קן מטינגלי
מטינגלי ב-1969 | |
מידע כללי | |
---|---|
בשירות | אסטרונאוט בשירות נאס"א |
עיסוקים נוספים | מהנדס |
תקופת השירות | 1966–1985 (כ־19 שנים) |
דרגה |
אדמירל משנה (מדרג גבוה), בצי ארצות הברית |
זמן שהייה בחלל | 21 יום, 4 שעות ו־34 דקות |
מספר פעילות חוץ-רכבית | 1 |
זמן שהייה בפעילות חוץ-רכבית | שעה ו-23 דקות |
ביוגרפיה בנאס"א | קן מטינגלי |
משימות | |
אפולו 16, STS-4, STS-51-C | |
עיטורים | |
סיכת האסטרונאוט של צי ארצות הברית מדליית השירות המצטיין של נאס"א מדליית הטיסה בחלל של נאס"א מדליית השירות המצוין של הצי |
תומאס קנת "קן" מטינגלי השני (באנגלית: Thomas Kenneth "Ken" Mattingly II; 17 במרץ 1936 – 31 באוקטובר 2023[1]) היה אסטרונאוט בתוכנית אפולו ובמעבורת החלל. הוא שימש טייס מודול הפיקוד של אפולו 16, מפקד המעבורת במשימה STS-4 ומפקד המעבורת במשימה STS-51C.
ביוגרפיה
נולד בשיקגו, אילינוי. היה בעל תואר בוגר במדעים בהנדסה אווירונאוטית מאוניברסיטת אובורן, 1958.
מטינגלי החל את הקריירה הצבאית שלו כסג"ם בצי האמריקאי בשנת 1958, וקיבל את כנפי הטיסה שלו בשנת 1960. בין 1960 ל־1963 הוא הוצב בטייסת VA-35 והטיס מטוסי A-1H סקייריידר מעל נושאת המטוסים USS Saratoga. ביולי 1963 הועבר לטייסת VAH-11 על נושאת המטוסים USS Franklin D. Roosevelt, שם הטיס מטוסי A-3 סקייווריור במשך שנתיים. בתפקידו האחרון היה תלמיד בבית הספר לטייסי מחקר אירוספייס של חיל האוויר האמריקאי.
שירות בנאס"א
היה אחד מ-19 האסטרונאוטים שנבחרו באפריל 1966.
היה בצוות התמיכה של האסטרונאוטים במשימות אפולו 8 ואפולו 11, והיה נציג האסטרונאוטים בפיתוח חליפת החלל ומנשא הגב. היה מיועד להיות טייס מודול הפיקוד של אפולו 13, אך הוחלף על ידי ג'ק סוויגרט 72 שעות לפני השיגור, מאחר שנחשף למחלת האדמת ולא היה מחוסן[1].
ב־16 באפריל 1972 שוגר עם ג'ון יאנג וצ'ארלי דיוק למשימת אפולו 16. במהלך משימה זו נחתו דיוק ויאנג על פני הירח, בעוד מטינגלי נשאר במודול הפיקוד במסלול סביב הירח, וביצע תצפיות, צילומים ומדידות כימיות של פני הירח.
בין ינואר 1973 למרץ 1978 שימש כראש תמיכת תוכנית המעבורת במשרד האסטרונאוטים. לאחר מכן מונה לעוזר טכני לענייני טיסות ניסוי למנהל תוכנית הניסוי לטיסות במסלול. בין דצמבר 1979 לאפריל 1981 שימש כראש קבוצת ההמראה והחדירה לאטמוספירה במשרד האסטרונאוטים. לאחר מכן היה מפקד גיבוי של STS-2 ו־STS-3.
ב־27 ביוני 1982 שוגר כמפקד המעבורת במשימה STS-4, טיסת הניסוי הרביעית והאחרונה של מעבורת החלל קולומביה, יחד עם הטייס הנרי הרטספילד. בנוסף לבדיקות השפעות החום על המעבורת ומאפיינים נוספים, ביצעו מספר ניסויים מדעיים. המעבורת נחתה בבסיס חיל האוויר אדוארדס ב־4 ביולי.
בין יוני 1983 למאי 1984 היה ראש קבוצת התמיכה של מחלקת ההגנה במשרד האסטרונאוטים.
ב־24 בינואר 1985 שוגר כמפקד המעבורת במשימה STS-51-C, שהייתה המשימה הראשונה של מחלקת ההגנה. המעבורת הניחה במסלול מטען של מחלקת ההגנה שכלל רכב שלב עליון אינרציאלי. המעבורת נחתה ב־27 בינואר.
בסך הכול צבר מטינגלי 504 שעות בחלל, מתוכן שעה ו־13 דקות של פעילות חוץ רכבית במהלך אפולו 16. מטינגלי התפטר מנאס"א ב־1985. הגיע לדרגת אדמירל משנה (rear admiral) בצי.
לאחר סיום העבודה בנאס"א
לאחר סיום עבודתו בנאס"א, מונה למנהל השימוש וההפעלה של משרד תחנת החלל של גראמן. היה ראש תוכנית "אטלס" בג'נרל דיינמיקס. תפקידו הבא היה סגן נשיא לוקהיד מרטין ומנהל תוכנית X-33.
בספטמבר 1999 מונה ליו"ר יוניברסל ספייס נטוורק.
נפטר ב-31 באוקטובר 2023.
תארים ועיטורים
- מדליית השירות המצוין של הצי
- כנפי אסטרונאוט של הצי
- מדליית השירות המצוין של מחלקת ההגנה, 1982
- אות השירות הראוי לציון של נאס"א (פעמיים)
ועוד אותות ועיטורים מארגונים לא ממשלתיים אחרים.
קישורים חיצוניים
- קן מטינגלי באתר נאס"א (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 איתי נבו, מת האסטרונאוט שסייע להציל מרחוק את צוות אפולו 13, באתר ynet, 3 בנובמבר 2023
37416682קן מטינגלי