קנאזווה

קנאזווה
金沢市
	דגל קנאזווה
	גן קנרוקו-אן, שער הכניסה לטירת קנאזווה, שוק אומיצ'ו, רובע הגיישות היגאשי, מבט על העיר מהר קיגו, מקדש אויאמה
מדינה	יפן
חבל	צ'ובו
מחוז	אישיקווה
שטח	467.77 קמ"ר
אוכלוסייה	‏
‑ בעיר	462,478 (2010)
	www4.city.kanazawa.lg.jp
	(למפת יפן רגילה) טוקיו אוסקה סאפורו סנדאי ניאיגטה פוקואוקה נהה ד.; קו.; צ.; קו.; סין רוסיה ים יפן האוקיינוס; השקט; קנאזווה

קנאזווה (ביפנית: 金沢市) היא עיר הבירה של מחוז אישיקווה שבחבל צ'ובו שביפן. העיר שוכנת לחופו של ים יפן, בחלק האמצעי של האי הונשו. אוכלוסיית העיר מונה 462,478 תושבים, נכון לשנת 2010.

היסטוריה

הפירוש המילולי של שם העיר הוא "ביצת הזהב", ומקורו באגדה אודות איכר שחיפש תפוחי אדמה באזור, אך תחת זאת מצא באדמה פיסות זהב.

במאה ה-15 נוסדה העיירה מסביב לטירת קנאזווה, אך שליטתו הריכוזית של השוגון ממקום מושבו בקיוטו נחלשה והשליטים המקומיים צברו כוח רב והקימו לעצמם פייף. באותה עת פעל באזור כומר בודהיסטי בשם רניו, שהשתייך לזרם ג'ודו שינשו וסחף אחריו סמוראים ואיכרים כאחד, וצבר כוח פוליטי. לאחר מותו של השליט המקומי ב-1488 החל שלטון איכרים בני ג'ודו שינשו, שנמשך מאה שנים ונקרא "ממלכת האיכרים". מרכז השלטון היה ברכס קודצונו, מקום שהיה מוקף בנהרות משני עבריו, וסביב מרכז שלטון\דתי זה התפתחה עיירה נפרדת שהוקפה בחומה.

בשנת 1580 תקף אחד מהגנרלים של אודה נובונאגה את ממלכת האיכרים וכבש אותה, והפך את העיירה לבסיס צבאי. אולם, שלוש שנים לאחר מכן כבש את האזור טויוטומי הידיושי בעזרתו של מאדה טושיאיאה, והאחרון קיבל את השליטה באזור. טושיאיאה נפטר ב-1599 ובנו ירש אותו, ותחת שליטתו שגשגה העיירה, והמחוז כולו היה העשיר ביותר ביפן, מלבד אלה שבשליטת השוגון. השגשוג הכלכלי הביא לגידול מהיר מאוד באוכלוסייה, וכתוצאה מכך נבנו בעיר רבעים חדשים במהירות כדי לספק את הצורך במגורים של התושבים החדשים, ועד היום מאפיין את העיר העתיקה רחובות צפופים וחסרי סדר ברור.

בתקופת מייג'י הלאימה יפן את כל הטירות העתיקות ביפן. מכיוון שסימלו עידן פאודלי, וככזה – מפגר, הרסה הממשלה טירות רבות. טירת קנאזווה הפכה לבסיס צבאי, וחלקים ממנה נהרסו כדי לפנות מקום למבנים צבאיים, והצבא היפני הקיסרי החזיק בטירה עד סוף מלחמת העולם השנייה. לאחר מכן שימשה הטירה את אוניברסיטת קנאזווה, וכיום היא משמשת פארק ציבורי.

העיר קנאזווה המודרנית נוסדה ב-1 באפריל 1889, לאחר ביטול שיטת ההאן ויצירת מחוזות יפן. על אף הימצאות מפקדת הדיוויזיה התשיעית של הצבא היפני הקיסרי בעיר, לא הפציצו אותה בעלות הברית בזמן מלחמת העולם השנייה, ולכן רבים ממבניה ההיסטוריה שרדו תקופה זו. ב-25 במרץ 2007 רעידת אדמה בעוצמה 6.9 בסולם ריכטר הכתה בחוף חצי האי נוטו (אנ') שבמחוז.

גאוגרפיה

קנאזווה שוכנת לחופו של ים יפן, והיא גובלת בחצי האי נוטו, באלפים היפניים ובפארק הלאומי האקוסן. העיר שוכנת בין הנהרות סאי ואסאנו.

אקלים

בקנאזווה שורר אקלים ממוזג אך גשום. בממוצע שוררים בעיר 73% לחות, ו-193 ימי גשם בשנה בממוצע. העונה הגשומה ביותר בחודשי הסתיו והחורף, ובחודשי הקיץ הטמפרטורות מגיעות ל-25 מעלות צלזיוס.

אקלים בקנאזווה
חודש	ינואר	פברואר	מרץ	אפריל	מאי	יוני	יולי	אוגוסט	ספטמבר	אוקטובר	נובמבר	דצמבר	שנה
טמפרטורה יומית מרבית ממוצעת (C°)	6.8	7.3	11.0	16.9	21.6	25.0	28.8	30.9	26.6	21.3	15.5	10.2	18.5
טמפרטורה יומית מזערית ממוצעת (C°)	0.9	0.7	3.0	8.2	13.1	18.0	22.3	23.7	19.5	13.3	7.7	-3.4	11.2
משקעים ממוצעים (מ"מ)	269.6	171.9	159.2	136.9	155.2	185.1	231.9	139.2	225.5	177.4	264.9	282.1	2,398.9
מקור: סוכנות המטאורלוגיה היפנית^[1]

נקודות עניין

קנאזווה היא אחת מהערים היחידות ביפן עליהן חס פיקוד המפציצים האמריקני באוקיינוס השקט בזמן מלחמת העולם השנייה, וכתוצאה מכך שרדה מרבית הארכיטקטורה המסורתית של העיר, ועברה שימור.

גן קנרוקואן הוא אחד האתרים המפורסמים ביותר בקנאזווה. במקור שימש קנרוקואן בתור הגן החיצוני של טירת קנאזווה, והוא נפתח לציבור הרחב ב-1875. הגן נחשב לאחד משלושת הגנים היפנים ביותר ביפן, והוא מלא בעצים מסוגים שונים, בריכות, מפלים ופרחים, ושטחו 100 מטרים רבועים.
מחוץ לקנרוקואן שוכן אישיקווה-מון, השער האחורי של טירת קנאזווה. הטירה המקורית נהרסה ברובה בשריפה ב-1888, אך במסגרת עבודות שיפוץ נרחבות נבנו מחדש חלקים מהטירה.
בעיר קיימים רובע גיישות ורובע סמוראים, ובהם נשתמרו בתי תה ובתי מגורים מתקופת אדו. ברובע נשמרה הארכיטקטורה היפנית המסורתית בבתי הדו-קומתיים ובחזיתות העשויות עץ.