מחזיקי הדת (עיתון)
 | |
| תדירות | שבועון |
|---|---|
| מייסד | הרב שמעון סופר |
| עורך ראשי | יהושע ליפסקר ויהודה קרונגולד |
מחזיקי הדת היה עיתון שנוסד על ידי הרב שמעון סופר בלבוב בשנת 1879, והופיע מאז בגלגוליו השונים עד ימי תחילת מלחמת העולם הראשונה (1914). העיתון סיקר את חיי היהדות האורתודוקסית בלבוב וגליציה בכלל.
העיתון יצא לאור ביוזמת רבי יהושע רוקח ומטעם ארגון "חברת מחזיקי הדת" של חסידות בעלז. עד לשנת 1886 הופיע העיתון כדו-ירחון בשם "מחזיקי הדת", ובשנים 1886–1895 הופיע בדרך כלל אחת לשבוע תחת שני שמות שונים: "מחזיקי הדת" ו"קול מחזיקי הדת" - ככל הנראה משום שהמייסדים לא הצליחו לקבל רישיון מהממשלה האוסטרו הונגרית להוצאה תדירה של שבועון. את העיתון ערכו יהושע ליפסקר ויהודה קרונגולד.
העיתון היה בין הראשונים שיצאו מחוגי האורתודוקסיה. באותה תקופה נפוצו עיתונים משכיליים רבים, והעיתון יצא כמעין תגובה וניסיון להילחם במתחדשים. הוצאת העיתון לוותה בביקורת וחשש מצד חלק מהציבור האורתודוקסי דאז, שעדיין ראו בעצם מושג העיתונות מקור לליצנות וקלות ראש. כך למשל מסופר שרבי יהודה אריה ליב אלתר (ה"שפת אמת") הורה להזמין שני עותקים מהעיתון בעקבות בקשתו של רבי יהושע רוקח, אך ציווה לשרוף אותם מיד עם הגיעם לביתו.[1]
בשנותיו הראשונות התמקד העיתון בסקירת חיי הדת בלבוב. במרוצת הזמן החל לעסוק גם בנעשה בעולם, ומדי פעם פורסמו בו פיליטונים, מאמרים פוליטיים ודברי פולמוס בחלק התחתון של הדף, תחת כותרות כגון "משיב כהלכה" או "שאלת חכם אחד מרעהו על דבר חבורה קדושה מחזיקי הדת ותשובתו הרמה". מעת לעת פורסמו גם שירים, כגון שיר ליום חתונת נסיך הכתר רודולף,[2] שיר מבדח על המן הרשע[3] וכן פואמה אודות רדיפות היהודים[4] כמו כן פורסמו בו בשנים תרנ"ו-תרנ"ז סיפורים היסטוריים שתורגמו מהשבועון החרדי בפרנקפורט "דער איזראעליט".[5]
כותבי העיתון לא הזדהו בדרך כלל בשמם, וחתמו בראשי תיבות, אם כי לאורך השנים חתמו יותר ויותר כותבים בשמם המלא. עם הכותבים שהרבו לכתוב בעיתון נמנו שבח קנביל, משה אריה ליב הארמעלין (בכינויו מאל"ה, 1893-1826), והעיתונאי מרדכי וייסמן-חיות (בכינויו מו"ח, 1831-1914).
כל גיליון הכיל שמונה עמודים, ובעמוד הראשי הופיע דרך קבע "אזהרה ובקשה": "לנהוג כבוד בזה המ"ע כמו בכל ספרי הקודש, ושלא לנהוג בהם מנהג חול ח"ו, רק לאספם ולשמרם. וכאשר יתרבו העלים יתנו הקוראים הנכבדים לכרוך אותם". בשנת 2011 הועלו רוב גליונות העיתון לאתר עיתונות יהודית היסטורית.
מספר כתבי עת נוספים יצאו בשם זה, בהם הירחון "קול מחזיקי הדת" שיצא בירושלים על ידי חסידות בעלזא בשנים תשל"ח-תשל"ט. הירחון יצא בפורמט של מגזין עבה, וכלל חמישה גיליונות. המשכו בירחון "המחנה החרדי".
קישורים חיצוניים
- מחזיקי הדת באתר הספרייה הלאומית
- קול מחזיקי הדת באתר הספרייה הלאומית
- עמוד העיתון, באתר עיתונות יהודית היסטורית - גרסה בת חיפוש בכל טקסט העיתון
- מערכות ישראל למען חומר קריאה כשרה. חלק א' - מאורי הגולה מייסדים חברות "מחזיקי הדת" וגיליון "מחזיקי הדת", לרגל גיליון "העדה" ה"אלף וחמש מאות"
- מנחם קרן-קרץ, שקיעת האורתודוקסיה בגליציה במפנה המאה העשרים בראי העיתונים החרדיים מחזיקי הדת וקול מחזיקי הדת, קשר 49, חורף 2017, עמ' 126
- תנועת מחזיקי הדת באתר האנציקלופדיה היהודית
הערות שוליים
- ^ מערכות ישראל למען חומר קריאה כשרה. חלק א' - מאורי הגולה מייסדים חברות "מחזיקי הדת" וגיליון "מחזיקי הדת", לרגל גיליון "העדה" ה"אלף וחמש מאות", עמ' יב
- ^ מאי 1881
- ^ פורים תרמ"ב
- ^ מאת הילל בן שכ"ר (יהודה ליב לנדא), גיליון 16, אב תרל"ט
- ^ למשל "הנער בנימין מטרייסט"
מחזיקי הדת (עיתון)32707423Q7027078