מוריסטן
המוריסטן (בפרסית: بیمارستان נהגה: בִימָרֶסְטָאן, עברית: בית חולים[1], או: تيمارِسْتان, נהגה: תִימָרֵסְתָאן, עברית: בית משוגעים) הוא מתחם גדול ורבוע של רחובות, כיכרות, חנויות ובתי מלאכה ברובע הנוצרי בעיר העתיקה בירושלים.
היסטוריה
בתקופה הביזנטית שימש המתחם בתור ה"פורום רומאנום" של איליה קפיטולינה. בתקופה הצלבנית שלטו במתחם אנשי המסדר ההוספיטלרי, שבנו במקום אכסניה, כנסייה ובית חולים. לאחר כיבוש ירושלים בידי צלאח א-דין הוקם בשטח בית החולים ההוספיטלרי בית חולים לפגועי נפש, ושם המקום היה ל"מוריסטן", מכיוון שא-דין ואנשיו היו מכורדיסטן. המוסלמים הרסו את המתחם והוא עמד בחורבנו עד שלהי המאה ה-19.
בסביבות שנת 1860 מסרו העות'מאנים את חלקו המזרחי של המתחם, הגובל בשוקי הרובע המוסלמי, לידי אנשי דת גרמנים, שבנו במקום כנסייה לותרנית בשם: כנסיית הגואל. בעת בניית הכנסייה התגלו שרידים של הכנסייה הצלבנית שהייתה במקום, ושרידיה משולבים בכנסייה החדשה. כנסיית הגואל נחנכה ב-31 באוקטובר 1898 בביקורו של הקיסר הגרמני וילהלם השני בארץ ישראל.
לאחר שמסרו הטורקים את השטח לידי הגרמנים, עלה בהם החשש כי מעצמות מערביות נוספות ידרשו אף הן דריסת רגל בירושלים, ולכן מיהרו למכור את המתחם הנותר במחיר נמוך לפרנסי הכנסייה היוונית-אורתודוקסית, בתנאי שתבנה במתחם בתי מגורים, אכסניות ואזור מסחרי. השוק הוא מיזם מודרני אשר נבנה בשנת 1903. בשטח נבנו מבנים אחדים, ובהם כשבעים חנויות הפתוחות אל עֵבר רחובות ישרים ורחבים ובמרכזם כיכר מרכזית. תכנון הרחובות הוא דוגמה נדירה של תכנון עירוני יזום וכולל של אזור בעיר העתיקה בראשית המאה ה-20.
מעל המבנים בחלק המערבי של המתחם נבנתה קומה שנייה. לקומה זו הוכן פתח כניסה-ראשית ברחוב, במקום צנוע ונפרד מהחנויות, ממנו עולים לאולם-כניסה גְבה-תקרה, ובצדדיו שני אולמות ציבוריים. מאולם-הכניסה יוצאת מערכת של גשרים המחברת אותו אל הקומה-השנייה בשאר הבניינים, שם נבנו חדרים למגורי צליינים. כך נוצר בקומה העליונה מתחם אוטונומי בעל אופי שונה מהמסחר שהתנהל תחתיו. קומה זו נועד להיות אכסניה לקליטת עולי-רגל עבור כנסיית הקבר הסמוכה. כאן שכנה אכסניית סנט ג'ון, שנקראה על שם כנסיית יוחנן המטביל שמדרום לה.
השוק והכיכר נקראו "שוק אבטימוס", על שם הפטריארך היווני-אורתודכסי דאז. (בבעלות הכנסייה עמד אז גם רובו של מתחם השוק הסמוך לשער יפו, שגם הוא כוּנה על שם הפטריארך "אל-בטראק").
במתחם מצויות חנויות שונות ובכללן חנויות למוצרי עור, בדים, שטיחים ומזכרות ולצדן מסעדות ובתי קפה. בפינתו הצפון-מזרחית של המתחם שוכנות מספר חנויות למוצרי עור. הסיבה לכך היא שפינה זו שוכנת בסמיכות לשוק הצבעים, בעבר אכסניה לבורסקאים בעיר העתיקה. זאב וילנאי מספר שמספר יהודים שעסקו בסחר בדים ואריגים החזיקו בעבר חנויות במקום[2].
עד 1948 פעלו במקום חנויות של סוחרים יהודיים ספרדים שהתגוררו בימין משה, לממכר בגדים ועוד[3].
עקב תנועת התיירים הדלילה ברובע הנוצרי, רק חלק מהחנויות במתחם פעילות. במרכז המתחם מצויה מזרקת מים בסגנון נאו-בארוקי. המזרקה נבנתה לכבוד חצי יובל שנות שלטונו של הסולטאן העות'מאני עבדול חמיד השני שחל בשנת 1900, אם כי המזרקה נבנתה יחד עם השוק רק בשנת 1903. לקראת שנת 2000 שופצה ונוקתה המזרקה אך עד חודש יולי 2008 לא זרמו בה מים. ביום 14 ביולי 2008, לאחר שנוקתה המזרקה ומערכותיה העתיקות מהפסולת והבוץ שדבקו בה במשך השנים, לאחר שהוחלפו מערכות השאיבה ונוקו הצינורות, הצליחו מהנדסי החברה לפיתוח מזרח ירושלים להפעיל את המזרקה וכיום היא פועלת באופן חלקי.
מבנים במתחם
- בית חולים סנט ג'ון - בשנת 1948 נותק בית החולים סנט ג'ון לרפואת עיניים, ששכן בדרך חברון (מלון הר ציון של ימינו) ממתרפאיו, שרובם ככולם היו הערבים. עקב כך הועבר בית החולים אל המוריסטן, מקומו ההיסטורי של בית החולים ההוספיטלרי, שחברי מסדר סנט ג'ון הבריטי ראו עצמם כממשיכי דרכו. בית החולים שכן במוריסטן עד שהועבר למבנה מודרני בשכונת שייח ג'ראח ב-1960.
- נאות דוד - מבנה במערבו של המוריסטן בו שכנה אכסניית סנט ג'ון. כמו כל המתחם, האכסניה הייתה ועודנה בבעלות הפטריארכיה היוונית-אורתודוקסית, אך עם השנים הוחכרה על ידי הפטריארכיה לגורמים שונים. כיום מאכלס כעשר משפחות יהודיות, בית כנסת וישיבת לנתיבות ישראל.
גלריית תמונות
-
המצבה והדגל לזכר המסדר ההוספיטלרי במוריסטן
-
רחוב המוריסטן. מימין כנסיית הגואל
-
המזרקה
לקריאה נוספת
- יהושע בן-אריה, עיר בראי תקופה, א, ירושלים: הוצאת יד בן-צבי, תשל"ט-1979.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מוריסטן |
- יוסף פטריך, המיבנה של רובע המוריסטן בירושלים בתקופה הצלבנית, קתדרה 33, אוקטובר 1984, עמ' 16-3
הערות שוליים
- ^ זאב וילנאי, ירושלים בירת ישראל העיר העתיקה וסביבתה, הוצאת אחיעבר, ירושלים 1972, כרך ב', עמ' 168: "שיבוש של המילה הפרסית-ערבית במריסטאן ופירושה בית חולים".
- ^ זאב וילנאי, העיר העתיקה, עמ' 160-161.
- ^ משפחות ספרדיות שגרו בימין משה ועסקו במסחר בשוק החדש, באתר מלון
