כבוד הכהנים
| מקרא | ספר ויקרא, פרק כ"א, פסוק ח' |
|---|---|
| תלמוד בבלי | מסכת גיטין, דף נ"ט עמוד ב' |
| משנה תורה | ספר עבודה, הלכות כלי המקדש והעובדין בו, פרק ד' |
| שולחן ערוך | אורח חיים, סימן קל"ה, סימן ר"א |
| ספרי מניין המצוות |
ספר המצוות, עשה ל"ב ספר החינוך, מצווה רס"ט |
| מקורות נוספים | רבינו ירוחם חלק אדם נתיב ב ח"ג |
כבוד הכהנים היא מצוות עשה על הישראלים להקדים את הכהנים בדברים שיש בהם כבוד, כעלייה לתורה, ולהימנע מזלזול בהם.
מקור
נאמר בספר ויקרא: ”וקידשתו כי את לחם א-להיך הוא מקריב”[1]. בתלמוד[דרוש מקור] נאמר שהמצווה נוהגת גם בחוץ לארץ ובזמן שהמקדש חרב, כך שאינה קשורה לחובתו של הכהן לעבוד במקדש (אף שניתן להבין כך מלשון הפסוק), וכך נפסק להלכה[2].
חיובי המצווה
כהני חזקה - המגן אברהם[3] תוהה מדוע היום לא נזהרים בהקדמת הכהנים[4], ומציע שזהו משום שאיננו בקיאים בייחוסי הכהונה. האחרונים נחלקו בביאור דבריו, האם התכוון שאכן זהו דין בדיעבד, אף שלכתחילה משום ספקא דאורייתא לחומרא יש להיזהר בכך, או שהציע זאת רק כלימוד זכות בעלמא, אך אין להטיל ספק בייחוס כהני זמננו[5].
כהן קטן - נחלקו הפוסקים האם המצווה נוהגת רק בכהנים שהגיעו לגיל מצוות[6], או גם בכהנים קטנים[7].
דיני המצווה
בגמרא[8] נאמר כי כאשר כמה אנשים עושים דבר מסויים יחד, ויש בהקדמה כבוד, מצווה להקדים את הכהנים. חז"ל מנו שלשה אופנים ”לפתוח ראשון, ולברך ראשון, וליטול מנה יפה ראשון”.
לפתוח - נחלקו הראשונים האם הכוונה רק להקדמתו לעלות לתורה[9], או להקדימו בכל דבר שיש בו כבוד, ואף לדבר ראשון באסיפה[10]. המשנה ברורה פסק כשיטה השנייה, אלא שמתיר לכהן למחול על כבודו, חוץ מבקריאת התורה[11].
לברך - כאשר כמה שאכלו יחד מזמנים, יש לכבד בזימון את הכהן, ויש מהפוסקים שסובר שאם רוצים לכבד מישהו אחר, נדרשת מחילה מפורשת של הכהן, ולא מועילה אמירת "ברשות הכהנים"[12]. יש שפירשו שגם כאשר מוציאים אחרים ידי חובתם בברכת המוציא, יש לכבד את הכהן[13].
ליטול מנה יפה - כאשר חולקים דבר לכמה אנשים, יש לכבד את הכהן לבחור הראשון. דין זה חל רק כאשר המנות שוות ביופיין ומאותו סוג, אך אין חיוב לתת לכהן חלק גדול יותר[14]. לבעל הטורים[15] הייתה גירסה "ליתן מנה יפה", לפיה אין להטריח את הכהן לקחת בעצמו, אלא לתת לו בדרך כבוד. אין הכוונה לחלוקת לחם הפנים, משום שכל החולקים בו הם כהנים[16].
דינים נוספים - כאשר שני עניים מבקשים צדקה ואחד מהם כהן, יש להקדימו[17]. קבוצה ההולכת בדרך, עליה לתת לכהן ללכת באמצע במקום מכובד[18]. מפרשי המקרא למדו שאין למביא קרבן לבית המקדש להטריח את הכהן לקחת אותו, אלא עליו להביאו בעצמו לכהן[19], וכן מצורע לא יטריח את הכהן לצאת ממקומו למקום רחוק[20].
איסור השתמשות בכהנים
בכלל החיוב לכבד את הכהנים, נאסר בזיונם. לכן אין להשתמש בכהן כפועל, או בעבודה כל שהיא, ואפילו קלה, שכיון שהכהן נחשב כקודש ההשתמשות בו לעבודת חול נחשבת כמעילה. איסור זה נוהג אף בזמן הזה. יש סוברים שאיסור זה הינו מהתורה, ולכן גם בכהן קטן אסור להשתמש, ואף לא כהן לא ישתמש בכהן אחר[21].
