קווי נסקה
 באמצעות ראשוני הארכאולוגים שהחלו לחקור את קווי הנסקה. | |
| צילום אווירי של שרטוט קוף מ־1953 צולמה באמצעות ראשוני הארכאולוגים שהחלו לחקור את קווי הנסקה. | |
| האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 1994, לפי קריטריונים 1, 3, 4 | |
| מדינה |
 פרו |
|---|---|
קווי נסקה (בספרדית Líneas de Nazca) הם גאוגליפים הנמצאים במדבר נסקה, רמה גבוהה וצחיחה המשתרעת לאורך 85 קילומטר בקרבת חוף האוקיינוס השקט בין העיירות נסקה ופאלפה בחבל הארץ פמפס דה חומאנה (Pampas de Jumana – ערבות חומאנה), כ־400 קילומטרים דרומית ללימה, בירת פרו. יוצרי הקווים השתייכו לתרבות נסקה המתוארכת לתקופה בין 200 לפנה"ס לשנת 600 לספירה. הקווים יוצרים מאות תצורות שמורכבותן משתנה מקווים פשוטים וישרים שאורכם מגיע עד 20 קילומטרים[דרוש מקור], למשולשים, וטרפזים ועד לצורות מורכבות ומסוגננות של בעלי חיים כדוגמת קוליברים, עכבישים, קופים לטאות ולווייתנים ואף דמויות אנושיות. לא ניתן לזהות את קווי נסקה כצורות בעלות משמעות אלא מצפייה בהם מהאוויר. מתוך הנחת היסוד שבני נסקה לא ראו מעולם את עבודתם מנקודת תצפית זו נולדו השערות מרובות על יכולות הבנאים ומטרותיהם.
בניית הקווים ושימורם
הקווים נוצרו כשהוסרו אבני החצץ המצופות בתחמוצות של ברזל ומנגן שגוונן אדום חלודה שכיסו את פני מדבר נסקה. כשהחצץ הוסר נחשפו פני השטח הבהירים יותר. צבעם של הקווים הוא בגוון צהוב־בז' ועומקם הוא לא יותר מכמה סנטימטרים. ברמת נסקה יש כמה מאות קווים פשוטים וצורות גאומטריות, כמו גם מעל לשבעים צורות תחומות בקווים מעוגלים: חיות, חרקים ודמויות אנוש. שטח האזור הכולל את הקווים קרוב ל־500 קמ"ר ואורכן של הדמויות הגדולות ביותר מגיע ל־270 מטרים. הקווים נשמרים בשל מזג האוויר הקבוע, נטול הרוח והצחיח מאוד. מדבר נסקה הוא אחד היבשים שעל פני כדור הארץ ונשמרת בו טמפרטורה קבועה של 25°C כל השנה. העובדה שאין רוחות במדבר סייעה לשמור על הקווים גלויים עד עצם היום הזה.
תאוריות
קווי נסקה נתגלו בשנות ה־20 של המאה ה־20 כשהחלו טיסות מסחריות סדירות מעל מדבר נסקה. משנת 1940 החל הארכאולוג האמריקאי פול קוסוק (Paul Kosok) את המחקר הרציני הראשון של הקווים. לקוסוק הצטרפה החוקרת מריה רייכה (Maria Reiche) מגרמניה, ומאז ועד מותה בשנת 1998 עסקה רייכה במדידת הקווים ובתיעודם, בפרסומם ברחבי העולם ואף הביאה להכרזת המקום כאתר מורשת עולמית בידי אונסק"ו.
מאז גילוים הוצעו תאוריות שונות לגבי שיטות הבנייה של הקווים והסיבות לבנייתם.
