קרב איי פוקלנד
 | ||||||||||||||||||
| אה"מ אינפלקסיבל אוספת ניצולים גרמניים לאחר קרב איי פוקלנד | ||||||||||||||||||
| מלחמה: מלחמת העולם הראשונה | ||||||||||||||||||
| תאריכים | 8 בדצמבר 1914 | |||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| קרב לפני | קרב קורונל | |||||||||||||||||
| מקום | דרום האוקיינוס האטלנטי, לא הרחק מסטנלי, איי פוקלנד | |||||||||||||||||
| תוצאה | ניצחון בריטי | |||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||
.svg){kind=small}
קרב איי פוקלנד היה קרב ימי במלחמת העולם הראשונה, שהתרחש באוקיינוס האטלנטי, ליד איי פוקלנד, ב-8 בדצמבר 1914. שייטת של הצי המלכותי הבריטי, בפיקוד תת-אדמירל דובטון סטורדי (Doveton Sturdee), הביסה שייטת של הצי הקיסרי הגרמני (Kaiserliche Marine), שבראשה עמד תת-אדמירל הרוזן מקסימיליאן פון שפיי, והטביעה את כל אוניותיה למעט אחת.
הקרב היה למעשה המשך לקרב קורונל, שנערך כחמישה שבועות לפני כן, ב-1 בנובמבר 1914. בקרב זה הצליחה השייטת הגרמנית להטביע שתי אוניות בריטיות ולהניס שתיים אחרות. דעת הקהל הבריטית סערה בעקבות התבוסה, והפיקוד הבריטי שלח כוח גדול לדרום האוקיינוס האטלנטי כדי ללכוד את פון שפיי ולהשמיד את אוניותיו.
שפיי התכוון לפשוט על הבסיס הבריטי באיי פוקלנד; הוא לא ידע שהאוניות הבריטיות שנשלחו כדי לאתר אותו ואת אוניותיו הגיעו לאיים יום אחד בלבד לפני כן. הקרב התקיים בים שקט וברוח קלה, תחת שמש בהירה ושמיים נקיים מעננים. האוניות הגרמניות התגלו מוקדם יחסית, והשייטת הבריטית הצליחה לצאת במהירות מהנמל, לרדוף אחרי השייטת הגרמנית ולהטביע את כל אוניותיה, למעט אחת, שהוטבעה מאוחר יותר.
רקע
בחודשיה הראשונים של מלחמת העולם הראשונה היו הבריטים מוטרדים מאד מהשייטת של מקסימיליאן פון שפיי, שהייתה באוקיינוס השקט עם תחילת המלחמה[1]. חמש אוניותיו של שפיי - שתי סיירות משוריינות חדישות, שרנהורסט וגנייזנאו, ושלוש סיירות קלות - דרזדן, לייפציג ונירנברג - היו כוח בעל עוצמה, שעלול היה לסכן את כל התעבורה הימית באוקיינוס השקט ובכל אוקיינוס אחר אליו יגיעו[2]. עוצמתה של השייטת הגרמנית באה לידי ביטוי בקרב קורונל, ב-1 בנובמבר 1914, בו הטביעו האוניות הגרמניות שתי סיירות משוריינות בריטיות כמעט ללא נפגעים. דעת הקהל הבריטית סערה בעקבות הקרב, והבריטים היו נחושים לחסל את האיום.
