קהילת המדינות הדוברות פורטוגזית
קהילת המדינות הדוברות פורטוגזית (בפורטוגזית: Comunidade dos Países de Língua Portuguesa ובראשי תיבות CPLP), היא פורום רב לאומי לשיתוף פעולה וידידות בין מדינות דוברות פורטוגזית ברחבי העולם (מדינות לוזופוניות - שתרבותן מבוססת על מורשת האימפריה של פורטוגל, ללא תלות במוצא אתני או במיקום גאוגרפי. המונח שאוב משם הפרובינקיה הרומאית "לוסיטניה" ששטחה חפף לשטח פורטוגל של ימינו).
הקמת הפורום והמדינות החברות
ה-CPLP הוקם בשנת 1996 והצטרפו אליו שבע מדינות – אנגולה, ברזיל, קייפ ורדה, גינאה ביסאו, מוזמביק, פורטוגל וסאו טומה ופרינסיפה. לאחר שקיבלה מזרח טימור את עצמאותה, הצטרפה אף היא, בשנת 2002, ואילו גינאה המשוונית התקבלה כחברה מלאה ב-2014. ברזיל, מזרח טימור, וחמש המדינות האפריקניות הן כולן מושבות לשעבר של פורטוגל.
ה-CPLP הוא גוש מדינות המצוי בהקמה, ושמונה החברות יודעות מעט מאוד על שאר חברותיהן לגוש. אחד מהמאפיינים הייחודיים של הגוש הוא שהחברות בו שותפות בלשון ובתרבות, היוצרות גשר בין יבשות.
ב-2005, בפגישה בלואנדה, שרי התרבות של שמונה המדינות הכריזו על ה-5 במאי כיום התרבות הלוזופונית (Dia da Cultura Lusófona).
החברות
המשקיפות
מאוריציוס
צ'כיה
הממלכה המאוחדת
אנדורה
סלובקיה
ארגנטינה
צ'ילה
אורוגוואי
צרפת
לוקסמבורג
סנגל
גאורגיה
איטליה
יפן
נמיביה
טורקיה
סרביה
הונגריה
חברות מועמדות
מרוקו
קטר
ספרד
דרום קוריאה
אלבניה
הודו
חוף השנהב
אינדונזיה
אוקראינה
אסוואטיני
ארצות הברית
רוסיה
יוון
רומניה
ונצואלה
פרו
מקאו
הפיליפינים
אוסטרליה
חשיבות ה-CPLP
במדינות דוברות הפורטוגזית מתגוררים 223 מיליון בני אדם, והן מפוזרות על פני כדור הארץ, אך תרבותן קרובה, וההיסטוריה שלהן משותפת. אומות ה-CPLP הם בעלות שטח משותף של - 10,742,000 קמ"ר, שטח הגדול, לדוגמה, משטחה של קנדה.
מאז שנוצרה, סייעה קהילת ה-CPLP לפתור בעיות בסאו טומה ופרינסיפה, ובגינאה ביסאו, בשל הפיכות במדינות אלו. פתרון בעיות אלו סייע לשתי המדינות ברפורמות כלכליות ודמוקרטיות.
מנהיגי CPLP מאמינים שהשכנת שלום באנגולה ובמוזמביק, כמו גם עצמאותה של מזרח טימור יסייע לחיזוק הקשרים בין המדינות, ולפיתוח הגוש כולו.
מערכת ה-CPLP
מזכירות הארגון אחראית לייזום ויישום פרויקטים ויוזמות. המזכירות ממוקמת בליסבון. המזכירות נבחרת לתקופה של שנתיים, ויכולה להיבחר מחדש רק פעם אחת.
קווי הפעולה וסדרי העדיפויות של הארגון נקבעות על ידי פגישה דו שנתית של ראשי המדינות החברות, ותוכנית הפעולה הנקבעת מאושרת על ידי פגישה שנתית של שרי החוץ של מדינות הארגון.
ישנה גם פגישה חודשית של "ועדת ההיגוי הקבועה" העוקבת אחרי היוזמות והפרויקטים העומדים על הפרק.
הארגון ממומן ברובו על ידי המדינות החברות בו.
