קריאת קרב

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


נבחרת ניו זילנד ברוגבי מבצעים האקה, 1:39 דקות

קריאת קרב היא צעקה או פזמון המושמעים בקרב, בדרך כלל על ידי חברי אותה יחידה לוחמת. קריאות קרב אינן בהכרח מילוליות (למשל "אאולליהאאא!", "אלל"..), למרות שלעיתים קרובות מטרתן לעורר רגש פטריוטי או דתי. מטרתן לעורר תוקפנות ומורל יחידתי ואספריט דה- חיל בצד הקורא, כמו גם להפחיד את האויב. קריאות קרב הן צורה אוניברסלית של התנהגות תצוגה (כלומר, הצגת איומים) המכוונת ליתרון תחרותי, באופן אידיאלי על ידי הפרזה בפוטנציאל התוקפני של האדם עצמו, עד לרמה שבה האויב מעדיף להימנע לחלוטין מעימות ולברוח. על מנת להפריז בפוטנציאל התוקפנות של הלוחם, קריאות הקרב צריכות להיות חזקות ככל שניתן. פעמים רבות בהיסטוריה הן הוגברו באמצעים אקוסטיים כגון צופרים, תופים, קונכיות, קרניקסים, חמתות חלילים, קרנות וכו' (ראו גם מוזיקת לחימה).

קריאות קרב קשורות קשר הדוק לדפוסי התנהגות אחרים של תוקפנות אנושית, כגון ריקודי מלחמה והתגרות, המבוצעים בשלב המקדים להסלמה של האלימות הפיזית. מימי הביניים, קריאות רבות הופיעו על מגילות דיבור בציורים ובשלטים הרלדיים כסלוגנים. ואומצו כ-סיסמאות. דוגמה לכך היא המוטו " Dieu et mon droit " ("אלוקים וזכותי") של המלכים האנגלים. אומרים שזו הייתה קריאת הגיוס של אדוארד השלישי במהלך קרב קרסי. המילה "סלוגן" נובעת במקור מ־sluagh-gairm או sluagh-ghairm (סלאאג' = "אנשים", "צבא", וגיירם = "קריאה", "הכרזה"), המילה הגאלית הסקוטית ל"קריאת-התאספות" וב זמנים של מלחמה ל "קריאת-קרב". המילה הגאלית הושאלה לאנגלית בתור slughorn, sluggorne, "slogum" וסלוגן .

היסטוריה

ימי קדם

  • קריאת המלחמה היא היבט של הקרב האפי אצל הומרוס : באיליאדה, דיומדס מכונה בדרך כלל "דיומדס של קריאת המלחמה הרמה". הלנים ואכדים כאחד השמיעו את הזעקה האונומטופית " אללה " בקרב.[1]
  • החיילים של אתונה העתיקה, במהלך מלחמות יוון–פרס והמלחמה הפלופונסית, נודעו כי יצאו לקרב בצעקות " אללה!" או "אללה! ", שהיה אמור לחקות את זעקת הינשוף, הציפור של האלה הפטרונית שלהם אתנה .[2]
  • ההונים המערביים תקפו בקריאות קרב אימתניות.[3]
  • אחת מקריאות המלחמה ההינדיות הנפוצות הייתה " הארה הארה מהדווה " כלומר " שלום למהדווה!" (שיווה).[4]
  • קריאת מלחמה נפוצה ששימשה בטמילקאם העתיקה הייתה "וטריוול, וירוול", כלומר, "וול מנצח, וול אמיץ". Vel היא החנית של Murugan, הצורה האזורית של Kartikeya, אלוהות המלחמה ההינדית. בתקופה המודרנית, קריאת הקרב "וטריוול, וארוול" נמצאת בשימוש בגדוד השדה 191 של הצבא ההודי שבסיסו במדוקראי, קוימבטורה .[5]