היערכות לקרב
השייטת הגרמנית
לאחר הקרב חזר שפיי לנמל ולפראיסו בצ'ילה, כדי להצטייד מחדש. על פי חוקי הנייטרליות, שפיי לא היה יכול לשהות בנמל של מדינה נייטרלית (כפי שהיה אז מעמדה של צ'ילה) יותר מ-48 שעות. בשל כך יצאה השייטת מהנמל לאחר פרק זמן זה, והפליגה אל אי רובינזון קרוזו, כ-400 ק"מ ממערב לצ'ילה. שפיי היה לכוד; בסיסו בצ'ינגדאו שבסין נלכד על ידי יפן, והצי הקיסרי היפני החזק שלט בצפון האוקיינוס השקט ומנע את תנועתו באותו כיוון. המושבות הגרמניות באוקיינוס נלכדו בזו אחר זו על ידי מדינות ההסכמה, ולמעשה לא היה לו כל נמל בטוח להפליג אליו. היה ברור שעל שפיי לנסות ולשוב לגרמניה, דרך מצר מגלן. שפיי התעכב, עיכוב לא אופייני לו, אך ב-26 בנובמבר החלה השייטת להפליג דרומה לכיוון מצר מגלן. הבעיה הייתה, שזה היה האזור היחיד בו היה שפיי מנותק מתשדורות מברלין; המידע שהיה בידיו היה שבאיי פוקלנד אין כוחות אויב, וכוח האויב המשמעותי בדרום האוקיינוס האטלנטי נמצא בפתח הנהר ריו דה לה פלטה, בין אורוגוואי לארגנטינה[3]. שפיי התעכב עוד מספר ימים באיים ליד ארץ האש, שם תודלקו האוניות מפחם שנתפס באונייה בריטית שנלכדה. ב-6 בדצמבר הציע שפיי לקציניו לפשוט על הבסיס הבריטי באיי פוקלנד, כדי להשמיד את תחנת השידור שם ולהצטייד בפחם נוסף. הפשיטה הייתה מיותרת; לאוניות הגרמניות היה פחם ככל שיכלו לשאת. קציניו של שפיי התנגדו לתוכנית, אך הוא הכריע בעדה.
הצי הבריטי
_British_Battleship.jpg)
עם קבלת הידיעות על התבוסה בקורונל, החליטו ראשי הצי הבריטי לטפל באיום בתקיפות ובמהירות. הלורד הראשון של הימיה, וינסטון צ'רצ'יל, יחד עם לורד הים הראשון, ג'קי פישר, החליטו להוציא שתי סיירות מערכה מתוך הצי העיקרי ("הצי הגדול", Grand Fleet) ולשלוח אותן דרומה. שתי האוניות שנשלחו היו אה"מ אינבינסיבל ואה"מ אינפלקסיבל. משמעות ניתוקן של אוניות אלה מן הצי העיקרי הייתה החלשת הצי שעמד מול הצי הגרמני העיקרי ("צי הים הפתוח", Hochseeflotte), וחלק ממפקדיו התנגדו לניתוק זה; העובדה שפישר וצ'רצ'יל כפו את הניתוק מראה את החשיבות שייחסו להשמדת השייטת של שפיי.
אל שתי סיירות המערכה הצטרפו שלוש סיירות משוריינות, אה"מ קורנוול, אה"מ קרנרבון ואה"מ קנט, שתי סיירות קלות, אה"מ בריסטול ואה"מ גלזגו, ואוניית הסוחר החמושה מקדוניה. גלזגו השתתפה בקרב קורונל, והצליחה לחמוק כמעט ללא פגע.
בנוסף לכוח זה, הגיעה לנמל לאחר קרב קורונל אוניית המערכה המיושנת (פרה דרדנוט) אה"מ קאנופוס. האונייה לא הספיקה להגיע לקרב קורונל עקב בעיות מכניות קשות שהאטו מאד את התקדמותה. עם הגיעה לסטנלי הוחלט לייצב אותה על קרקעית הים במים הרדודים, כך שתשמש כמעין סוללת תותחי חוף ללא יכולת הפלגה[4].
שתי סיירות המערכה נזקקו לטיפולים ותיקונים בבריטניה, ויצאו לדרך ב-1 בנובמבר מנמל פלימות'. על הדחיפות בהפלגתן מלמדת העובדה שעל סיפונה של אה"מ אינבינסיבל נותרו פועלים אזרחיים שעסקו בשיפוצה, ונאלצו להפליג יחד עמה. שתי האוניות, בפיקוד תת-אדמירל סטורדי, נפגשו עם שאר הכוח מול כף ורדה, ומשם הפליגו דרומה. הכוח הגיע לעיר סטנלי שבאיי פוקלנד בבוקר 7 בדצמבר 1914. הסיירות עגנו בנמל הפנימי, ואילו סיירות המערכה הגדולות יותר עגנו במעגן החיצוני, שבו המים עמוקים יותר. האוניות תידלקו במשך היום, וחלקן אף כיבו את דוודיהן לצורך טיפולים.
