יהודה ליב לנדא (יוהנסבורג)
.jpg) | |
| לידה |
4 במאי 1866 זאלוז'צה |
|---|---|
| פטירה |
25 באוגוסט 1942 (בגיל 76) יוהנסבורג |
| מדינה | דרום אפריקה, האימפריה הרוסית |
| למד ב | אוניברסיטת וינה |
| מקום מגורים | יוהנסבורג, מנצ'סטר |
יהודה ליב לנדא (באנגלית: Judah Leo Landau; ח' באייר ה'תרכ"ו, 23 באפריל 1866 - י"ג באלול ה'תש"ב, 26 באוגוסט 1942) היה רב, משורר, מחזאי, פיליטוניסט ומתרגם עברי בגליציה ובדרום אפריקה.
קורות חיים
נולד בזאלוז'צה הסמוכה לטרנופול (אז בגליציה כיום באוקראינה) למשה יששכר לנדא. עד היותו בן 23 למד גפ"ת אצל אביו וסביו הרב מגרובוביץ' (Grabowiec). ב-1889 נסע לברודי והשלים את השכלתו התיכונית, אחר כך למד בבית המדרש לרבנים בווינה כשבמקביל שמע הרצאות באוניברסיטת וינה וקיבל את התואר דוקטור לפילוסופיה. הוא נסמך לרבנות בידי הרב ישראל ראטה והרב ד"ר אדולף שוורץ.
ב-1901 התמנה כרב במנצ'סטר, וב-1903 הוזמן לכהן רב ביוהנסבורג שבדרום אפריקה. ב-1912 התמנה כרבה הראשי של דרום אפריקה. במקביל שימש כפרופסור לספרות עברית באוניברסיטה המקומית.
ד"ר לנדא פרסם מאז היותו בן 13 שירים ומאמרים בעיתונות העברית בגליציה, תחת שמות העט: היל"ל בן שכ"ר (ראשי תיבות של שמו ושם אביו, כינוי המתכתב עם הילל בן שחר); סופר עברי; ודר' מָארגֶענשׁטֶערן.
הוא תרם ערכים לאנציקלופדיה אוצר ישראל, בהם ערכים על מקומות באימפריה האוסטרית ובמיוחד גליציה, ארץ הולדתו, בהם: גליציה[1], וינר נוישטאדט[2] וברודי[3], וערכים הקשורים לדרום אפריקה בה התגורר, בהם: אלפרד פיליפ בנדר, דרשן בקייפטאון[4] ודרום אפריקה[5]. כן כתב ערכים על דרמה[6], הורדוס[7], הזכרת נשמות[8], חמורבי[9], יהדות[10], ספר היובלים[11], פרדיננד לסל[12] ופיוט[13].
ארכיונו מופקד במחלקת הארכיונים בספרייה הלאומית בירושלים.[14]
בנו היה נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים, השופט אשר יששכר פליקס לנדא[15].
לקריאה נוספת
- יהודה פרידלנדר ורפאל וייזר, רב משורר ומחזאי - יהודה ליב לנדא, ירושלים: הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, תש"ן.
קישורים חיצוניים
- "לנדא, יהודה ליב", יהודה דוד אייזנשטיין (עורך), אנציקלופדיה אוצר ישראל, ניו יורק: פרדס, תשי"ב, חלק ו, עמודים 52–53, באתר HebrewBooks
- יהודה ליב לנדא, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
- יהודה ליב לנדא, נגינות ופואמות, ניו-יורק: ה'תרצ"ג, באתר הספריה הלאומית – ישראל
- ר' בנימין, יהודה לייב לנדא: דרמה ולאחריה, בפרויקט בן-יהודה
- יוסף אורן, הצגה עברית ראשונה, בפרויקט בן-יהודה
יהודה ליב לנדא (1866-1942), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
- ^ גליציא, בתוך אנציקלופדיה אוצר ישראל (איזנשטין, יהודה דוד, עורך), כרך ג', תשי"ב, עמ' 203-206, באתר היברובוקס
- ^ ווינר ניישטאט, בתוך אנציקלופדיה אוצר ישראל, כרך ד', תשי"ב, עמ' 206, באתר היברובוקס
- ^ בראדי, בתוך אנציקלופדיה אוצר ישראל (איזנשטין, יהודה דוד, עורך), כרך ג', תשי"ב, עמ' 176, באתר היברובוקס
- ^ בענדר, אלפרד פיליפ, בתוך אנציקלופדיה אוצר ישראל (איזנשטין, יהודה דוד, עורך), כרך ג', תשי"ב, עמ' 147-148, באתר היברובוקס
- ^ דרום אפריקא, בתוך אנציקלופדיה אוצר ישראל, כרך ד', תשי"ב, עמ' 73-76, באתר היברובוקס
- ^ דראמא, בתוך אנציקלופדיה אוצר ישראל, כרך ד', תשי"ב, עמ' 68-71, באתר היברובוקס
- ^ הורדוס, בתוך אנציקלופדיה אוצר ישראל, כרך ד', תשי"ב, עמ' 123-125, באתר היברובוקס
- ^ הזכרת נשמות, בתוך אנציקלופדיה אוצר ישראל, כרך ד', תשי"ב, עמ' 133, באתר היברובוקס
- ^ חמורבי, בתוך אנציקלופדיה אוצר ישראל, כרך ד', תשי"ב, עמ' 291-293, באתר היברובוקס
- ^ יהדות, בתוך אנציקלופדיה אוצר ישראל (איזנשטין, יהודה דוד, עורך), כרך ה', תשי"ב, עמ' 52-57, באתר היברובוקס
- ^ יובלים, ספר, בתוך אנציקלופדיה אוצר ישראל (איזנשטין, יהודה דוד, עורך), כרך ה', תשי"ב, עמ' 93-95, באתר היברובוקס
- ^ לאסאל, פרדינאנד, בתוך אנציקלופדיה אוצר ישראל (איזנשטין, יהודה דוד, עורך), כרך ה', תשי"ב, עמ' 310-312, באתר היברובוקס
- ^ פיוט, בתוך אנציקלופדיה אוצר ישראל (איזנשטין, יהודה דוד, עורך), כרך ח', תשי"ב, עמ' 221, באתר היברובוקס
- ^ ארכיון יהודה ליב לנדא, בספרייה הלאומית
- ^ פליקס לנדא א., באתר הרשות השופטת
יהודה ליב לנדא (יוהנסבורג)38748144Q25490967