קורפוס הכתובות של יודיאה-פלשתינה

קורפוס הכתובות של יודיאה-פלשתינה (בקיצור: CIIP) הוא פרויקט בינלאומי שמטרתו לתעד את כל הכתובות העתיקות שהתגלו בשטח ישראל המתוארכות בין המאה הרביעית לפני הספירה ועד למאה השביעית לספירה. הפרויקט כולל איתור כל המידע הקיים וקיטלוגו בצורה שיטתית וכן איתור כתובות שלא תועדו מעולם לתעד אותן באופן מדעי, לקטלג ולפרסם בפרסום אחיד את כל הכתובות העתיקות. בפרויקט שותפים חוקרים מהאוניברסיטה העברית בראשות פרופ' חנה כותן ראש הקתדרה ללימודים קלאסיים באוניברסיטה, פרופ' יונתן פרייס מאוניברסיטת תל אביב וצוות של חוקרים גרמניים בראשות הפרופסורים ורנר אק וולטר אמלינג.

הפרויקט החל בשנת 1999 במימון שרובו מגיע מקרן מחקר גרמנית שהעניקה לפרויקט כמיליון יורו. הפרויקט היה צפוי להסתיים בשנת 2017 והוא יכלול 7 כרכים: שני כרכים העוסקים בכתובות מירושלים, כרך העוסק בכתובות מקיסריה ומישור החוף הצפוני, כרך העוסק בכתובות מיפו ומישור החוף הדרומי, כרך כתובות מעין גדי ומצדה, כרך על אזורים שסביב ירושלים וכרך כתובות שנמצאו בגליל. בשל הסכסוך הישראלי-פלסטיני ובשל המימון של הפרויקט בידי גוף חיצוני הוחלט שלא לפרסם כתובות משומרון והגולן.^[1]. נכון לספטמבר 2012 פורסמו שלושה כרכים: שני הכרכים העוסקים בכתובות מירושלים והכרך על קיסריה ומישור החוף הצפוני.

הכתובות שפורסמו ויפורסמו הן בטווח התקופות מהתקופה הלניסטית (המאה ה-4 לפנה"ס) ועד הכיבוש הערבי של ארץ ישראל (המאה השביעית), והוא כולל בתוכו את כל הכתובות שאותרו ותועדו של עמים שונים שחיו בארץ בעשר שפות שונות כגון עברית, יוונית עתיקה, לטינית, פיניקית, ארמית, סורית ונבטית ללא הפרדה לקבוצות נפרדות לפי שפות.

הפרסום כולל גם כתובות שלא תועדו עד כה, במסגרת מאמצי התיעוד נסרקו כתובות במרתפי כנסיית הקבר בכנסיות ומסגדים ומוזיאון הוואקף. מתועדות גם כתובות שנמצאות במוזיאונים שונים בעולם כגון מוזיאון הלובר והמוזיאון הבריטי שמקורן בשטח ארץ ישראל, נכון למרץ 2012 תועדו כ-12,000 כתובות.

צוות הפרויקט כולל מומחים בתחומים שונים כגון: היסטוריונים, ארכאולוגים פילולוגים ואפיגרפים ביניהם פרופ' בנימין איזק מאוניברסיטת תל אביב, ד"ר עדה ירדני, ד"ר חגי משגב פרופ' אלה קושניר-שטיין, ד"ר לאה די-סגני וכן צוות של סטודנטים בעלי ידע בהיסטוריה עתיקה השולטים בשפות עתיקות.^[2]