קונסטנטין י. אנג'לסקו

קונסטנטין י. אנג'לסקו (ברומנית: Dr.Constantin I.Angelescu ‏ 10 או 12 ביוני 1869 קראיובה - 14 בספטמבר 1948 בוקרשט) היה פוליטיקאי ורופא כירורג רומני, פרופסור באוניברסיטת בוקרשט. בשנות כהונתו הארוכה כשר החינוך (1922-1928 ו-1933-1937 נודע כרפורמטור של מערכת החינוך הרומנית בין שתי מלחמות העולם. אחרי רצח יון ג. דוקה, כיהן 5 ימים (30 בדצמבר 1933 - 3 בינואר 1934 כראש ממשלה זמני של רומניה. בשנת 1918 אנג'לסקו היה לזמן קצר הציר הדיפלומטי הראשון של רומניה בארצות הברית. עמד בראש האתנאום הרומני ואחרי מלחמת העולם השנייה היה יושב ראש אגודת הידידות רומניה-ארצות הברית.

רקע משפחתי ושנות לימודיו

קונסטנטין י. אנג'לסקו נולד בשנת 1869 במשפחתם של דומיטרו אנג'לסקו, סוחר מקראיובה, ושל תאודורה לבית ג'בלסקו, נצר למשפחת קראיובסקו (בית קראיובשט). אחרי לימודים בבית הספר אובדיאנו ובבית הספר התיכון ע"ש קרול הראשון בעיר הולדתו, אנג'לסקו נסע לצרפת על מנת ללמוד רפואה בפריז. בתום לימודיו התמחה בתחום הכירורגיה בשנת 1897. בשובו לרומניה, עבד ככירורג בבית החולים הברנקובסנק, אחר כך בבית החולים "פילנתרופיה", ובשנת 1903 התמנה לפרופסור בפקולטה לרפואה בבוקרשט. כיהן תקופה כמנהל הקליניקה האוניברסיטאית לכירורגיה. על ידי נישואיו לוירג'יניה קונסטנטינסקו-מונטיאורו, הבת של איל הנפט הרומני ממוצא יווני, גריגורה מונטיאורו, הפך ד"ר קונסטנטין אנג'לסקו לבעל עיירת הקיט סראטה מונטיאורו, בעלם של אדמות רוויות נפט ושל נדל"ן רב באזור בוזאו.

הקריירה הפוליטית. שר בממשלה

אנג'לסקו נכנס לפוליטיקה במסגרת המפלגה הלאומית-ליברלית, אליה השתייך גם חמיו, גריגורה מונטיאורו. בשנת 1901 נבחר לראשונה לציר בפרלמנט מטעם העיר בוזאו. כעבור 20 שנה נבחר לסנאט, מתוקף היותו חבר בית הנבחרים בעשר קדנציות. בשנים 1914-1916 התמנה לשר העבודות הציבוריות בממשלת יון י. ק. ברטיאנו. בתפקיד זה אירגן אנג'לסקו מחדש את שרותי הבריאות של הצבא הרומני שעמד בפני כניסתו למלחמת העולם. חסיד מלכתחילה של הצטרפות רומניה לכוחות ה"הסכמה" עורר ככל הנראה את כעסו של ראש הממשלה ברטיאנו, שהעדיף בהתחלה הישארות הממלכה בעמדה נייטרלית. בשנת 1916 הדיח ברטיאנו את אנג'לסקו מתפקידו כשר לרגל הרכבת ממשלת קאוליציה לאומית עם מפלגתו של טאקה יונסקו. ב-1917 כשמול המתקפה הגרמנית - אוסטרו-הונגרית - בולגרית, הממשלה והמלך של רומניה התפנו ליאשי, אנג'לסקו מצא מקלט לזמן קצר באודסה, באימפריה הרוסית. בחזרתו לרומניה, בין ינואר - מרץ 1918 התמנה על ידי ברטיאנו לציר הראשון של רומניה בוושינגטון. כנציג רומניה נצרך אנג'לסקו להגן את מדיניות ממשלתו בסוגיית היהודים שהיו המיעוט היהודי היחיד באירופה שלא קיבל עדיין אזרחות. באותה שנה היה אנג'לסקו סגן יושב ראש המועצה הלאומית לאחדות הרומנים שקמה בפריז בהנהגתו של טאקה יונסקו.

מאוחר יותר היה לשר החינוך בממשלות ה"ליברליות" בראשותו של יון י.ק. ברטיאנו ויון ג. דוקה. בתקופתו ביצע אנג'לסקו רפורמות חשובות בכיוון מודרניזציה של מערכת החינוך ברומניה, בהמשך לשינויים שהונהגו בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 על ידי מורו ורבו והדוד שלו דרך הנישואים, ספירו הארט.

