קרלו פטיטי די רורטו
 | |
| הגנרל קרלו פטיטי די רורטו | |
| לידה |
18 בדצמבר 1862 טורינו, ממלכת איטליה .svg){kind=small} |
|---|---|
| פטירה |
27 בינואר 1933 (בגיל 70) טורינו, ממלכת איטליה |
| השתייכות |
.svg){kind=small} צבא איטליה |
| תקופת הפעילות | 1878–1918 (כ־40 שנה) |
| דרגה | גנרל |
| תפקידים בשירות | |
|
מפקד אוגדת הקרבינרים ה-35. מפקד הגיס האיטלקי בחזית המקדונית במלחמת העולם הראשונה. מפקד ארמייה בחזית האיטלקית הצפונית. | |
| תפקידים אזרחיים | |
|
מושל טריאסטה. חבר פרלמנט. | |
קרלו פטיטי די רורטו (באיטלקית: Carlo Petitti di Roreto; 18 בדצמבר 1862, טורינו ממלכת איטליה – 27 בינואר 1933, טורינו, ממלכת איטליה), היה פוליטיקאי וגנרל איטלקי, שכיהן כמפקד הגיס של צבא איטליה בחזית המקדונית במלחמת העולם הראשונה ובהמשך פיקד על ארמייה בחזית האוסטרו-הונגרית אשר כבשה את העיר טריאסטה.
תחילת הקריירה
פטיטי נולד למשפחת אצולה פוליטית-צבאית איטלקית שמקורה בחבל פיימונטה. סבו קרלו אילריונה פטיטי די רוטרו היה סנטור בממלכת סרדיניה ולוחם נודע למען איחוד איטליה. דודו אוגוסטינו היה גנרל שלחם למען אותה המטרה ומאוחר יותר הפך לשר המלחמה האיטלקי.
מלחמת העולם הראשונה
פטיטי פיקד על אוגדת הקרבינרים ה-35 של צבא איטליה ובהמשך מונה למפקד הגיס ה-33 האיטלקי שלחם בחזית המקדונית במלחמת העולם הראשונה ומנה בשיאו 55,000 חיילים. הגיס הורכב מ-4 אוגדות, ה-28, ה-35, ה-54 וה-61 של צבא איטליה וכן מגדודי ארטילריה ואסקדרוני פרשים.
הגיס האיטלקי בפיקודו של די רורטו נחת בסלוניקי ב-11 באוגוסט 1916 והקים מפקדה ובית חולים. הכוח האיטלקי צורף למערך כוחות מדינות ההסכמה בזירה עליה פיקד הגנרל הצרפתי מוריס סראי. מרבית הכוחות האיטלקים הוצבו בגזרת אגם דויראן-נהר צרנה שהיו מרוחקים כ-170 קילומטרים ממפקדתם ונותרו בה עד למתקפה לאורך עמק הוארדאר, בספטמבר 1918. האיטלקים שהוצבו באזור נמוכים יחסית וליד מקורות מים, סבלו קשות ממלריה ועניין זה העסיק את די רורטו לא פחות מהתמודדות הצבאית. למרות רצון הפיקוד הצרפתי, התקבלה דרישתו של די רורטו להשארת הכוחות האיטלקים במבנה האוגדתי שלהם במשימות אליהן נשלחו[1]. לדי רורטו כמו לסגל הקצינים הבכירים משאר הצבאות היו עימותים רבים מול הגנרל סראי, שלא הועילו למורל הכוחות ואיכות ביצועיהם[2].
די רורטו ומחליפו בפיקוד על האוגדה ה-35, הגנרל ארנסטו מומבלי סייעו בשיקומו וארגונו מחדש של הצבא הסרבי בחזית המקדונית, אשר חייליו הגיעו במורל ירוד והיה צורך להחזירם למבנה של כוח לוחם. התעורר גם הצורך לשקם את היחסים בין הסרבים לאיטלקים על רקע טענת הסרבים לאי קבלת עזרה מספקת מהאיטלקים בעת נסיגתם דרך אלבניה. הגנרל די רורטו פעל בעיקר לשיקומו החומרי של הצבא הסרבי ובאספקת ציוד אישי וצבאי לחיילים. ביולי 1916 השתתף הכוח האיטלקי בקרבות סביב העיר מונאסטיר. בנובמבר במהלך חילופי אש בגזרת מונאסטיר פגע פגז במטה הפיקוד האיטלקי, הגנרל די רורטו וסגנו נפצעו והובהלו לבית החולים בסלוניקי ומספר קצינים וחיילים נהרגו.
בראשית 1917 גדל הכוח האיטלקי תחת פיקודו של די רורטו לכדי 55,000 חיילים. במהלך חודש מאי נקרא הגנרל די רורטו לרומא ומונה למפקד ארמייה בחזית האיטלקית הצפונית ובמקומו מונה הגנרל ג'וזפה פנלה אשר הוחלף לאחר זמן קצר בגנרל ג'ובאני בטיסטה. ב-2 ביולי מונה ארנסטו מומבלי לפקד על הגיס האיטלקי והוא נותר בתפקידו עד לסיום המלחמה[1],[3].
ב-3 בנובמבר 1918 כבשה הארמייה בפיקודו של די רורטו את טריאסטה וטרנטו ודי רורטו נאם בטריאסטה בפני קהל איטלקי משולהב, בהבטיחו שהשטח ישאר איטלקי לעד והחיילים האיטלקים לא נפלו לשווא. ב-6 בנובמבר מונה די רורטו למושל הצבאי של העיר[4]. עם הגיעו לעיר לצורך כניסתו לתפקיד, על גבי משחתת שהגיעה מונציה נתקבל די רורטו בידי קהל המונים מקרב האוכלוסייה ממוצא איטלקי. בהגיעו ציין די רורטו שזהו הרגע בו הוא חש את הגאווה הגדולה בחייו[5].
שלהי הקריירה ואחריתו
בעת כהונתו כמושל גברה הלאומנות האיטלקית בטריאסטה, התושבים ממוצא סלבי הותקפו ורבים מהם נמלטו למדינות השכנות. שיעור התמיכה וההצטרפות לתנועה הפשיסטית היו מן הגבוהות באיטליה. ב--6 באוקטובר 1919 נבחר לפרלמנט האיטלקי[6]. הוא נפטר בטורינו בינואר 1933 והוא בן 70 שנים.
ראו גם
לקריאה נוספת
- H. Collinson Owenחזית סלוניקי ומה שאחריה-הזירה הצדדית שסיימה את המלחמה הגדולה, באתר www.archive.org, (באנגלית).
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 וילארי לואיג'י, החזית המקדונית במלחמת העולם הראשונה, באתר ebooksread.com (באנגלית).
- ^ אינצקלופדיה לתולדות מלחמת העולם הראשונה, "סר ג'ורג' פרנסיס מילן", באתר גוגל ספרים (באנגלית).
- ^ הצבא האיטלקי בחזית המקדונית, באתר bulgarianartillery.it (באנגלית).
- ^ הודעת משרד המלחמה האיטלקי, "הכוחות האיטלקים שבו חצי מיליון חיילים אוסטרים" באתר הניו-יורק טיימס 6 בנובמבר 1918
(באנגלית).
- ^ הודעת משרד המלחמה האיטלקי, "הכוחות האיטלקים נכנסו לשטחי האימפריה האוסטרו-הונגרית לאחר כניעתה" באתר הניו-יורק טיימס 7 בנובמבר 1918 (באנגלית).
- ^ קרלו פטיטי די רורטו, באתר בית הנבחרים האיטלקי (באיטלקית).
