האלפים היפניים

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הר קיטה, הגבוה מבין הרי האלפים היפניים.

האלפים היפנייםיפנית: 日本アルプス) הם קבוצה של שלושה רכסי הרים ביפן החוצים לשניים את האי הונשו. קבוצת רכסי הרים זו, הנפגשת במרכז האי, כוללת את הרי הידה, הרי קיסו והרי אקאישי. השם לקבוצה נטבע לראשונה על ידי הארכאולוג האנגלי ויליאם גאולנד, במקור עבור הרי הידה בלבד, והוא הפך פופולרי בזכות פועלו של מטייל אנגלי שטיפס על הרים אלה.

הפסגות הגבוהות של האלפים היפניים הן בין הפסגות הגבוהות ביפן, לאחר הר פוג'י, בהגיען לגבהים של למעלה מ-3,000 מ'. עם פסגות אלה נמנים הר קיטה המגיע לגובה 3,193 מ', הר הוטאקה המגיע לגובה 3,190 מ' והר אונטאקה המגיע לגובה 3,067 מ'. האחרון שבהם הוא גם אתר משיכה לעולי רגל ולתיירים בשל היותו הר געש פעיל, שהתפרצותו האחרונה אירעה בשנת 1980.

האלפים הצפוניים, הרי הידה, נמצאים בתחומי המחוזות נאגנו, טויאמה וגיפו. חלק קטן מהם אף מגיע למחוז ניאיגטה. האלפים המרכזיים, הרי קיסו, נמצאים בתחום מחוז נאגנו. האלפים הדרומיים, הרי אקאישי, משתרעים על פני המחוזות נאגנו, יאמאנאשי ושיזואוקה.

ראו גם

קישורים חיצוניים