הקרב
הגרמנים תוקפים את הנמל
שפיי תקף בבוקר ה-8 בדצמבר. היה זה יום בהיר, והראות הייתה מעולה. שפיי שלח את שתי הסיירות המשוריינות, גנייזנאו ושרנהורסט, להפגיז את הנמל בסטנלי, ובעיקר כדי לפגוע בתחנת השידור במקום ואת מתקני הנמל. בשעה 8:30 בבוקר זיהו האוניות הגרמניות את מטרתן, אנטנת השידור שבסטנלי, וכן זיהו עשן שעלה מארובת אחת האוניות במקום. הגרמנים לא ידעו שכבר בשעה 7:50 זיהו תצפיות בריטיות את התקרבותן לנמל, והצי הבריטי נכנס לכוננות[5]. סטורדי הורה על הנעת מנועי האוניות והדלקת הדוודים (תהליך שעשוי היה לארוך מספר שעות), וכמיטב המסורת הבריטית שמר על קור רוח והנחה לאפשר לצוותים לאכול ארוחת בוקר.
בשלב זה היה שפיי במצב שבו יכול היה עדיין להנחית מהלומה כואבת על הבריטים. לו היה ממשיך במתקפתו, סביר להניח שהיה יכול להסב נזק ניכר לאוניות הבריטיות, שרובן היו בשלבי תדלוק והנעה. אילו הייתה השייטת הגרמנית מתרכזת סביב פתח הנמל הייתה יכולה להקשות מאד על יציאת האוניות הבריטיות אל הים, ולו היו מצליחות להטביע בפתח הנמל אחת מהן, ייתכן שהיציאה לים אף הייתה נחסמת בפני הבריטים.
ואולם, למרות ההפתעה לא הצליחו אוניותיו של שפיי לממש את יתרונן. בשעה 9:00 בבוקר זיהו הגרמנים את תרני האוניות הבריטיות, והסתבר להם שהנמל אינו נטוש, להפך: נמצאות בו אוניות מלחמה בריטיות, שעל הימצאותן באזור לא היה ידוע לגרמנים. האוניות הגרמניות המשיכו בהיסוס, אך זמן קצר לאחר מכן נוסף גורם הפתעה חדש: מטחי הירי של אוניית המערכה אה"מ קאנופוס, שכאמור תפקדה כסוללת תותחי חוף. קאנופוס הייתה נסתרת מהאוניות הגרמניות שלא זיהו אותה, והירי הפתיע אותן; הסיירות הגרמניות פנו והחלו לסגת חזרה אל הים הפתוח. קאנופוס לא ירתה יותר בקרב, אך המטחים הספורים שירתה הצילו למעשה את הבריטים ממצב קשה.
המרדף
שפיי הבין שהחמיץ את ההזדמנות לפגוע בשייטת הבריטית. המלחים באוניותיו היו מותשים מהפלגה ארוכה ומקרב ימי, מחסני התחמושת היו מלאים רק למחצה, ואוניותיו היו נחותות בחימושן מול האוניות הבריטיות. הדרך היחידה להימלט מהסכנה הייתה לצאת ללב ים. בשעה 10:00 לערך החלה השייטת הגרמנית להפליג מזרחה, כשהסיירות המשוריינות מובילות. שפיי הצליח להתרחק כ-24 קילומטרים, ואולם היום היה ארוך ונותר די זמן לסיירות המערכה המובילות להשיג את הכוח הגרמני.
בסביבות השעה 13:00 פתחו סיירות המערכה הבריטיות באש, וכחצי שעה לאחר מכן כבר היו בטווח ירי אל לייפציג. שפיי החליט לאפשר לסיירות הקלות להימלט, והפנה את שתי הסיירות המשוריינות חזרה, כדי להעסיק את סיירות המערכה. הרוח נתנה לגרמנים יתרון: כיוון הרוח הפנה את עשן הארובות הבריטיות כך שהסתיר את המטרות. שרנהורסט וגנייזנאו הצליחו לפגוע מספר פעמים באינבינסיבל, אך סיירת המערכה הבריטית הייתה מוגנת היטב והנזק שנגרם לה היה מועט.
שפיי ניסה לנצל את יתרון המיסוך שהיה לו, ופנה דרומה, כדי להתרחק מטווח התותחים הבריטיים. סיירות המערכה הבריטיות נזקקו ל-45 דקות נוספות כדי לשוב ולסגור את הטווח. האדמירל הבריטי הורה לסיירות המשוריינות שלו להפליג בעקבות הסיירות הגרמניות הקלות, ואילו סיירות המערכה נצטוו להעסיק ולהטביע את שרנהורסט וגנייזנאו.
