יון ג'יגורטו
יון ג'יגורטו (ברומנית: Ion Gigurtu; 1886–1959) היה פוליטיקאי רומני אשר שירת זמן קצר כראש ממשלת רומניה ב- 1940 (4 ביולי - 4 בספטמבר), בכפיפות לשלטונו הישיר של קרול השני, מלך רומניה.
ממשלתו של ג'יגורטו הייתה הראשונה שכללה בתוכה את חברי המפלגה הפאשיסטית התנועה הלגיונרית, והעבירה חוקים בדומה לחוקי נירנברג שהועברו בגרמניה הנאצית. ממשלת רומניה בראשות ג'יגורטו הכריזה על נאמנותה לציר ברלין רומא במדיניות החוץ והותירה לשיקול דעתו של היטלר את גורל טרנסילבניה, במסגרת הסכסוך הרומני -הונגרי. ממשלת ג'יגורטו הושפעה על ידי "התנועה הלגיונרית" הפרו-נאצית והייתה בה נטייה למען גרמניה הנאצית.[1].
ב-1940 פקד את רומניה משבר קשה, לאחר שרומניה אולצה בידי מדינות הציר למסור להונגריה חלק מחבל טרנסילבניה ולברית המועצות את בסרביה וצפון בוקובינה (לפי הסכם ריבנטרופ-מולוטוב). בעקבות המחאה העממית שהתעוררה, אולצה ממשלתו של ג'יגורטו להתפטר ומלך רומניה, קרול השני מינה את יון אנטונסקו לראש ממשלה בעל סמכויות נרחבות.
לאחר השתלטות הקומוניסטים על רומניה, לאחר מלחמת העולם השנייה, נשפט ג'יגורטו ונגזרו עליו 15 שנות מאסר.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ ראו Le Figaro מה-6,7 ו- 9 ביולי 1940
.svg){kind=small}
.svg){kind=small}
