קוברה

קוברה
	קוברה הודית
מיון מדעי
ממלכה:	בעלי חיים
מערכה:	מיתרניים
מחלקה:	זוחלים
סדרה:	קשקשאים
משפחה:	פתניים
קבוצה:	קוברות
סוגים
	Naja; Boulengerina; Pseudohaje; Paranaja; Ophiophagus; Hemachatus;

ערך זה עוסק בשם כללי למספר מיני נחש. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו קוברה (פירושונים).

קוברה (מפורטוגזית: Cobra, נחש) הוא שם כללי למספר מינים של נחשים ארסיים המשתייכים למספר סוגים שונים במשפחת הפתניים (Elapidae). מיני הקוברות השונים נפוצים בדרך כלל באזורים טרופיים ומדבריים או מדבריים-למחצה ביבשות אסיה ואפריקה. על אף שבמשפחת הפתניים סוג מסוים נקרא קוברה (Naja), ישנם מיני נחשים שאינם משתייכים לסוג זה אך למרות זאת מסווגים לרוב כקוברות.

המאפיין ההתנהגותי הבולט של רוב מיני הקוברה בעת סכנה הוא הרמת אזור הגוף העליון ומתיחת עור רפוי המצוי בשני צידי הצוואר (על ידי עצמות הצוואר), וזאת במטרה ליצור מראה מאיים ומרתיע. צבע מיני הקוברות השונים נע בין שחור או חום כהה לצהוב או קרם ולעיתים אף אדמדם. אורכם הממוצע של רוב המינים נע בין 1.5 ל-3 מטרים, אך הגדול ביותר, רב פתן מלכותי, מגיע לאורך של יותר מחמישה מטרים.

הקוברה ניזונה בעיקר ממכרסמים קטנים, זוחלים קטנים אחרים, עופות וביצים. באזורים בהם אזור המחיה של הקוברה חופף למגורי אדם לעיתים קורים מקרי הכשה, שחלקם מובילים למוות. אויביה הטבעיים של הקוברה, מלבד האדם, הם נחשים אחרים, גירית הדבש, הנמייתיים וכמה עופות דורסים. הקוברות מטיבים לטפס על עצים. כמה ממיני הקוברות היורקות, מסוגלים לירוק את ארסם למרחק של מספר מטרים, והם מכוונים בדיוק^[^{דרוש מקור]} מפתיע יחסית לאזור העיניים.

לקוברה חשיבות סמלית בהינדואיזם (ראו נאגה). קוברת המשקפיים נחשבת קדושה בהינדואיזם ומהווה את אחד מסמליו של שיווה, ואילו במצרים העתיקה לקוברה המצרית היה מעמד קדוש. באזור הודו או פקיסטן, מאלפי נחשים מיוחדים מציגים לעיתים קוברות "מאולפות" כביכול לקהל. המאלף חולב את ארסו של הקוברה או עוקר את שיני הארס שלו, ומנגן בסוג מיוחד של חליל. הקוברה הוא חירש לחלוטין או מסוגל לשמוע צלילים מסוימים בלבד, ולמעשה הוא אינו מכיש את מאלפו בגלל התנועה הבלתי פוסקת של החליל אחריה הוא עוקב, התנהגות שנראית לצופה מהצד כמעין ריקוד של הקוברה.