ג'ק סוויגרט
| לידה |
30 באוגוסט 1931 (גיל: 93) דנבר, קולורדו | ||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מפלגה | המפלגה הרפובליקנית | ||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||
ג'ון לאונרד "ג'ק" סוויגרט הבן (באנגלית: John Leonard "Jack" Swigert Jr., 30 באוגוסט 1931 – 27 בדצמבר 1982) היה טייס ניסוי אמריקאי, מכונאי ומהנדס אווירונאוטיקה בחיל האוויר האמריקאי, ואסטרונאוט מטעם נאס"א. הוא היה אחד מעשרים וארבעה האסטרונאוטים שטסו לירח, וטס לירח במסגרת אפולו 13.
לאחר שעזב את נאס"א, נבחר לבית הנבחרים של ארצות הברית מטעם מחוז 6 החדש של קולורדו, אך מת לפני שהושבע.
ביוגרפיה
ג'ון לאונרד סוויגרט הבן נולד ב-30 באוגוסט 1931 בדנוור, קולורדו להורים ג'ון לאונרד האב ווירג'יניה סוויגרט. אביו של סוויגרט היה רופא עיניים. בגיל 14, הוקסם סוויגרט מעולם התעופה בעקבות מראה המטוסים הממריאים משדה קומבס הסמוך, סוויגרט הצעיר היה נחוש להיות יותר מצופה. הוא החל לעבוד בחלוקת עיתונים כדי להרוויח כסף לשיעורי טיסה, ובגיל 16 כבר היה בעל רישיון טיסה אזרחי.[2] הוא היה חבר בתנועת הצופים של אמריקה והגיע לדרגת מחלקה שנייה.[3]
סוויגרט קיבל תואר ראשון בהנדסת מכונות מאוניברסיטת קולורדו ב-1953, שם גם שיחק כדורגל בקבוצה המקומית. מאוחר יותר הוא קיבל תואר שני במדעים בהנדסת אווירונאוטיקה מהמכון הפוליטכני של רנסלאר (קמפוס הרטפורד) ב-1965, ותואר שני במינהל עסקים מאוניברסיטת הרטפורד ב-1967.
כמו כן, קיבל תואר דוקטור לשם כבוד של המכללה האמריקנית הבינלאומית בשנת 1970, ותואר דוקטור לשם כבוד במשפטים מאוניברסיטת ווסטן סטייט בשנת 1970, ודוקטורט לשם כבוד במדע מאוניברסיטת ווסט מישיגן בשנת 1970.
קריירה
לאחר סיום לימודיו בשנת 1953, הצטרף סוויגרט לחיל האוויר האמריקני. עם סיום קורס טיס לטייסי קרב והכשרת מערכות נשק בבסיס חיל האוויר נליס, בנבדה, הוא הוצב כטייס קרב ביפן ובקוריאה. ב-1953 מטוסו התרסק לתוך יחידת מכ"ם על מסלול תעופה קוריאני והתלקח בלהבות. הוא יצא מהתאונה עם פציעות קלות.[4]
לאחר שסיים את שירותו בחיל האוויר, שירת כטייס קרב במסצ'וסטס (1957-1960) ובמשמר הלאומי של קונטיקט (1960-1965). סוויגרט היה טייס ניסוי עבור חברת נורת' אמריקן אוויאיישן וגם עבור חברת פראט אנד ויטני, מ 1957 עד 1964.[5] הוא צבר למעלה מ-7,200 שעות טיסה, מתוכם 5,725 שעות טיסה על מטוסי סילון.
