רבי אברהם שאג-צוובנר
הרב אברהם שאג-צוובנר (ד' באייר ה'תקס"א; אפריל 1801 - כ"ט באדר ה'תרל"ו; מרץ 1876) היה רב העיר שאטלסדורף ולאחר מכן קוברסדורף (Kobersdorf).
ביוגרפיה
נולד בפריישטאט, הונגריה (כיום Hlohovec בסלובקיה). בגיל שלוש התייתם מאביו רבי יהודה ליב שאג שהיה מתלמידי הנודע ביהודה, ואמו מסרה אותו לידי רבה של רגינדורף, רבי יצחק פרנקל, כדי שיחנכו. בגיל עשר ידע חלק גדול מהש"ס[1]. טרם הגיעו לגיל מצוות נשלח לישיבתו של החת"ם סופר בפרשבורג, שם הוסמך לרבנות. רבו החת"ס הפליג בשבחו כ"גאון וצדיק"[דרוש מקור].
שם המשפחה "שאג" נוצר לאחר שהרב יחזקאל לנדא הוסיף את הפסוק: "אריה שאג מי לא יירא" לכתב סמיכה שהעניק לאביו, שנמנה עם תלמידיו.
שימש כבעל תפילה בימים הנוראים. ניגון התפילה של החזן רבי יעקב פעסטער מבוסס על תפילתו.
רבנותו בהונגריה
בגיל 18 שידך לו רבו החתם סופר לאישה את לאה, בתו היתומה של רבי אהרן הלוי שפיץ, שהיה אב"ד בעיר פרוסטיץ שבמוראביה (תקנ"ט-תקע"א)[2]. האב נפטר בהיותו בן 48, ורבי מרדכי בנט, הרב של מדינת מוראביה, גידל את היתומים. כשהגיעה הבת לפרקה ביקש מהחת"ם סופר, שיבחר לו את התלמיד המצוין ביותר בישיבתו והוא הציע את רבי אברהם. כיוון שגם החתן וגם הכלה היו יתומים, החת"ם סופר עמד מצד החתן ור' מרדכי בנט עמד מצד הכלה, והחתן קיבל את משרת הרבנות של חמיו. לאחר 7 שנים, בטרם מלאו לו 25 שנה עבר לכהן כרב בשטלסדורף שבהונגריה, ופתח שם ישיבה. משטלסדורף עבר רבי אברהם לכהן כרב בקוברסדורף, אחת משבע הקהילות שבחבל בורגנלנד שבהונגריה. שם כיהן ברבנות במשך עשרים וחמש שנה.
כבר בשטלסדורף באו בחורים רבים ללמוד בישיבתו. מסופר כי היה עומד ומרצה שש שעות רצופות את שיעורו לפני תלמידיו, ואף לעת זקנותו כשגופו נחלש, היה מקפיד לומר את שיעורו בעמידה[3]. אחרי השיעור היה מגיע לאפיסת כוחות ממש, עד שלא יכול היה לעמוד על רגליו.
יחד עם רבנים בהונגריה תמך בחובת הפילוג מהנאולוגים, ולאחר מכן הצטרף לחרם נגד אלה שלא הסכימו לכך, קהילות הסטטוס קוו אנטה. במהלך הקרע ביהדות הונגריה דרש כינוס אספה מייצגת ומחה על יומרת מפלגת "שומרי הדת" ליטול תפקיד זה על עצמה.
בארץ ישראל
ביום כ"ב אייר שנת ה'תרל"ג (1873), בגיל 72, עלה לארץ ישראל עם משפחתו והתיישב בירושלים. ב"המגיד" מפרשבורג מאותה שנה מסופר, כי בעיר באדן התאספו אלפי אנשים, ובתוכם רבני הקהילות, להפרד ממנו. מבין הנאספים נשמעו קולות בכי, אך הוא אמר להם: "בני ורעי האהובים, למה אתם בוכים, הלוא בן שבעים ושתיים שנה אנכי היום, לא אוכל עוד לצאת ולבוא וללחום מלחמת ה' נגד המהרסים. ה' הטוב חנן עמי, והוסיף לי על ימי שתי שנים. הלא גם פה צריך אני ואתם להיות מוכנים בכל יום אל הקול הקורא אלי ממרום, צו אל ביתך, ולך שוב אל מקורך".
יחד עמו עלה גם תלמידו הרב יוסף חיים זוננפלד, שהיה אז אברך צעיר. בירושלים היה ממנהיגי המתנגדים להקמת בתי הספר החדשים ונגד הספרייה (לימים הספרייה הלאומית).
נפטר בירושלים בכ"ט באדר ה'תרל"ו, (1876), ונקבר בחלקת הפרושים בבית הקברות בהר הזיתים. הוא ציווה שלא לכתוב על מצבתו שום תואר, מלבד שבסוף ימיו עלה לארץ ישראל. גדולי ירושלים ספדו לו וחלקם אמרו שהיה בעל רוח הקודש.
