קצח

קצח
	מימין הקצח הדמשקאי, משמאל הקצח התרבותי
מיון מדעי
ממלכה:	צומח
מערכה:	בעלי פרחים
מחלקה:	דו-פסיגיים
סדרה:	נוריתאים
משפחה:	נוריתיים
סוג:	קצח (Nigella)
שם מדעי
	Nigella

קֶצַח (שם מדעי: Nigella בערבית: חָבָּא סוּדָא או חבסודה. בתימנית גחט'ה תעתיק מדויק קחט'ה) הוא סוג במשפחת הנוריתיים, הכולל כ-14 מינים של צמחים חד-שנתיים.(בערבית מכונה גם חב'ת אל בראכה-זרע הברכה)

מקור הקצח באגן הים התיכון ובדרום-מערב אסיה. זרעים של קצח נמצאו בקבר של תות אנח אמון במצרים (1325 לפנה"ס), ומתקופת הברזל באתר דיר עלא שבירדן. נראה שהוא בוית מהמין הגדל בר באזור זה.

הקצח מוזכר בתנ"ך, בספר ישעיהו, פרק כ"ח, פסוק כ"ה. ורבות במשנה. זרעי המין התרבותי משמשים כתבלין, כשהם מוספים בדרך כלל בשלימותם לסלטים ומאפים. קיימת אפשרות לטחון את הזרעים להפקת שמן, טחינה ואף חלווה (בדומה לשומשום).

מבנה הצמח

הקצח צומח לגובה של 20 עד 90 סנטימטרים. בתקופת הפריחה מעלה הקצח פרח בודד לכל גבעול. צבעי הפרח הם לבן, צהוב, ורוד, כחול בהיר או סגול בהיר. לכל פרח 5 עד 10 עלי כותרת. ההאבקה של הפרחים נעשית על ידי חרקים. הפרי הוא נרתיק המורכב ממספר תאים, כשבכול תא כמה זרעים.

חלוקה למינים

המין קצח תרבותי (Nigella sativa) מתורבת וזרעיו משמשים הן כתבלין והן למטרות רפואיות. מין זה לא גדל בר בישראל, שאר המינים משמשים למטרות נוי.

בצמחיית הבר של ארץ ישראל ניתן למצוא 5 מינים:

קצח השדה (Nigella arvensis)
קצח ריסני (Nigella ciliaris)
קצח הקמה (Nigella segetalis)
קצח זעיר-פרחים (N. nigellastrum נקרא גם Garidella nigellastrum)
קצח הציפורן (N. unguicularis נקרא גם Garidella unguicularis)

מינים מוכרים נוספים:

קצח דמשקאי (Nigella damascena) - בעל פרחים ייחודיים. למין זה יש גם כמה זנים מתורבתים בעלי פרחים בגווני כחול, ורוד וסגול.

בגלל המראה המיוחד, לצמח מספר שמות באנגלית: השטן בשיח (Devil in the bush) והשטן בכלוב (Devil-in-a-cage).

Nigella integrifolia
Nigella orientalis

הקצח במקורות היהדות

הקצח נזכר 3 פעמים בספר ישעיהו לצד ה'כמון' כצמח שנזרע ב'הפצה', ונדוש במקל ולא ב'חרוץ' (ישעיה כח כה-כז).

רש"י מתאר את הקצח בפירושו המלמד על אי-וודאות בזיהויו: "רבותינו מפרשים נייל"א (niele), אבל אני שמעתי מין זרעים שזורעים אותו בארץ ישמעאל".

בגמרא בברכות מופיע שריחו רעיל אבל טעמו טוב והוא בריא ללב.

שימושים למאכל

זרעיו משמשים כתבלין. במטבח הערבי נהוג להכין ממנו ממרח: "טחינת קצח" בתור "עוגת קצח" הנקראת: קיזחה או עבור קינוחים או בתוספת עבור תערובת זעתר. במטבח הסורי נהוג להכין ממנו "עוגת קצח".