השירות בנאס"א
סוויגרט בתקבל לכיתת האסטרונאוטים ה-5 של נאס"א באפריל 1966. הוא שימש בצוות התמיכה הקרקעי של טיסת אפולו 7.[5]
אפולו 13
ערך מורחב – אפולו 13
סוויגרט היה אחד משלושה אסטרונאוטים על משלחת אפולו 13 ששוגרה ב-11 באפריל 1970. בתחילה היה חלק מצוות הגיבוי של המשימה, אולם הוחלט שהוא מחליף את האסטרונאוט קן מטינגלי שלושה ימים לפני השיגור, כיוון שהצוות העיקרי נחשף לאדמת מהאסטרונאוט צ'ארלס דיוק ומטינגלי היה היחיד שלא היה מחוסן. נאס"א לא רצתה להסתכן במחלה במהלך הטיסה. (מטינגלי לא חלה לבסוף וסייע בתפעול הקרקעי במהלך הטיסה).[5]
המשימה הייתה לנחות על הירח בפעם השלישית, אך התפוצצות במיכל במיכל החמצן במודול השירות של החללית הביאה להפסקת המשימה ואילץ את הצוות לבצע אלתורים שונים במטרה לחזור אל כדור הארץ בשלום. סוויגרט היה האסטרונאוט ששלח את ההודעה הדרמטית "יוסטון, יש לנו בעיה כאן" ("Houston, we've had a problem here").[6] הכרזה שאושרה על ידי מפקד הטיסה ג'ים לוול. סוויגרט, יחד עם האסטרונאוטים לוול ופרד הייז, הצליחו לחזור בשלום לכדור הארץ ב-17 באפריל 1970 לאחר כ-5 ימים, 22 שעות ו-54 דקות. לצוות הוענקה מדליית החירות הנשיאותית יום לאחר מכן, על ידי הנשיא ריצ'רד ניקסון.[7]
אפולו-סויוז
סוויגרט היה מיועד להיות טייס מודול הפיקוד במסגרת משימת אפולו-סויוז אולם הוא הוחלף בשל מעורבתו בתקרית הבולים לאחר חזרתם של טייסי אפולו 15.[2]
בוועדה של בית הנבחרים
בשנת 1973, לאחר שנוכח כי לא יטוס שוב, הוא לקח חופשה ללא תשלום מנאס"א, והפך להיות מנהל ועדת בית הנבחרים למדע, חלל וטכנולוגיה (אנ')[2]
לאחר השירות בנאס"א
סוויגרט פרש מנאס"א באוגוסט 1977, כדי להיכנס לפוליטיקה. הוא ניסה לרוץ לסנאט ב-1978 אולם הפסיד לביל ארמסטרונג (אנ').[2]
בשנת 1979, הוא הפך לסגן נשיא של תאגיד B.D.M. בגולדן, קולורדו.[5] בשנת 1981 עזב את תאגיד B.D.M והפך להיות סגן הנשיא לכספים וענייני תאגיד עבור חברת International Gold and Minerals[8]
בפברואר 1982 החליט סוויגרט לרוץ בשנית לקונגרס האמריקני כנציג המפלגה הרפובליקנית. ב-2 בנובמבר 1982 זכה במושב במחוז הקונגרסים ה-6 החדש של המדינה עם 64% מהקולות.
מותו
ב-1982, במהלך מסעו הפוליטי, התפתח אצל סוויגרט גידול ממאיר במחילת האף הימנית. הוא עבר ניתוח, אך הסרטן התפשט למח העצם ולריאות. שבעה שבועות לאחר הבחירות, הוא נלקח ב-19 בדצמבר מביתו בליטלטון לבית החולים ג'ורג'טאון בוושינגטון, ונפטר מכישלון נשימתי ב-27 בדצמבר, שבעה ימים לפני תחילת תקופת הקונגרס שלו.[8] הוא היה בן 51 במותו. הוא נקבר בבית הקברות הר אוליב, בוויט רידג', קולורדו.
קישורים חיצוניים
- התאונה הקשה בדרך לירח איתי נבו, מכון דוידסון, 13 באפריל 2018
הערות שוליים
- ^ ג'ק סוויגרט, אתר spacefacts.de
- ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 Carney, Emily (29 באפריל 2014). "For Jack Swigert, On His 83rd Birthday". AmericaSpace. נבדק ב-29 ביוני 2018.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ אסטרונאוטים שהיו בצופים, 22 באוגוסט 2012
- ^ JOSEPH B. TREASTER (29 בדצמבר 1982). "JACK SWIGERT, ASTRONAUT ELECTED TO CONGRESS, DIES". New York Times. נבדק ב-30 ביוני 2018.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 5.0 5.1 5.2 5.3 ביוגרפיה של סוויגרט באתר נאס"א
- ^ ג'ים לוול (1970-04-11). ""יוסטון, יש לנו בעיה"". History.nasa.gov. נבדק ב-29 ביוני 2018.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Remarks on Presenting the Presidential Medal of Freedom to Apollo 13 Astronauts in Honolulu". The American Presidency Project. נבדק ב-1 בינואר 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 8.0 8.1 Ringle, Ken (29 בדצמבר 1982). "Rep.-Elect Swigert Dies". The Washington Post. נבדק ב-1 בינואר 2018.
{{cite web}}: (עזרה)
25853447ג'ק סוויגרט