ההסבר המקובל
התאוריה הארכאולוגית המקובלת היא שאנשי נסקה יצרו את הקווים תוך שימוש בכלים ובציוד מדידה פשוטים בלבד. תמיכה בתאוריה זו נותן תיארוך פחמן שנעשה תוך שימוש בדגימות מיתדות עץ הנעוצות בקרקע בקצותיהם של חלק מהקווים. יתר על כן, ג'ו ניקל מאוניברסיטת קנטקי שחזר אחת מדמויות הקווים תוך שימוש בטכנולוגיה שהייתה זמינה לאינדיאנים של נסקה מאותה התקופה וללא שימוש בפיקוח מהאוויר. תוך תכנון מדוקדק וטכנולוגיות פשוטות יכול צוות קטן של אנשים לשחזר אפילו את הדמויות הגדולות ביותר בתוך 48 שעות. עם זאת, לא נמצאה עדיין עדות המסבירה מדוע נבנו הדמויות, ולכן מטרת בני הנסקה בבניית הקוויים נותרה עדיין התעלומה העיקשת ביותר. רבים סוברים כי מדובר במניעים דתיים, וכי בני נסקה יצרו תמונות שרק האלים יכלו לראות בבירור. עם זאת, פרטי התאולוגיה של בני הנסקה נותרו בלתי ידועים.
תאוריות אלטרנטיביות
תאוריה אחרת מתבססת על עבודתו של דייוויד ג'ונסון. ג'ונסון בילה שעות ארוכות בחקר קווי נסקה והקשר שלהם לכאורה עם תעלות תת־קרקעיות. ג'ונסון השתמש בשיטה המכונה דאוזינג (שבה אדם טוען ליכולות על טבעיות המאפשרות לו לחוש היכן מצויים מים מתחת לקרקע באמצעות "מקל מים", ענף בצורת האות Y) על מנת לאתר תעלות מים כאלה. לטענתו של ג'ונסון הקווים מסמנים היכן יש מים בקרקע והיכן אין. האזורים המכילים את המספר הרב ביותר של גאוגליפים מרוכזים סביב אזורים שיש בהם כמות רבה של מי תהום והם קרובים בדרך כלל לבארות או למקורות מים אחרים. ההשערה שג'ונסון מעלה היא שהתושבים המתגוררים באזור כה צחיח יבלו בהכרח חלק ניכר מזמנם בחיפוש אחר מקורות מים. על ידי יצירת מפה ענקית בקנה מידה מלא הם ידעו במדויק היכן למצוא מים ללא תלות באיזה אזור במדבר היו. הגאוגליפים היו לכן דמויות דתיות של האלים או שמות שניתנו לכל אחד ממקורות המים.[1]
הארכאולוגים קוסוק ורייכה ניסו לקדם את אחד מהרעיונות המוקדמים שניתנו לקווי נסקה. לטענתם הקווים נועדו להצביע על המקום באופק הרחוק שבו השמש וגופים שמיימיים אחרים זרחו או שקעו. השערה זו נבדקה על ידי שני מומחים שונים באסטרונומיה עתיקה, ג'רלד הוקינס (Gerald Hawkins) ואנתוני אבני (Anthony Aveni), ושניהם הגיעו למסקנה שאין מספיק ראיות על מנת לתמוך בהסבר האסטרונומי.
למרות הפרכת ההסבר האסטרונומי של קווי נסקה והגאוגליפים בידי הוקינס ואבני, העלה האקליפסולוגיסט (כלומר חוקר הליקויים של החמה והלבנה), רובין אדגר (Robin Edgar), השערה שקווי נסקה, בייחוד הגאוגליפים המתארים בעלי חיים, דמויות אנוש, ציפורים ו"פרחים" הם כמעט בוודאות תגובה קדומה לתופעה המכונה "עין האלוקים" הנוצרת בזמן ליקוי חמה מלא. מעל דרום פרו התרחשה סדרה בלתי שגרתית של ליקויי חמה מלאים בתקופה שבה נוצרו הגאוגליפים של קווי נסקה. השמש המוסתרת על ידי הירח בזמן ליקוי חמה מלא דומה לאישון ולקשתית של עין ענקית המשקיפה משמים וזה ההסבר מדוע האינדיאנים של נסקה יצרו את האמנות של הגאוגליפים הענקיים שהדרך הטובה ביותר לראותם היא על ידי "העין בשמים".
