בריל

בריל

תכונות המינרל
הרכב כימי	Be3Al2(SiO3)6
מערך קריסטלוגרפי	הקסגונלי
צורת הגביש	גבישים פריזמטיים משושים המסתיימים בפירמידה.
צבע	מגוון וכולל, חסר־צבע, אדום, ורוד, צהוב, ירוק אזמרגד, ירוק זהבהב, וכחול עד כחול-ירוק שחור
ברק	זגוגי
שקיפות	שקוף עד שקוף למחצה
פצילות	פגומה בכיוון אחד
שבירה	דמוית קונכייה.
קשיות	7.5 – 8 בסולם מוס
משקל סגולי	2.6 – 2.9
שרטוט	לבן
מינרלים נלווים	כוללים נציץ, פצלת השדה, קוורץ, קלציט וטורמלין
סוגים
אזמרגד אקוומרין מורגניט הליודור בקסביט גושניט	ירוק כחול ורוד ירוק צהבהב אדום לבן

אקוומרין מברזיל

בריל היא קבוצת מינרלים סיליקטיים של אלומיניום ובריליום. נוסחת המבנה הכימי של בריל היא Be₃Al₂(SiO₃)₆.

בסיליקטים מצוי אטום הצורן במרכזה של פירמידה בעלת ארבעה קדקודים אותם מייצגים אטומי החמצן. מבנה הקרוי טטרהדרון (ביוונית ארבעה מישורים). הקשר הכימי בין הטטרהדרונים חייב להיות בין אטום חמצן בטטרהדרון אחד לאטום חמצן בטטרהדרון אחר. קיימות כמה אפשרויות מבנה בין הטטרהדרונים כתוצאה מכלל כזה. הבריל שייך לקבוצת המינרלים הציקלוסיליקטים - (סיליקטים במבנה בצורת טבעת), והוא בנוי מטבעות משושות של סיליקטים המסודרות זו על גבי זו בעמודים כשהטבעות קשורות זו לזו מהצד על ידי אטומי האלומיניום והבריליום.

גודל הגבישים המשושים של הבריל יכול לנוע מקטן מאוד ועד כמה מטרים. גבישים בעלי קצוות מושלמים שצורתם פירמידה נדירים באופן יחסי. למינרל קשיות של 8-7.5 על פי סולם מוס ומשקל סגולי של 2.6 – 2.9 גרם לסמ"ק, ונקודת היתוכו: 1420º. בריל טהור הוא חסר צבע, אך לרוב גורמים זיהומים למגוון צבעים: ירוק, כחול, צהוב, אדום ולבן. מקור השם מיוונית, "בֶרִילוֹס", שפרושו "הצבע רב הערך הכחול-ירוק של מי הים".

סוגים

סוגים שונים של בריל נחשבו כאבני חן מהתקופה הפרהיסטורית. בריל ירוק קרוי אזמרגד או גם ברקת, בריל אדום הוא ביקסביט או אזמרגד אדום או אזמרגד השני, בריל כחול הוא אקוומרין, בריל ורוד בשל כמויות זעירות של צזיום הוא מורגניט (על שם המיליארדר ג'יי. פי. מורגן שהיה אספן אבני-חן), בריל לבן הוא גושניט, ובריל שקוף בצבע צהוב מבריק קרוי בריל מוזהב. גוונים נוספים כגון צהוב-ירוק בשל ברזל עבור ה-הליודור וצהוב דבש גם הם נפוצים.

תפוצה

ניתן למצוא בריל בעיקר בפגמטיטים גרניטיים, אך גם בשיסט נציצי בהרי אורל ולרוב יחד עם בצרים של המתכות בדיל וטונגסטן. בריל מצוי במדגסקר (בעיקר בצורת מורגניט) ובכמה מדינות באירופה כדוגמת אוסטריה, גרמניה ואירלנד.

המקור המפורסם ביותר בעולם לאזמרגדים הוא במוסו (Muso) וצ'יבור (Chivor) שבקולומביה שם הם מצויים באופן ייחודי באבן גיר. אזמרגדים מצויים גם בטרנסוואל שבדרום אפריקה, מינאס ז'ראיס בברזיל ובקרבת מוּרסינקה שבהרי אורל. בארצות הברית נמצאו אזמרגדים בצפון קרוליינה. בפגמטיטים של ניו אינגלנד התגלו גבישי בריל גדולים במיוחד, כולל גביש מסיבי אחד שמידותיו 5.5 על 1.2 מטר ומשקלו 18 טון. מקומות נוספים בהם מוצאים בריל בארצות הברית כוללים את דרום דקוטה, קולורדו, יוטה וקליפורניה.

שימושים

• הבריל המסיבי מכיל 5% בריליום והוא הבצר העיקרי להפקת מתכת זו.
• בימי הביניים שימש הבריל המלוטש כתחליף לזכוכית אופטית וממנו נגזרה המילה הגרמנית למשקפיים "Brille".
• הדרואידים הקדמונים השתמשו בבריל כאמצעי להיכנס למצב של טרנס, בעוד שהסקוטים כינו אותם "אבני עוצמה". כדורי הבדולח הראשונים היו עשויים בריל, ואחר־כך הוחלפו בבדולח.

קישורים חיצוניים

• בריל באתר מכון היהלומים הישראלי
• בריל באתר webmineral

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

32661187בריל