גאוגליף

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

גאוגליף – (יוונית "גאו" – ארץ, "גליף" לגלף) הוא ציור, מוטיב או תרשים גדולים הנוצרים על הקרקע בעזרת סידור של קלאסטים או גילוי אדמה מתחת למצע.

גאוגליף מסוג פוזיטיב הוא תבנית של אבנים או תל עפר וגאוגליף מסוג תשליל (נגטיב) נעשה על ידי חשיפת אדמה, בדרך כלל פטינה, לצורך רישום הצורות.

בין הגאוגליפים המפורסמים ביותר הם קווי נסקה בפרו. אזורי גאוגליפים אחרים כוללים את בוליביה, ברזיל[1], אוסטרליה המערבית וחלקים במדבר האגן הגדול שבדרום-מערב ארצות הברית. דמויות גבעה, מבוכי צמחים ומבוכי האבן של סקנדינביה, איסלנד, לפלנד וברית המועצות לשעבר הם סוגים של גאוגליפים. הגאוגליף הגדול ביותר הוא "אדם מארי" (Marree Man) בדרום אוסטרליה ([1] [2])

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ סיימון רומרו, ניו יורק טיימס, סודות האמזונס נחשפים, באתר הארץ, 16 בפברואר 2012
ערך זה הוא קצרמר בנושא ארכאולוגיה. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.