רבה של ירושלים, רבי שמואל סלנט, הורה לא לערוך שום מסיבה של שמחה בירושלים עד שלושים יום לפטירתו. מסיבה, שנקבעה לחול המועד פסח, בוטלה בגלל אבלו.
בפנקס ה"חברא קדישא" הירושלמית רשום: "ונפטר על ידי סיבה, כי ביום עש"ק הסיקו את הבית לחמם, ובלילה התפללו מנין כנהוג. וגם הוא אכל סעודת לילה, ומחמת רוב החום בעת השינה נתעלף הוא וזוגתו. ולמחר בבקר באו בניו להתפלל, וצעקו לפתוח הדלת, ואין קול ואין עונה. והם פתחו הדלת, ומצאו שניהם כמתים. והביאו רופאים, היא נתרפאה, והוא שבק חיים לכל חי".
עם גדולי דורו
החת"ם סופר אמר עליו כי "עשרים פרסאות מסביב לפרשבורג אין ת"ח גדול כמותו, וצדיק כמותו - אין בכל המדינה"[דרוש מקור]. פעם אחת נפגש רבי אברהם עם החת"ם סופר וחותנו רבי עקיבא איגר. רבי עקיבא איגר שוחח איתו רגעים מספר, ואחר כך הפטיר לבעל החת"ם סופר: "רואה אני שאתה יודע במי להתפאר"[דרוש מקור].
בספר "חוט המשולש" של הגאון רבי שלמה סופר, נכד החת"ס כתוב:"...פעם אחת היה אצל זקני החת"ס תלמידו המובהק הגאון הגדול מו"ה אברהם שאג זצ"ל... עוד קודם שהיה רב בקהילה... ובאותה מסיבה היה גם גדול אחד. וכאשר הלך רבי אברהם, ליווהו החת"ס כברת דרך ארוכה, ויחר הדבר לגדול ההוא, ואמר: "כבוד כזה ראוי לאדם גדול, ואינו מכבוד החת"ס ומכבוד קהילתו לעשות כבוד כה רב לאברך הזה". כשמוע החת"ס דברים אלו קרא בחזרה לתלמידו הגר"א שאג ושאלו איזה עניין בגמרא... וכשמוע הגדול ההוא את לימודו שנה ואמר: "אכן כדין עשה החת"ס, שליווהו בכבוד כזה לו יאה ולו נאה"..."
צאצאיו
לרבי אברהם שאג היו חמישה בנים ובנות: יהודה לייב צוובנר, מרים, יששכר בער, הינדל ואהרון.
נכדיו (חתני חתנו רבי דוד יוליס) הם רבי שמואל זנוויל שפיצר ורבי ברוך ראובן שלמה יונגרייז - אביו של רבי דוד יונגרייז.
נינו, אברהם-חיים שאג, הקרוי על שמו, כיהן כחבר הכנסת בכנסת הראשונה, ובנו דוד, היה חובש ב"מחלקת ההר" של הפלמ"ח ומנופלי מחלקת הל"ה.
מספריו
- אהל אברהם- שו"ת, ירושלים, תרמ"א
- אהל אברהם על מסכת חולין, הוצאת הרב ולדמן, תשנ"א
- דרשות הרא"ש, חלק א' ירושלים תרס"ד, עם חלק נוסף שם תש"ם, מהדורה חדשה של שני החלקים עם הערות ומפתחות, בשני כרכים, שם תשס"ו
- חידושי רבינו אברהם שאג, ג' כרכים, נדפס מחדש בהוצאת מכון זיכרון אהרן (קרלין סטולין), ירושלים תשע"ג
לקריאה נוספת
- יצחק דוד צוובנר, לפיד אש, ירושלים, תשי"ד.
- דרשות הרא"ש, ירושלים, תשס"ו כרך א' תולדות רבינו.
- שורשים משפחתיים, רותי ברגמן.
- הרב יצחק דוד צוובנר, האחוד, קובץ לענייני היהדות החרדית, תולדות האדם הגדול בענקים
- כרטיס נפטר בהר הזיתים
קישורים חיצוניים
- הרב מו"ה אברהם שאג (צוועבנער), בספר שם הגדולים מארץ הגר-חלק א, מערכת א, אות מז, עמוד 12
הערות שוליים
- ^ האיש על החומה ח"א עמ' 93
- ^ נפטר בכ"א בתשרי תקע"ז ראו אודותיו: רבי אברהם שטרן, מור"ר אהרן הלוי ז"ל שפיץ אב"ד האליטש, מליצי אש, עמוד 77, אות קפו, באתר היברובוקס.
- ^ כמוזכר בהקדמת בנו רבי יששכר בער לשו"ת אהל אברהם, שיצא לאור בירושלים
תקופת חייו של רבי אברהם שאג-צוובנר על ציר הזמן |
---|
|
28558210אברהם שאג-צוובנר