [af] לפני הגה אטום	āu, āv
ευ		[eu]	[e̞v] לפני תנועה/עיצור קולי; [e̞f] לפני הגה אטום	eu, ev	ev, ef
ηυ		[ɛːu]	[iv] לפני תנועה/עיצור קולי; [if] לפני הגה אטום	ēu, ēv	iv, if
ου		[uː] לפנים [oː]	[u]	ū	u
ωυ		[ɔː.u]**	[o.i]	ōy	oy
γγ		[ŋɡ]	[ŋɡ] בדיבור רשמי (מבוטא חכית [ɲɟ] לפני [e̞ i]), אך לעיתים קרובות נהגה [ɡ] (מבוטא חכית [ɟ] לפני [e̞ i]); כמו כן מבוטא [ŋɣ] בקונטקסטים מסוימים (מבוטא חכית [ɲʝ] לפני [e̞])	ng	ng, ny, g, y, ngh
γκ		[ŋk]	[ɡ] בראש מילה (נהגה חכית [ɟ] לפני [e̞ i]); בשאר המקרים [ŋɡ] (נהגה חכית [ɲɟ] לפני [e̞ i]), אך לעיתים תכופות נהגה [g] (נהגה חכית [ɟ] לפני [e̞ i])	nc	g, y, ng, ny
γξ		[ŋks]	[ŋɡz]	nx
γχ		[ŋkʰ]	[ɲç] לפני [e̞ i]; בשאר המקרים [ŋx]	nch	nch, nkh
γμ		דנו [gm] או [ŋm]	[gm]	gm
μπ		[mp]	[b] בראש מילה; בשאר המקרים [mb], אך לעיתים תכופות יותר נהגה [b]	mp	b, mb
ντ		[nt]	[d] בראש מילה; בשאר המקרים [nd] אך לעיתים תכופות נהגה [d]	nt	d, nd

ראו גם יוטא סובסקריפטום

ראו גם

• ויקיפדיה:כללים לתעתיק מיוונית עתיקה
• אבן רוזטה

לקריאה נוספת

• נ' ר' גנור. מי היו הפיניקים. תל אביב, הוצאת ספרים רשפים, תשל"ה - 1974. (קישור לאתר הספר באנגלית המכיל מספר פרקים מרכזיים לקריאה חופשית)
• Studies in West-Semitic Epigraphy(הקישור אינו פעיל), יוסף נווה, הוצאת מגנס, עמודים 79 - 116

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אלפבית יווני בוויקישיתוף

• אלפבית יווני - טבלה בה מופיע האלפבית היווני
• יוניקוד של האלפבית היווני U0370.pdf (באנגלית)
• רחל חכלילי, ‏האם שימש אלף-בית במשמעות 'מאגית' כבר במאה הראשונה לספירה?, קתדרה 31, אפריל 1984
• 
  שגיאות פרמטריות בתבנית:בריטניקה
  פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

32711211אלפבית יווני