ימי הביניים

  • במהלך מלחמות העצמאות הסקוטיות, החיילים הסקוטים השתמשו ב-אלבה גו בראת' כזעקת קרב, ביטוי שפירושו 'סקוטלנד לנצח' (מילולית, 'סקוטלנד עד יום הדין'). הקריאה מופיעה זה בסרט ' לב אמיץ ' שבמהלכו מל גיבסון, המגלם את וויליאם וואלאס, צועק את הביטוי כדי לאסוף את חייליו רגע לפני תחילת הקרב.
  • קריאת קרב אסטונית עתיקה היא "תראפיטה" - טארה (אלוקים באסטונית) גדול. הקריאה מתועדת בדברי הימים של הנדריק מלטביה ליבימה. האסטונים השתמשו בה גם במלחמה של 1918–1921 נגד הגרמנים והרוסים.
  • לכל שבט טורקי ואיגוד שבטי היה טמגה (חותם), ציפור אונגון טוטמית ואוראן (צעקת קרב) מובהקת (זהו מקור המילה הסלאבית אורה לקריאת קרב").[6][7] בעוד שהטמגות והאונגונים יכלו להיות שונים עד לרמת הפרט, גוון הסוסים וקריאות האוראן השתייכו לשבט והועברו מדור לדור. כמה קריאות קרב מודרניות מקורן עוד בעת העתיקה. כאשר שבט התפצל, המאפיינים הייחודיים שלו עברו לישויות הפוליטיות החדשות, כך שלמדינות מודרניות שונות יש כיום אותן קריאות קרב אורן. למשל, קריאת הקרב שלאנשי קיפצ'אק נהוגה בקרב קזחים, קירגיזים, טורקמנים ואוזבקים. קריאות קרב אורן של כמה שבטים גדולים יותר:
    • קיפצ'ק - "איי-בס" (" ראש ירח ").
    • קנגלי (קנגרים) - "באי-טרק" (" עץ קדוש ").[8]
    • Oguzes – "טקה" (" עלו על הסוסים ")[9]
  • "דספרטה פרו!" ("התעורר ברזל!" בקטלאנית) הייתה הזעקה האופיינית ביותר של לוחמי אלמוגבאר במהלך מסעות הצבא של כתר אראגון ברחבי הים התיכון מהמאות ה-12 ועד המאה ה-14.
  • "דאוס וולט!" ("אלוקים רוצה!" בלטינית) הייתה קריאת הקרב של הצלבנים.
  • מונטז'ו סנט דניס!: קריאת קרב של מלכי צרפת מאז המאה ה-12.
  • סנטיאגו אי סיירה, אספנייה! הייתה קריאת מלחמה של חיילים ספרדים בתקופת הרקונקיסטה ושל האימפריה הספרדית.
  • ב-14 באוגוסט 1431, כל צבא האימפריה הרומית ה"קדושה" (של מסע הצלב האנטי-הוסי הרביעי) הובס על ידי ההוסיטים בקרב דומז'ליצה. יחידות אימפריאליות תוקפות החלו לסגת לאחר ששמעו את שירת המקהלה Ktož jsú boží bojovníci (" אתם לוחמי אלוקים ") והושמדו זמן קצר לאחר מכן.
  • "אללה הוא אכבר" (الله أكبر, "אלוקים הוא הגדול ביותר") ואללה הוא אללה (الله الله) שימשו כקריאת קרב לצבאות מוסלמים לאורך ההיסטוריה. "אל נאסר או שהאדה" (النصر أو الشهادة, "ניצחון או שאהידיות") הייתה אף היא קריאת קרב מוסלמית נפוצה. לפי סורת א-תובה 9:52, אלוקים הבטיח ללוחם המוסלמי ה"צדיק" אחד משני האידיאלים המפוארים הללו.
  • "אודין הוא הבעלים של כולכם" (Óðinn á yðr alla) - התייחסות להקרבה העצמית של אודין ב-Yggdrasil. מיוחס לאריק המנצח.

