קולין ארצ'ר
קולין ארצ'ר (בנורווגית: Colin Archer; 22 ביולי 1832 - 8 בפברואר 1921) היה אדריכל ימי ובונה ספינות מלרוויק, נורווגיה. הוריו היגרו לנורווגיה מסקוטלנד בשנת 1825. הוא עשה לו שם בבניית ספינות חזקות, בטיחותיות ומאריכות ימים.
חייו ועבודתו
לפני שהחל בקריירה של אדריכל ימי בנורווגיה, עשה תקופת-מה בקווינסלנד, אוסטרליה, עם כמה מאחיו. בעת שהותו שם, הפליג עם מטעו במעלה נהר פיצרוי, קווינסלנד, "כשזה היה כמעט, אם לא לגמרי, לא-נודע".
ארצ'ר והמספנה שלו נודעו בבניית ספינות בטוחות ובעלות משך חיים ארוך. הנודעת בספינותיו של קולין ארצ'ר הייתה הפראם, שנבנתה בהזמנת פריטיוף ננסן ולפי מפרט מדויק שלו, ושימשה את ננסן במשלחות שלו אל הקוטב הצפוני ובהמשך, את רואלד אמונדסן במשלחת הקוטב הדרומי ההיסטורית שלו, שכבשה לראשונה את הקוטב הדרומי; "פראם" שמורה עכשיו במוזיאון פראם באוסלו. ארצ'ר תיכנן גם ספינת מפרשים איתנה ל-Redningsselskapet (החברה הנורווגית להצלה וחילוץ בים), שהייתה בשימוש שנים רבות ועכשיו ידועה כ"קולין ארצ'ר"; האבטיפוס של סירת ההצלה, "קולין ארצ'ר RS1", עודנה משמשת כמוזיאון צף. כמה ספינות מקוריות אחרות השייכות לחברת החילוץ וההצלה עדיין משייטות בים, בהן Frithjof Wiese RS40.
ארצ'ר הקדיש זמן רב לחישוב הדרך היעילה ביותר לעיצוב כלי שיט. עד היום ממשיכים מעצבי אוניות לבחון את עבודתו בבואם לעצב אוניות חדשות. לזכותו רשום עיצובן של יותר ממאתיים ספינות, בהן הפראם.
מורשת
עיצובי האוניות של ארצ'ר הותאמו לשייט תענוגות במאה ה-20. ב-1904, בנה לסופר רוברט ארסקין צ'יילדרס סירה, שנקראה "אסגארד"; כיום מוצגת הסירה במוזיאון ונחשבת ליאכטה החשובה ביותר בתולדות אירלנד".[1] בשנים הבאות השתמשו בוני ספינות אחרים בעיצוביו של ארצ'ר לבניית ספינות, שעשו להן שם בהפלגות הקפת כדור הארץ. החיקויים שנעשו משנות ה-70' ואילך בהשראת ספינות אלה עשו את סגנון העיצוב של ארצ'ר לפופולרי עד ימינו אלה.
אותות כבוד
שתי ספינות חילוץ והצלה נקראו על שם ארצ'ר: ה"קולין ארצ'ר" משנת 1893 ובהמשך סירת ההצלה "קולין ארצ'ר". חצי האי קולין ארצ'ר, האי דבון, נונאווט מנציח את שמו.
מרוץ מפרשיות על שם קולין ארצ'ר, הנקרא גם הוא על שם בונה הספינות, מתקיים פעם בשנתיים. המירוץ מתחיל בלוורסוג, הולנד, ומסתיים בלרוויק, נורווגיה. המרחק הוא בסביבות 657 ק"מ; משך המירוץ, בכפוף למזג האוויר וסוג הספינה, הוא בדרך כלל כשלושה, ארבעה או חמישה ימים.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