אחרי הרחבת הממלכה הרומנית בתום מלחמת העולם הראשונה, דאג אנג'לסקו להשגת אחידות מערכת החינוך בכל השטחים שאוחדו עם רומניה. סיסמתו הייתה:

כמה שיותר בית ספר, כמה שיותר טוב, כמה שיותר רומני! Școală cât mai multă! Școală cât mai bună! Școală cât mai românească

. אנג'לסקו השתתף בעריכת הטקסט החוקתי בנוגע לחינוך, מ-29 במרץ 1923, המושתת על עקרונות חופש ההוראה, חינוך יסודי חובה ובחינם. אנג'לסקו תרם לחקיקת חוק החינוך היסודי הממלכתי והחינוך הנורמלי-יסודי מ-26 ביוני 1924. בשנת 1925 הוא הנהיג ברומניה את בחינות הבגרות (bacalaureat).

עם הזמן יחסיו עם ברטיאנו התהדקו. אנג'לסקו נמצא לצידו של ברטיאנו בתקופת הקשר להתנקשות נגדו וגם בבית החולים, בשעות האחרונות לחייו, כאשר השגיח על תהליך האיבחון והטיפול הכירורגי.

בשנת 1930, לגיונר ארומן בשם גאורגה בזה, התנקש בחייו ביריות אקדח על רקע הסדרת חקיקת הקרקעות בקדרילטר - אנג'לסקו נפצע והחלים.

אחרי רצח ראש הממשלה יון ג. דוקה, אנג'לסקו התמנה לראש ממשלה זמני, אבל המלך קרול השני מיהר להחליפו עם גאורגה טטרסקו. למרות רתיעתו ההתחלתית, אנג'לסקו הסכים לכהן כשר החינוך הלאומי ( לפעמים גם שר הדתות) בממשלות בראשותו של טטרסקו.

בימי הדיקטטורה המלכותית של קרול השני בשנים 1940-1938, אנג'לסקו מונה לשר מזכיר מדינה בממשלת מירון קריסטיה ואחר כך יועץ מלכותי. בשנת 1940, התנגד לכניעה בפני האולטימטום הסובייטי בנוגע לבסרביה צפון בוקובינה ויחד עם דינו ברטיאנו, התנגד אף לתכתיב וינה שבעקבותיו נאלצה רומניה למסור את צפון טרנסילבניה לידי הונגריה.

פעיל במישור התרבות בארצו, אנג'לסקו מילא במשך 24 שנה (1947-1923) את תפקיד היושב ראש של האתנאום הרומני, כמו כן בשנים 1947-1941 היה יושב "ברית התרבות" (Liga culturală).

ב-24 במאי 1934 נבחר לחבר לשם כבוד של האקדמיה הרומנית.

לפי מקורות אחדים, בשנת 1943 יחד עם ד"ר ניקולאיה לופו, פנה לשלטונות עם הצעה להחזיר לרופאים היהודים את הזכות לעבוד חופשית במקצועם, זכות שבוטלה בחקיקה האנטישמית משנת 1940. . בספטמבר 1948 אנג'לסקו נפטר בבית החולים הצרפתי ע"ש ונסאן דה פול בבוקרשט. המוות פטר אותו ממעצר ומשליחתו לבתי הסוהר הקומוניסטי.

בתו, אליסבטה, הייתה נשואה למתמטיקאי אלכסנדרו גיקה. בנו, קונסטנטין ק. אנג'לסקו-מונטיאורו (2000-1905) היה פרופסור למשפטים, דקאן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת יאשי. בימי הדיכוי הסטליניסטי ברומניה נשלח לעבודות פרך בתעלת דנובה-הים השחור. ילדיו הם יואנה אנג'לסקו, שעבדה ב"רדיו אירופה החופשית" והאבובן ג'ורג'ה אנג'לסקו.

בשנת 2007 צאצאיו שלו ושל משפחת גיקה הצליחו אחרי משפטים ארוכים לזכות בהחזרת המלון בבוקרשט, שהולאם על ידי השלטון הקומוניסטי, לידיהם.

הנצחה

• בית החולים הבין-תחומי ע"ש אלכסנדרו סאחיה מבוקרשט קיבל את השם: "בית החולים קונסטנטין אנג'לסקו"
• בית ספר תיכון עיוני בבוקרשט ומכללה חקלאית בבוזאו קיבלו גם הם את שמו.
• צאצאיו הקימו את הקרן "בית הספר הרומני" (Școala Românească).

לקריאה נוספת

• Mamina, Ion; Scurtu Ioan - Guverne și Guvernanți (1916-1938), București, Editura Silex, 1996, p.127
• Neagoe, Stelian - Oameni politici români, București, Editura Machiavelli, 2007, pp. 22-24
• Nicolescu, Nicolae C. - Șefii de stat și de guvern ai României (1859 - 2003), București, Editura Meronia, 2003, pp. 289-292

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא קונסטנטין י. אנג'לסקו בוויקישיתוף

• Corina Petrică Dr.Constantin Angelescu, ministrul instrucțiunii publice - קורינה פטריקה - ד"ר קונסטנטין אנג'לסקו, שר החינוך הציבורי
• אנציקלופדיה של רומניה

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

25690173קונסטנטין י. אנג'לסקו