קלויסטר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הקלויסטר הצלבני המשוחזר במוריסטן

קלויסטרלטינית: claustrum) הוא אלמנט אדריכלי באדריכלות של מנזרים, קתדרלות וכנסיות מנזר. הקלויסטר הוא חצר מרובעת, המוקפת בארבעת צדדיה בארקדות ובמרכזה גינה או רחבה מרוצפת. הקלויסטר מתוכנן כך שיהיה מוגן מפני גשם אך פתוח לאוויר הצח. קלויסטר הצמוד לקתדרלה (בעיקר באנגליה) מעיד כי שימש מוסד נזירי בשלב כלשהו.

הקלויסטר הגדול ביותר נמצא במנזר קרטוזה די פאדולה בדרום איטליה ושטחו 12,000 מטר רבוע. בארץ ישראל השתמרו כמה קלויסטרים מימי הביניים. המוכר ביותר מביניהם הוא קבר דוד המלך בהר ציון. המבנה הוקם במאה ה-13 על ידי המסדר הפרנציסקני, ומשמש את ישיבת התפוצות.

בעגה היהודית

בז'רגון היהודי ביידיש השתרש הכינוי קלויסטר ככינוי כללי לכנסיות ומנזרים נוצריים, לחילופין נמצא השימוש במונח "טומאה" (טימעה).

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קלויסטר בוויקישיתוף
P Architecture.png ערך זה הוא קצרמר בנושא אדריכלות. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0