קרלוס סמפאיו גארידו

קרלוס סמפאיו גארידו (Carlos de Alemeida Fonseca Sampaio Garrido, ‏ 1883–1960) היה דיפלומט פורטוגלי אשר הוכרז על ידי יד ושם כחסיד אומות העולם בשל פועלו כשגריר ארצו בבודפשט, הונגריה, להצלת יהודים מרדיפות הנאצים בשנת 1944. גארידו היה שגריר פורטוגל בבודפשט בין השנים 1939-1944.

באפריל 1944, לאחר כיבוש הונגריה בידי גרמניה, הורתה פורטוגל לגארידו לעזוב את הונגריה, בתיאום עם בעלות הברית שביקשו להוריד את דרג הנציגות של מדינות נייטרליות במדינות הכבושות בידי מדינות הציר. גארידו תיאר במברק לממשלתו את מצבם הקשה של יהודי הונגריה ואת הצעדים נגדם.

עם עוזרו, טייחיירה ברנקיניו (Teixeira Branquinho, קונסול פורטוגל בבודפשט), השיג גארידו אישור מממשלת פורטוגל להנפיק אשרות שהייה בפורטוגל לכל אדם שהיו לו קרובים בפורטוגל, בברזיל או בכל אחת מהמושבות הפורטוגליות, או לכל אדם שהיה לו קשר לפורטוגל. השניים הקימו סניף של הצלב האדום הפורטוגלי במשרדי המשלחת הפורטוגלית לבודפשט, כדי לטפל בפליטים יהודים. הדבר נעשה בתוך תיאום עם הרשויות בפורטוגל, תחת שלטון סלזר (אם כי לא ברור האם ידע סלזר שהפליטים הם יהודים או בעלי דת אחרת שברחו מהפצצות בעלות הברית), ותוך הבטחה שהפליטים לא ינסו להשיג אזרחות פורטוגלית.

עקב הפצצות בעלות הברית עברה שגרירות פורטוגל אל מחוץ לבודפשט. גארידו שכר ווילה בגלגיירק (Galgagyörk)^[1], ושם ארח גארידו עשרות יהודים כדי להגן עליהם מהסכנות שהיו כרוכות בשהות בעיר המופצצת. בין המתארחים היו בני משפחתה של ז'ה ז'ה גאבור, הונגרים שהיו בעלי תפקידים בשגרירות פורטוגל. לאחר מספר ימים - לפני שהספיק גארידו לעזוב, בהוראת ממשלתו - פשטה המשטרה הפוליטית ההונגרית על הבית ששימש את השגרירות ועצרה חלק מהנוכחים. גארידו ניסה להתנגד באופן פיזי וכן בטענה שבית זה מוגן ולו מעמד אקס טריטוריאלי עקב מעמדו הדיפלומטי. גארידו נעצר עם אורחיו והובא לבודפשט, שם המשיך לטעון לשחרורם עד ששוחררו. לאחר מכן הגיש גארידו תלונה לממשלת הונגריה, ותבע חקירה והתנצלות. בתגובה הכריזה עליו ממשלת הונגריה "פרסונה נון גראטה".

בשנת 1945 מונה גארידו כשגריר פורטוגל בסטוקהולם.

בשנת 2010 הכיר יד ושם בגארידו כחסיד אומות העולם.