קדם-מודרני

  • כאשר דיכאו מרידות איכרים בגרמניה ובסקנדינביה בסביבות שנת 1500, כמו בקרב המינגשטדט, שכירי החרב ההולנדים של המשמר השחור צעקו Wahr di buer, die garde kumt ("היזהרו, איכרים, השומרים באים"). כשהאיכרים הסתערו חזרה, הם הגיבו עם וואהר די, גאר, דה בואר דה קומט ("היזהר, שומר, מהאיכר, [ש]בא).
  • הספרדים קראו סנטיאגו ("ג'יימס ה"קדוש"") הן בעת כיבוש ספרד מחדש מהמורים והן במהלך כיבוש באמריקה הקולוניאלית המוקדמת.
  • "ההוסרים מכונפים " הפולנים נהגו לצעוק Jezus Maria ("ישו, מרי") או מטקה בוסקה ("אם האלוקים") במהלך הסתערויותיהם.
  • המלך הנרי הרביעי של צרפת (1553–1610), מנהיג צבאי חובב תענוגות וציני, נודע בחבישה של נוצה לבנה בולטת על קסדתו ובקריאת המלחמה שלו: Rallyez-vous à mon panache blanc! ("עקבו אחרי הנוצה הלבנה שלי!").
  • חיילים בורמזים של שושלת קונבאונג תחת Alaungpaya תועדו כשהם קוראים Shwebo-Thar (הבנים של שוובו) במהלך מלחמת Konbaung-Hanthawady .
  • רוב הג'איקרות זכו לפופולריות על ידי גורו גובינד סינג. לסיקים יש מספר קריאות קרב או גא'יקרות: הנפוצות ביותר הן:
    • בולנה ג'י (בכבוד) - וואהגורו (מאיר מופלא)
    • Deg Teg Fateh (ניצחון לצדקה ונשק) - Birdh ki Paij Panth ki jit (מסלול ניצחון האויב של הנתיב הסיקי)
    • בולה סו ניהאל...סאט סרי אקאל (קראו באקדטזה...חסר הזמן הגדול הוא האמת)
    • ננק נאאם צ'ארהדי קאלאא (יקודש שמך, הו ננק) - טרה בהאאנאה סרבט דאא בהאלא (וכל האנשים ישגשגו בחסדך)
    • ווהאגורו ג'י קא קהלסא (קהילת הטהורים (קהלסא) שייכת למאיר המופלא) - ווהאגורו ג'י קי פאטה (הניצחון שייך למאיר המופלא)
    • ראג' קארגה קהלסא - (הקהלסא ישלוט) - אאקי ראהה נא קויה (ולא יהיו מורדים)[10]
  • קריאת הקרב של הלוחמים הפתאנים כנגד האימפריה המוגולית הייתה "הו, הו".[11]

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קריאת קרב בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ Burkert, Walter, 1992. The Orientalizing Revolution: Near Eastern Influences on Greek Culture in the Early Archaic Age, p 39f.
  2. ^ Per Hesiod, Penguin Edition of Works and Days
  3. ^ T.J. Craughwell, 2008, The Vikings, Vandals, Huns, Mongols, Goths, and Tartars who Razed the Old World and Formed the New, Fair Winds Press, p. 41, מסת"ב 978-1-59233-303-5
  4. ^ Kakatiya Journal of English Studies (באנגלית). Department of English, Kakatiya University. 1999. p. 15.
  5. ^ https://www.indiatoday.in/india/story/-vetrivel-veeravel-slogan-entrance-madukkarai-army-battalion-complex-row-1828528-2021-07-15 Department of Defence's Public Relations Officer's statement on Veeravel vetrivel warcry.
  6. ^ Shipova E.N., 1976, Dictionary of Türkisms in Russian Language, Alma-Ata, "Science", p. 349
  7. ^ Dal V.I., Explanatory Dictionary of the Live Great Russian language, vol. 4, p. 507, Diamant, Sankt Peterburg, 1998 (reprint of 1882 edition by M.O.Wolf Publisher), (In Russian)
  8. ^ Zuev Yu., 2002, Early Türks, p. 73
  9. ^ Karpovdun G.I., Тіркмöн uruuluk en tamgalary. maalymattarynyn negizinde, in Karataev O.K., 2003, Kyrgyz-Oguz History (Кыргыз-Огуз Тарыхый – Этникалык Байланыштары), Kyrgyz Utuluk university, pp. 199–207
  10. ^ "ਆਕੀ - משמעות באנגלית - ਆਕੀ תרגום לאנגלית".
  11. ^ M. I. Borah (1936). Baharistan-I-Ghaybi – Volume 1. p. 177.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

38069092קריאת קרב

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=קריאת_קרב&oldid=2520622"