פראם (אונייה)
פראם ("קדימה") (בנורווגית: Fram) הוא שמה של אוניית משלחות חקר נורווגיות בחוג הארקטי ובאנטארקטיקה, שבראשן עמדו חוקרי הארצות פריטיוף ננסן, אוטו סוורדרופ, אוסקר ויסטינג ורואלד אמונדסן, בשנים 1893 עד 1912. תיכנן ובנה אותה בונה הספינות קולין ארצ'ר למשלחת הארקטית של פריטיוף ננסן ב-1893, שתוכניתה הייתה להקפיא את "פראם" בתוך יריעת קרח ארקטי ולשוט עמה מעל הקוטב הצפוני.
"פראם" הרחיקה צפונה ('57 85° צפון) ודרומה ('41 78°) יותר מכל ספינת עץ אחרת. "פראם" שמורה במוזיאון פראם באוסלו, נורווגיה.
מבנה
שאיפתו של ננסן הייתה לחקור את קצה הצפון הארקטי יותר מכל אחד אחר. לשם כך היה עליו להתמודד עם בעיה, שרבים מן המפליגים באוקיינוס הקוטב נתקלו בה לפניו: הקרח הקופא עלול למחוץ ספינה. הרעיון של ננסן היה לבנות ספינה, שתוכל לעמוד בלחץ, לא הודות לחוזקה בלבד, אלא משום שצורתה תעוצב כך שתאפשר לקרח לדחוף אותה למעלה, כך שתוכל "לצוף" על גביו.
"פראם" היא ספינה תלת-תורנית, באורך כולל של 39 מטר ורוחב של 11 מטרים. הספינה רחבה ורדודה שלא כרגיל, כדי לשפר את יכולתה לעמוד במתקפות הקרח שילחץ עליה בכל עוצמתו.
ננסן שכר את בונה הספינות מלרוויק לבנות אונייה בעלת מאפיינים אלה. "פראם" נבנתה עם שכבה חיצונית של עץ גרינהארט לעמוד בדחיקות הקרח וכמעט ללא שדרית, כדי להתאים אותה למים הרדודים שננסן ציפה לפגוש בדרכו. ההגה והמדחף עוצבו כך שאפשר יהיה למשוך אותם אחורנית. גם בידוד הספינה נעשה בקפדנות, כדי לאפשר לצוות לחיות בה עד חמש שנים. עוד כללה הספינה טחנת רוח, שהפעילה מחולל לאספקת חשמל לתאורה במנורות קשת.
בתחילה, נבנתה "פראם" עם מנוע קיטור. לפני משלחת אמונדסן לקוטב הדרומי ב-1910, הוחלף המנוע במנוע דיזל, ראשון בסוגו בחקר הקטבים.
משלחות
"פראם" הייתה בשימוש במשלחות אחדות:
משלחת ננסן לחוג הארקטי, 1896-1893
שברי אונייה שנמצאו בגרנלנד, מאוניית הקיטור האמריקאית "ז'אנט" (1878), שאבדה סמוך לחופי סיביר, וסחופת עצים שנמצאה במחוזות סוולבארד וגרנלנד, רמזו על הימצאות זרם אוקיינוס הנובע מתחת לתכסית הקרח הארקטי ממזרח למערב ונושא עמו סחופת עצים ממחוזות סיביריים אל סוולבארד ומערבה משם. ננסן הורה לבנות את "פראם" כדי לחקור את התאוריה הזאת.
ננסן התייצב בראש משלחת, שנמשכה שלוש שנים. כשהתחוור לו, ש"פראם" לא תגיע אל הקוטב הצפוני ישירות בכוח הזרם, יצאו הוא והיאלמר יוהנסן בכיוון הקוטב על מגלשי סקי. אחרי שהגיעו אל '14 86° צפון, נאלצו לשוב על עקבותיהם ולעשות את החורף בארץ פרנץ יוזף. ננסן ויוהנסן התקיימו על בשר ניבתן ודוב קוטב ועל שומן. לבסוף פגשו חוקרי ארצות בריטים, משלחת ג'קסון-הרמסוורת', וחזרו לנורווגיה ימים ספורים לפני ש"פראם" חזרה לשם גם היא. הספינה הייתה לכודה קרוב לשלוש שנים בקרח, והגיעה ל-'57 85° צפון.[1]
המשלחת של סוורדרופ לאיים הארקטיים הקנדיים 1902-1898
בשנת 1898 הנהיג אוטו סוורדרופ, שהחזיר את "פראם" ממסעה הארקטי הראשון, משלחת מדעית אל הארכיפלג הארקטי הקנדי. "פראם" עברה שינויים קלים לקראת המסע הזה, שהתבטאו בהרחבת הגוף החופשי (freeboard) (החלק שבין קו המים לסיפון). "פראם" הפליגה מן הנמל ב-24 ביוני 1898, עם 17 איש על סיפונה. מטרתם הייתה למפות את שטחי האיים הארקטיים ולאסוף דגימות מן הקרקע, מן הצומח ומן החי. המשלחת נמשכה עד 1902 והצליחה למפות שטח של 260,000 ק"מ, יותר מכל משלחת ארקטית אחרת.
משלחת הקוטב הדרומי של אמונדסן
ערך מורחב – משלחת הקוטב הדרומי
"פראם" שימשה את רואלד אמונדסן במשלחת הקוטב הדרומי שלו, בשנים 1912-1910, המשלחת הראשונה שהגיעה אל הקוטב הדרומי. במסעה זה הגיעה "פראם": ל-'41 78° דרום.
הנצחה
על שמה של הספינה נקראת הרמה פראם מסה; מישור נילסן נקרא על שם קפטן תורוואלד נילסן, מפקד הספינה.
קישורים חיצוניים
שגיאות פרמטריות בתבנית:ויקישיתוף בשורה
פרמטרי חובה [ שם ] חסרים
הערות שוליים
- ^ Apsley Cherry-Garrard]], The Worst Journey in the World, Carroll & Graf Publishers, 1922, p. xxii>