אחדים (למשל ג'ים וודמן (Jim Woodmann) משערים כי כיוון שהדרך היחידה לצפות בקווים היא מלמעלה הרי שבהכרח הייתה ליוצרים דרך לטוס והטכנולוגיה היחידה שיכולה הייתה להיות זמינה לתושבים הקדומים היא כדור פורח המבוסס על אוויר חם. וודמן אפילו הדגים את הרעיון על ידי בניית כדור פורח מחומרים ותוך שימוש בטכנולוגיות שהיו זמינים לתושבים מהתקופה ההיא, על מנת לבחון את ההשערה שלו. הכדור אומנם הצליח להתרומם פחות או יותר והוכיח כי השערה זו היא אפשרית, אבל אין שום הוכחה מוצקה המאששת או מפריכה את ההשערה של וודמן.
לפי תאוריה אחרת, הקווים הם שרידים של "מקדשי הליכה", שבהם קבוצה גדולה של מאמינים הלכו לאורך תבנית שנקבעה מראש ושהייתה מוקדשת לישות קדושה ייחודית, בדומה למנהג של הליכה במבוך. תושבים של הכפרים המקומיים טוענים כי תושביה הקדומים של אמריקה ערכו טקסי פולחן על שרטוטים עצומים אלו על מנת להודות לאלים ולהבטיח בכך כי המים ימשיכו לזרום אליהם מהרי האנדים. השערה זו על מטרת קווי נסקה וחשיבותם היא הסבירה ביותר, כי היא עולה בקנה אחד עם המטרות שלשמן נוצרו גאוגליפים אחרים באמריקה הצפונית. הסבר זה גם נקשר לרשת הנרחבת של תעלות מים תת־קרקעיות שאותרה באזור ושתוארכה לאותה תקופה.
ההסבר השנוי ביותר במחלוקת הוצע על ידי אריך פון דניקן בספרו מרכבות האלים. דניקן טען כי הקווים היו למעשה שדות נחיתה לספינות חלל של חייזרים. טענתו מתבססת על הנימוק שהעלה גם וודמן שהתבניות של קווי נסקה הן כה גדולות ומסובכות שניתן היה לבנותן רק בעזרת מכונות מעופפות.
צורות נוספות
-
הקוליברי -
הקונדור -
האנפה -
הלווייתן -
האיש -
העכביש -
השקנאי -
הכלב -
העץ -
הקוף -
הידיים
מקורות
- Aveni, Anthony F. (ed.) (1990). The Lines of Nazca. Philadelphia: American Philosophical Society. מסת"ב 0-87169-183-3
- Aveni, Anthony F. (2000). Between the Lines. Austin Texas: University of Texas Press. מסת"ב 0-292-70496-8
- Bauer, Susan Wise (2001). The Story of the World, Vol. 1. Peace Hill Press. מסת"ב 0-9714129-0-1
- Lambers, Karsten (2006). The Geoglyphs of Palpa, Peru: Documentation, Analysis, and Interpretation. Lindensoft Verlag, Aichwald/Germany. מסת"ב 3-929290-32-4
ראו גם
לקריאה נוספת
- סטיבן הול, סודות כתובים בחול, נשיונל ג'יאוגרפיק, גיליון 142, מארס 2010
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: קווי נסקה |
- ד"ר רמי דברת, מסע אל לימה ונסקה מגזין את
- קווי המים של נסקה
- שחזור צילומי של קווי נסקה
- תאורית "העין בשמים"
- אתר NASA
- מפת גוגל
- טיסת הכדור הפורח של ג'וליאן נוט וג'ים וודמן מעל קווי נסקה
- תיאור השכפול בקנה מידה מלא שביצע ג'ו ניקל
- מילון הספקנים
- קווי נסקה תמונות של ז'ורז' רוסה
- מדענים בטוחים: נפתרה אחת מהתעלומות הגדולות בתולדות האנושות, באתר וואלה!, 31 במאי 2017
הערות שוליים
