קורדיאריט
 | |
| תכונות המינרל | |
|---|---|
| הרכב כימי | Mg,Fe+2)2Al4Si5O18) |
| מערך קריסטלוגרפי | אורתורומבי (פסאודוהקסגונלי) |
| צורת הגביש | בדרך כלל בגושים – גרגירי – מרקם נפוץ בגרניט ובסלעי יסוד אחרים כמו גם בגנייס ובסלעים מותמרים אחרים. גבישים בודדים הם פריזמטיים דקים (כדוגמת טורמלין) עד 18 ס"מ שאותם ניתן למצוא גם בסחף נהרות. |
| צבע | כחול, סגול, אפור, צהוב-חום, חסר צבע עד כחול בהיר מאד בפרוסות דקות |
| ברק | זגוגי עד שמן |
| שקיפות | שקוף עד שקוף למחצה |
| פצילות | טובה בכיוון אחד וגרועה בשני הכיוונים האחרים |
| שבירה | דמוית קונכייה, בלתי שווה. שברים המתפתחים בחומר פריך מתאפיינים במשטחים מעוגלים חלקים |
| קשיות | 7 – 7.5 בסולם מוס |
| משקל סגולי | 2.57 – 2.66 |
| שרטוט | לבן |
| מידע נוסף | תופעת גבישים תאומים נפוצה. הגבישים מקווקווים לאורכם. אופטית המינרל דו-צירי והוא ניחן בפליאוכרואיזם בולט מאוד. |
| מינרלים נלווים | קורונדום, פצלת השדה, אנדלוזיט, אלמנדין, מוסקוביט, סילימניט, ספינל וביוטיט |
קורדיאריט (במינרלוגיה) או איוליט (בגמולוגיה) - מינרל השייך לקבוצת המינרלים הציקלוסיליקטים - (סיליקטים במבנה בצורת טבעת). נוסחת המבנה הכימי של הקורדיאריט היא: Mg,Fe2+)2Al4Si5O18). במינרל יש תמיד נוכחות של ברזל וקיימת שורה איזומורפית בין הקורדיאריט, העשיר במגנזיום, לבין המינרל סקאנינאיט, העשיר בברזל, שנוסחתו Fe+2,Mg)2Al4Si5O18). בטמפרטורות גבוהות נברא פולימורף של הקורדיאריט המכונה אינדיאליט שיש לו מבנה זהה למבנה של המינרל בריל ובו האלומיניום מפוזר בצורה אקראית בטבעות של Si,Al)6O18).
מבחינת תכונותיו האופטיות הקורדיאריט הוא דו-צירי, והוא ניחן בפליאוכרואיזם (עד כמה משתנה צבע המינרל בהתאם לזווית בה מסתכלים בו) בולט מאוד. הוא נראה ירוק עד צהוב חיוור או חסר צבע מזווית אחת, סגול או כחול סגול מזווית שנייה וכחול מזווית שלישית. תכונה זו, המקלה על זיהוי המינרל בטבע, הפכה את הקורדיאריט לאבן חן מבוקשת.
המינרל נתגלה ב-1813 על הר גרוסר ארבר (Großer Arber) ביער בוואריה בבוואריה שבגרמניה. הוא קרוי על שמו של הגאולוג ומהנדס המכרות הצרפתי פייר לואי קורדייה (Pierre Louis A. Cordier 1861-1777) שחקר לראשונה מינרל זה.