נחלקו הראשונים האם כהן יכול למחול על כבודו גם בלא טובת הנאה, בתנאי שהוא עושה זאת מרצונו[22], או שיכול לעשות זאת רק כאשר ניתנה לו טובת הנאה כלשהי בשכר השימוש בו
לפי פסק השולחן ערוך הרב הכהן רשאי למחול על ההשתמשות בו רק כאשר ניתַן לו תענוג או שכר כלשהו בשימוש המבוקש[23].
קדימה לכיבודים אחרים
בתלמוד הירושלמי[24] נאמר כי במקום שיש כהן וזקן, יש לכבד את הכהן, אולם הפוסקים לא הזכירו דין זה.
כאשר נמצאים כהן וחכם, יש לכבד את החכם[25]. חכם שכל בני דורו כפופים לו, יכול אף לעלות לתורה ראשון[26] . החכם יכול לכבד את הכהן לברך, שכן בזה שהוא מחליט מי יברך ניכרת חשיבותו של החכם.
ראו גם
לקריאה נוספת
- כץ, יצחק אברהם בן דב בריש, כתר כהונה - חלק א, ברלין תרלו, באתר היברובוקס
- ספר קדושת הכהנים כהלכתה, הרב משה הכהן גרוס, בית שמש תשס"ה
- ספר כבוד הכהן, בני ברק תשס"ה
קישורים חיצוניים
- הרב אלחנן פרינץ, האם כהן פטור מעמידה בתור?, באתר ערוץ מאיר, 3 בספטמבר 2021
הערות שוליים
- ^ ספר ויקרא, פרק כ"א, פסוק ח'
- ^ שולחן ערוך הרב, אורח חיים, סימן קכ"ח, סעיף ס'
- ^ מגן אברהם, אורח חיים, סימן ר"א, סעיף ד'
- ^ כמובן בשאר הדברים, חוץ מבעלייה לתורה.
- ^ קונטרס החזקות סוף סימן לג, רבי אהרן ארולייא, ספר 'מים החיים', קונטרס מי הברכה סי' ח, שדי חמד[דרוש מקור מלא] כלל צב.
- ^ שולחן ערוך הרב, אורח חיים, סימן רפ"ב, סעיף ז'
- ^ שו"ת מעשה אברהם, יורה דעה, הלכות מתנות כהונה סימן כא, בשם מוהרימ"ט חלק א סימן קמה, שו"ת כתב סופר, סימן טו.
- ^ מסכת גיטין, דף נ"ט עמוד ב' ומסכת הוריות, דף י"ב עמוד ב'.
- ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר עבודה, הלכות כלי המקדש והעובדין בו, פרק ד', הלכה ב'
- ^ רש"י, מסכת גיטין, דף נ"ב עמוד ב'[דרוש מקור מלא]
- ^ משנה ברורה, סימן ר"א, סעיף קטן י"ג
- ^ שולחן ערוך הרב, אורח חיים, סימן קס"ז, סעיף י"ט
- ^ הפירוש המיוחס לרש"י, מסכת נדרים, דף ס"ב עמוד ב', ורש"י על הרי"ף בסוף מסכת מועד קטן.
- ^ תוספות, מסכת מועד קטן, דף כ"ח עמוד ב'[דרוש מקור מלא], תוספות, מסכת גיטין, דף נ"ט עמוד ב'[דרוש מקור מלא].
- ^ בפירושו על התורה, ספר ויקרא, פרק כ"א, פסוק ח'
- ^ ראה בפירוש המיוחס לרש"י על מסכת נדרים שם.
- ^ תוספות, מסכת גיטין, דף נ"ט עמוד ב', וכן נפסק בשולחן ערוך, יורה דעה, סימן רנ"א, סעיף ט'.
- ^ שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:ירושלמי) חסר מספר פרק.תלמוד ירושלמי, מסכת ברכות, דף מ"א עמוד א'[דרושה הבהרה].
- ^ פירוש הרא"ש על ספר ויקרא, פרק א', פסוק ג', וברוח הדברים גם בספרי[דרוש מקור מלא] תסג.
- ^ אבן עזרא על ספר ויקרא, פרק י"ד, פסוק א'.
- ^ שו"ת כתב סופר, סימן ט"ו.
- ^ שו"ת מהר"ם מרוטנבורג, סימן מ"ג[דרושה הבהרה].
- ^ מרדכי, מסכת גיטין סימן תס"א, וכן פסק השלחן ערוך הרב (סוף הלכות נשיאת כפיים).
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת גיטין, פרק ה', הלכה ט'.
- ^ משנה, מסכת הוריות, פרק ג', משנה ח'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת גיטין, דף נ"ט עמוד ב', וכן העידו על רבי עובדיה יוסף[דרוש מקור][מפני ש...].
הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.
כבוד הכהנים36768848Q7751810