בשלב זה היו סיירות המערכה קרובות די הצורך כדי שיוכלו לפנות ולהפנות אל האוניות הגרמניות מטחי דופן (Broadside), כלומר מטחים מכל תותחיה של האונייה, כולל התותחים האחוריים. שפיי החליט שהדרך היחידה להתמודד עם העוצמה העדיפה של הבריטים היא לפנות ולצמצם את הטווח; בטווח קצר יותר, קיווה שפיי, יוכל גם החימוש המשני על אוניותיו לבוא לידי ביטוי[6]. ואולם, קיצור הטווח סייע לבריטים לדייק יותר בירי, וביטל את מיסוך העשן שממנו נהנו הגרמנים עד אותו שלב.
שרנהורסט וגנייזנאו החלו להיפגע בקצב גדל והולך. שרנהורסט נפגעה יותר מ-50 פעמים, שלוש מארובותיה הופלו, אש אחזה בה, והאונייה החלה לנטות על צידה. בשעה 16:04 החלה האונייה לשקוע, וב-16:17 נעלמה לגמרי. גנייזנאו עדיין המשיכה בירי על האוניות הבריטיות, ולפיכך לא ניתן היה להתחיל במבצע הצלה; כל צוותה של שרנהורסט טבע יחד עמה, ובראשם אדמירל פון שפיי. גנייזנאו המשיכה להימלט, אך ב-17:15 אזלה תחמושתה. צוות האונייה הטביע את האונייה כדי שלא תיפול לידי הבריטים, והיא שקעה ב-18:02. מתוך הצוות בן 765 איש ניצלו 190, ואולם רבים מהם מתו מפצעיהם מאוחר יותר. האדמירל הבריטי העדיף לוודא ששתי הסיירות הגרמניות תוטבענה, מאשר להמשיך את הרדיפה אחרי דרזדן. האוניות הבריטיות נפגעו מ-40 פגזים, שגרמו להרוג אחד ולמספר פצועים.
מרדף הסיירות הקלות
במקביל, המשיכו הסיירות הקלות הגרמניות בנסיגתן מפני הבריטים. אה"מ קנט רדפה אחרי נירנברג. האונייה הגרמנית נזקקה לטיפול במנועיה, ולפיכך לא הצליחה להגיע למהירות מספיקה, ואילו אנשי צוותה של אה"מ קנט עשו ככל יכולתם כדי להגביר את מהירותה של האונייה, והצליחו להביא אותה למהירות של 25 קשר, מעל מהירותה המרבית הרגילה. בשעה 17:30 פנתה נירנברג כדי לירות על אה"מ קנט, אך לאונייה הבריטית הייתה עדיפות בשריון ובקוטר תותחיה. בשעה 18:30 התפוצצו שניים מדוודיה של נירנברג, ויתרון המהירות ויכולת התמרון שלה אבדו. בשעה 19:27 הוכרעה האונייה הגרמנית סופית, התהפכה על צידה וטבעה.
הסיירות הקלות אה"מ גלזגו ואה"מ קורנוול ניהלו מרדף אחרי לייפציג ודרזדן. זו האחרונה פנתה לדרום מערב והצליחה לחמוק. לייפציג ספגה פגיעות חוזרות ונשנות, ובשעה 19:00 כבר סבלה נזק כבד: התורן הראשי ושתיים מהארובות הופלו, והאונייה בערה. פגזי התותחים של האונייה הגרמנית אזלו, והגרמנים ניסו לבצע התקפת טורפדו, ללא הצלחה. סמוך לשעה 21:00 התקרבה גלזגו כדי להטביע את לייפציג, שדגל הקרב שלה עוד התנופף. האונייה הגרמנית ירתה שני נורים לסימון, ולפיכך נצרו הבריטים אש. בשעה 21:23 התהפכה לייפציג וטבעה. דרזדן הייתה האונייה הגרמנית היחידה ששרדה את הקרב. במקביל לקרב עם אוניות המלחמה, הטביעו אה"מ בריסטול ומקדוניה שתי אוניות אספקה של הגרמנים, שנלוו לאוניות המלחמה. אונייה שלישית נמלטה, והגיעה לארגנטינה, שם נעצרה עד תום המלחמה בידי השלטונות.
