קרב טורה בורה
| מלחמה: מבצע חירות מתמשכת | ||||||||||||||||||
| תאריכים | 12 בדצמבר 2001 – 17 בדצמבר 2001 (6 ימים) | |||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| קרב לפני | כיבוש קנדהאר | |||||||||||||||||
| קרב אחרי | מבצע אנקונדה | |||||||||||||||||
| מקום | מערות טורה בורה במזרח אפגניסטן | |||||||||||||||||
| תוצאה | כיבוש האזור על ידי הקואליציה, אך כישלון בתפיסה או חיסול אוסמה בן לאדן | |||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||
קרב טורה בורה היה קרב במערות טורה בורה במזרח אפגניסטן, כחלק ממבצע חירות מתמשכת של קואליציה בהנהגת ארצות הברית בתגובה לפיגועי 11 בספטמבר, בו לחמו כוחות הקואליציה יחד עם כוחות הברית הצפונית נגד לוחמי הטליבאן ואל-קאעידה, בהם אוסמה בן לאדן (מנהיג ארגון אל-קאעידה והאחראי הראשי לפיגועים), שהסתתרו במערות. על אף העובדה שב-17 בדצמבר, 5 ימים לאחר תחילת הקרב, כוחות הקואליציה הצליחו לכבוש את השטח ולחסל את רוב לוחמי הטליבאן, הם לא הצליחו לתפוס או לחסל את אוסמה בן לאדן, מפני שהוא, יחד עם עוד בכירים נוספים בטליבאן ואל קאעידה, ברחו מהאזור באמצע הקרב, ככל הנראה לפקיסטן השכנה.
רקע
מערות טורה בורה (בפשטו:توره بوړه. משמעות השם היא "מערה שחורה") הן מערות שנחפרו בצורה טבעית על ידי גשמים מרובים באזור ה"ההר הלבן" שבמזרח אפגניסטן. בשנות ה-80, במהלך הפלישה הסובייטית לאפגניסטן, ה-CIA סייע במסגרת מבצע ציקלון לכוחות המוג'האדין במדינה, כוחות איסלאמיים שהתנגדו לשלטון הקומוניסטי. במסגרת הסיוע הזה, נבנו במערות טורה בורה תעלות ובונקרים בהם התחבאו חיילי מוג'האדין והחביאו תחמושת.
לאחר פיגועי 11 בספטמבר, פיגועי הטרור הגדולים בהיסטוריה, יצאה קואליציה בהנהגת ארצות הברית למבצע חירות מתמשכת לתפיסת האחראים לפיגועים מארגון אל קאעידה בראשם אוסמה בן לאדן, והפלת שלטון הטליבאן במדינה, שלטון איסלאמי קיצוני שתמך באל-קאעידה. במהלך המבצע נכבשה אפגניסטן תוך חודשיים ונהרס שלטון הטליבאן. בכירי השלטון ברחו יחד עם בכירי אל קאעידה אל הבונקרים במערות טורה בורה, בהם התקבצו מאות לוחמים, כשבמקרה של הידרדרות נוספת במצבם הם תיכננו לברוח אל פקיסטן, המדינה בה גדלה תנועת הטליבאן ובה היו שבטים רבים שתמכו בתנועה והסכימו לשמש לחייליה מקלט.
מהלך הקרב
את מרבית עול הלחימה, ממש כמו בכל שאר הפלישה למדינה, נטלו לוחמי הברית הצפונית, התאגדות של שבטים מקומיים וארגונים שונים שהתנגדו לשלטון הטליבאן במדינה. המדיניות האמריקנית הייתה לחסוך כמה שיותר בחיי החיילים המערביים, לכן הפעילות היחידה של החיילים האמריקניים והבריטיים הייתה סיוע לכוחות הברית הצפונית על ידי סימון מטרות למפציצים אמריקניים. לאחר שכוחות הקואליציה כבשו את מרבית האזור וסגרו את בכירי הארגונים באזור בגודל של 10 על 10 קילומטרים, הבינו האמריקנים שחיילי הברית הצפונית אינם חיילים אמינים למשימה כשהם עזבו את שדה הקרב בערב בשביל לחזרו אל בתיהם ולשבור את צום הרמדאן, דבר שגרם ביום למחרת לכך שהם נאלצו לכבוש מחדש שטחים ועמדות. לכן החלו להצטרף חיילים מערביים לפשיטה על האזור המשוער בו היה בן לאדן.