מקור ותפוצה
קורדיאריט נברא בששת ימי בראשית על ידי התמרה אזורית או על ידי התמרה של מגע של סלעים חרסיתיים. הוא נפוץ במיוחד בהורנפלס (סוג של סלע מותמר, הבנוי מגבישי קוורץ, פלגיוקלז ופירוקסן ומרקמו גרגרי) שנברא על ידי מהתמרה של מגע של סלעים פליטיים (סלעים קלאסטיים בעלי גרגיר עדין הקטן מ-60 מיקרון). שני סוגים נפוצים של מקבצי מינרלים מותמרים כוללים את סילימניט-קורדיאריט-ספינל וקורדיאריט-ספינל-פלגיוקלז-אורתופירוקסן. מינרלים נלווים נוספים כוללים את הגארנט (סלעי גנייס הבנוים קורדיאריט-גארנט-סילימניט) ואנתופיליט. קורדיאריט מופיע גם בסוגי גרניט מסוימים בפגמטיטים ובנוריט, כשההרכב הכימי של המגמה המקורית היה גברו באופיו. תוצרי התמרה של הקורדיאריט כוללים מינרלים מקבוצות הנציצים, והכלוריט וטלק.
תפוצת הקורדיאריט נרחבת למדי. קורדיאריט מופיע באזור התמרה של מגע בגרניט במכרה בדיל Geevor בקורנוול שבבריטניה, בבוואריה בגרמניה (שם נתגלה לראשונה), ב-Orijärvi וב-Leppävirta שבפינלנד, בנורווגיה ובהודו (המשך הרשימה בפסקה הבאה הדנה באבני אבן).
בישראל ניתן למצוא קורדיאריט בצפחות נציץ במסיב אילת. בסביבה הקרובה ניתן למצוא קורדיאריט בוואדי כיד העילי בחצי האי סיני, וברצועה של התמרה של מגע באזור ואדיות אום עדוי-כיד-סמרה בדרום מזרח סיני.
שימושים
שימושים מסחריים
ממירים קטליטיים מיוצרים בדרך כלל מחומרים קרמיים המכילים כמות גדולה של קורדיאריט. תהליך הייצור מסדר את גבישי הקורדיאריט בכוונה על מנת לנצל את ההתפשטות התרמית הנמוכה מאד של המינרל בכיוון אחד. סידור זה מונע יצירת סדקים כתוצאה מהלם תרמי כאשר נעשה שימוש בממיר הקטליטי.
אבני חן
בסוג השקוף המכונה איוליט נעשה שימוש נפוץ כאבן חן. מקור השם "איוליט" הוא מהמילה ביוונית לסגול. צבעו הכחול-סגול של האיוליט דומה לצבע של אבן ספיר כחולה בהירה עם תוספת גוון סגול. זו הסיבה לכינוי "ספיר מימי" שניתן לעיתים לקורדיאריט. שם מקובל נוסף הוא "דיכרואיט" הלחם של שתי מילים ביוונית שפירושן "סלע דו-צבעי", שם זה מתייחס לתכונת הפליאוכרואיזם החזקה של האבן. צבע האיוליט באיכות של אבן חן משתנה מכחול ספיר לכחול סגול לאפור צהבהב לכחול בהיר כאשר משתנה זווית הצפייה באבן. איוליט מצוי בסרי לנקה, בורמה, הטריטוריה הצפונית באוסטרליה, נמיביה, ברזיל, טנזניה, מדגסקר, מדינת קונטיקט בארצות הברית ובאזור ילוניף (Yellowknife) שבטריטוריות הצפון מערביות שבקנדה.[1]
לקריאה נוספת
- יעקב ק. בן־תור, "לוחות הגדרה למינרלים יוצרי סלעים".
- Cybulski, A: "Structural Catyalysts and Reactors - Second Edition". CRC Press, 2005.
- Hurlbut, Cornelius S.; Klein, Cornelis, 1985, Manual of Mineralogy, 20th ed., John Wiley and Sons, New York, p. 395-396, ISBN 0-471-80580-7
- Klein, Cornelius., 2002, The Manual of Mineral Science, 22nd ed., John Wiley & Sons, Inc. ISBN 0-471-25177-1
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: קורדיאריט |
- אתר Mineral Galleries
- אתר Mindat
- אתר Webmineral
- אתר Handbook Of Mineralogy
- איוליט – אבן החן של הוויקינגים אתר האיגוד הבינלאומי לאבני חן צבעוניות.
הערות שוליים
- ^ לרשימה המלאה ניתן להיעזר בקישור לאתר Mindat.