לאחר הקרב
סטורדי ערך סריקות כדי למצוא את דרזדן, אך ללא הצלחה. לאחר מכן חזר לבריטניה עם סיירות המערכה. נמתחה עליו ביקורת בשל התחמושת הרבה שנורתה ובשל העובדה שדרזדן נמלטה, אך לאחר הכל זכה סטורדי בניצחון ברור, שעליו זכה לשבחים. עשרה מלחים בריטיים נהרגו בקרב, ותשעה עשר נפצעו. אף אחת מהאוניות הבריטיות לא נפגעה באורח רציני. 1,871 מלחים גרמניים נהרגו בקרב, בראשם אדמירל שפיי ושני בניו. 215 מלחים וקצינים גרמניים חולצו על ידי הבריטים, רובם מגנייזנאו, חמישה מנירנברג ושמונה עשר מלייפציג. איש מצוותה של שרנהורסט לא ניצל.
המצוד אחרי דרזדן נמשך עוד מספר חודשים. האונייה הגרמנית נמלטה לאוקיינוס השקט, והסיירות הבריטיות דלקו אחריה. ב-13 במרץ 1915 הצליחו אה"מ גלזגו, אה"מ קנט, ואוניית הסוחר החמושה אורמה ללכוד את דרזדן ליד האי מאס א טיירה (Mas a Tierra), הידוע כאי רובינזון קרוזו, כ-640 ק"מ ממערב לחופי צ'ילה. אף על פי שהאי שייך לצ'ילה והאונייה הגרמנית עגנה במים טריטוריאליים של צ'ילה הנייטרלית, לא כיבדו האוניות הבריטיות את הנייטרליות ופתחו עליה באש. לאחר חמש דקות של הפגזה כבדה הניפה דרזדן דגל לבן ונכנעה. במהלך המשא ומתן על הכניעה נטשו הגרמנים את אונייתם, ופוצצו אותה. שמונה מאנשיה נהרגו וששה עשר נפצעו. הקצין הגרמני שניהל את המשא ומתן היה סגן צעיר בשם וילהלם קנריס, לימים אדמירל וראש שירות המודיעין הגרמני האבווהר.
הטבעתה של דרזדן הייתה אקורד הסיום למלחמה הימית שניהלה גרמניה נגד אוניות סוחר, באמצעות סיירות בודדות שפשטו על נתיבי הים של מדינות ההסכמה. גרמניה המשיכה במלחמה זו באמצעות צוללות ואוניות פשיטה, אוניות סוחר שחומשו בנשק מוסווה.
קישורים חיצוניים
שגיאות פרמטריות בתבנית:ויקישיתוף בשורה
פרמטרי חובה [ שם ] חסרים
- תיאור הקרב
- תיאור נוסף של הקרב
יובל מלחי, פרק 48: המלחמה הגדולה - חלק ד: מלחמה עולמית, באתר "קטעים בהיסטוריה", 7 בפברואר 2012
הערות שוליים
- ^ לפירוט נוסף ראו בערך קרב קורונל.
- ^ על האוניות וצוותן ראו כאן. אין לבלבל בין שרנהורסט וגנייזנאו שהשתתפו בקרב זה לבין סיירות המערכה הגרמניות בעלות אותו שם, שלחמו במלחמת העולם השנייה. ראו: שרנהורסט (סיירת), גנייזנאו (סיירת).
- ^ Strachan, Hew: The First World War, 2003. pp. 78.
- ^ לאחר הקרב תוקנה האונייה ואף השתתפה מאוחר יותר בחיפוי על הנחיתות בגליפולי. על האונייה ראו באתר History of War.
- ^ הזמנים והתיאור להלן הם גם על פי התיאור כאן.
- ^ אוניות המלחמה של אותה תקופה נשאו חימוש עיקרי - תותחים בעלי קוטר גדול - וגם חימוש משני, בעל קוטר קטן יותר. מטרת החימוש המשני הייתה בעיקר להעסיק מטרות קטנות, כמו ספינות טורפדו. השקת אה"מ דרדנוט שינתה תפיסת עולם זו. ראו: אוניית מערכה.