לאחר שתוכניות תקיפה בהן חיילים מכוח דלתא היו אמורים לתקוף את המוצב בו היה בן לאדן מעורפו, או מטוסים שהיו אמורים לזרוק מוקשים על-מנת למנוע בריחה של בן לאדן נשללו, הוחלט על תקיפה משולבת של חיילים מכוח דלתא יחד עם חיילי הברית הצפונית לאחר ריכוך עמדות הטליבאן מהאוויר. לאחר הריכוך האווירי, שכלל הפצצות מאסיביות של האזור על ידי מפציצים אמריקניים, האזינו לוחמי כוח דלתא למערכת הקשר של הטליבאן והצליחו ולשמוע את קולו של בן לאדן, ולפיהם הצליחו לשער שהוא נמצא במרחק של פחות מ-2 קילומטרים מהם ושהוא נפצע בהפצצה.[1] הכח האמריקני התפצל והחל להתקדם אל המיקום המשוער של בן לאדן עם חיילי הברית הצפונית. מתקפה בה לקחו חלק שלושה חיילים אמריקניים נתקלה בהתנגדות עיקשת של לוחמי טליבאן שהיו מצוידים היטב ושנלחמו מעמדות בעלות יתרון טופוגרפי. כוחות אוויריים לא יכלו להעניק סיוע בגלל החשש שהחיילים האמריקניים ייפגעו ממנו בשל קרבתם הרבה אל המיקום של לוחמי הטליבאן. נוסף על כך, לאחר שלוחמי הברית הצפונית שהיו עם שלושת החיילים האמריקניים ראו שהקרב קשה מששיערו הם החליטו לסגת ולנטוש אותם. מפקד חיילי הדלתא בשטח, שנודע בשנים שלאחר הקרב תחת שם העט "דלטון פיורי"("Dalton Fury"), החליט על סמך המצב המשוער של בן לאדן לצאת לחלץ את שלושת החיילים הנטושים.
לאחר הצלחת החילוץ נשמע שוב בן לאדן ברשת הקשר, אומר אל לוחמיו: "תפילותינו לא נענו. הזמנים קשים ונוראים. לא קיבלנו תמיכה מהמדינות הכופרות שקוראות לעצמן אחינו המוסלמים. הדברים היו יכולים לקרות אחרת".[2] מאוחר יותר הודיע בן לאדן: "אני מצטער שהייתם מעורבים בקרב, אם אינכם יכולים עוד להתנגד, היכנעו עם ברכותיי".[2] לאחר מכן סיכמו כוחות הטליבאן עם מצביא אפגני שהם מוכנים להיכנע אך מבקשים לפני כן הפסקת אש למשך 24 שעות על-מנת להתארגן ולעזור לפצועיהם. כשהאמריקנים, שלא רצו בהפסקת האש, התחילו להתקדם אל עבר המיקום של בן לאדן, איימו לוחמי הברית הצפוני שיתקפו אותם. לאחר תום ההפוגה, ניסו לוחמי הטליבאן לחדש את הקרבות. בתגובה, כבשו כוחות הקואליציה את כל האזור. לאחר כיבוש האזור וסריקות שנמשכו עד חודש ינואר 2002, לא נמצא בן לאדן, דבר שהוביל להשערה לפיה בן לאדן ובכירים נוספים נמלטו אל פקיסטן השכנה במהלך הפסקת האש.
תוצאות
על אף ניצחון הקואליציה בקרב וכיבוש האזור, לא נתפסו או חוסלו בכירי הטליבאן ואל קאעידה שהסתתרו בו. אף על פי שאוסמה בן לאדן קרא לחייליו להיכנע במהלך הקרב ועל אף מנוסתו, הוא התייחס אל הקרב בזמנים שלאחריו כסמל ליכולות הכושלות של הקואליציה:
"...הפצצה קשה ואכזרית החלה...לא עברה שנייה אחת בלי מטוסי סילון מרחפים מעל ראשינו...ארצות הברית מיצתה כל מאמץ בניסיון לפוצץ ולהשמיד את הנקודה הקטנה הזו- למחוק את כולה...למרות כל זאת, חסמנו את התקפותיהם היומיות, שולחים אותם חזרה מובסים, סוחבים את מתיהם ופצועיהם. האמריקנים לא העזו פעם אחת להסתער על מוצבינו, מה שמוכיח מעל לכל ספק את הפחדנות, החשש, ושקרים הנוגעים למיתוס של הטענה על כוחם!"
— אוסמה בן לאדן, שנת 2002[3]
במהלך הקרב הושמדה התשתית השלטונית של הטליבאן, שהחל לאחר מכן לפעול כארגון שמפוזר במדינה ונלחם כנגד הקואליציה מלחמת גרילה. עם זאת, לאחר הקרב נעשו מספר ניסיונות התאגדות של לוחמי טליבאן, כשהבולט שבהם היה תהליך התאגדות של יותר מ-1000 לוחמים במהלך החודשים ינואר ופברואר בשנת 2002 באזור העיירה שאח-אי-קוט שבמזרח המדינה, עיירה שנמצאת בסביבה ההררית הגבוהה ביותר במדינה. בתגובה יצאה הקואליציה למבצע אנקונדה, המבצע הגדול ביותר באפגניסטן על ידי הקואליציה מאז תחילת מבצע חירות מתמשכת ועד כיבוש העיירה מרג'ה כחלק ממבצע מושתראק במהלך שנת 2010.
קישורים חיצוניים
- שי לוי, הקרב על טורה בורה: כך כמעט חוסל בן לאדן ב-2001, באתר מאקו, 9 בספטמבר 2012.
הערות שוליים
- ^ Delta Force commander explains how close they came to catching Osama Bin Laden
- ^ 2.0 2.1 ספרו של דלטון פיורי, "להרוג את בן לאדן" שיצא באוקטובר 2008, עמוד 233
- ^ ספרו של ריימונד איברהים, "קורא אל-קאעידה" משנת 2007, עמוד 245