בעבר היה דגל הארגון מעין עיגול המוקף בשבע כנפיים. כיום יש לעיגול שמונה כנפיים, לציון הצטרפותה של מזרח טימור.
היוזמות העיקריות של הארגון
- תוכנית לסיוע במלחמה באיידס, מיועדת במיוחד לסייע לחמש החברות האפריקניות.
- מרכז לפיתוח כישורי יזמות בלואנדה, אנגולה.
- מרכז לפיתוח מינהל ציבורי במאפוטו, מוזמביק.
- המרכז לשפות הרשמיות של מזרח טימור.
- ועידה למלחמה במלריה, תיערך בסאו טומה ופרינסיפה.
- מפקד דוברי השפה הפורטוגזית.
- בית ספר ואוניברסיטה דיגיטליים.
- פיקוח על הבחירות בגינאה ביסאו.
- פרויקט חירום לסיוע בבניית מוסדות בגינאה ביסאו.
- בנייה מחדש של מוסדות המינהל הציבורי והמשפט במזרח טימור.
- מלחמה ברעב ובעוני.
תנועה חופשית של אזרחים
שמונה המדינות החברות חתמו על הסכמים לאפשר תנועה חופשית של אזרחיהן בין מדינות הגוש, לרבות ויזות לכניסות מרובות של אנשי עסקים ונוסעים אחרים, מתן עדיפות מנהלית לבקשות לכניסה, והזכות לטיפול רפואי ואישורי שהייה לכל אזרחי מדינות CPLP בכל מדינה חברה אחרת.
הצעה ליצירת אזרחות משותפת לא עלתה יפה בשל התנגדותן של אנגולה ומוזמביק. ההסכם, שהוא כבר בתוקף בין ברזיל ופורטוגל, יאפשר זכויות פוליטיות וזכויות אזרח שוות לכל אזרחי מדינות CPLP. עם זאת, אחד המכשולים העיקריים לתוכנית זו הוא חשש מהגירה המונית לפורטוגל, שהיא מדינה החברה באיחוד האירופי. תנועה חופשית בין המדינות החברות תסכן את מעמדה של פורטוגל ואת חובותיה כלפי האיחוד. בתחילת שנות ה-90, הייתה הגירה משמעותית מברזיל לפורטוגל אשר הביאה את שאר חברות האיחוד ללחוץ על פורטוגל להדק את הביקורת על ההגירה מברזיל (וזאת בשל העובדה שהגבולות בין מדינות האיחוד עצמן היו באותו הזמן עצמו בהליכי פירוק). הדבר גרם למתחים בין ברזיל ופורטוגל.
ב-2005 פורטוגל יצרה שירותי נמל מיוחדים בנמל התעופה של ליסבון לאזרחי מדינות CPLP, בדומה לאלו הניתנים לחברי האיחוד האירופי. על הקמת מסדרון שירותים זה הוחלט בוועידת CPLP שהתקיימה ביולי 2002 בברזיליה.
מדינות וטריטוריות אחרות
פרק זה טעון עדכון. אנא כמה מתושבי החבל האוטונומי גליסיה, שבספרד, דרשו ליטול חלק בארגון, בשל העובדה ששפתם, גליסית, קרובה מאוד לפורטוגזית.
עם יצירת הארגון ביקשה גינאה המשוונית לקבל מעמד של משקיפה, בשל העובדה שכמה מחוזות במדינה זו דוברות שפה קריאולית המבוססת על הספרדית, ומקיימות קשרים תרבותיים עם סאו תומא ופרינסיפה. בוועידת CPLP ב-2004 הוסכם לקבל מדינה זו כמשקיפה. לאחרונה הביעה מרוקו עניין בקבלת מעמד משקיפה.
ה"Instituto Internacional de Macau" (המכון הבינלאומי של מקאו) הוא אף הוא בעל מעמד משקיף, ומטרתו לקרב את צעירי מקאו לתרבות המשותפת לחברי CPLP, ולקיים זהות נפרדת מן הזהות הסינית.
ראו גם
קישורים חיצוניים
| קהילת המדינות הדוברות פורטוגזית | ||
|---|---|---|
| חברות | אנגולה • ברזיל • כף ורדה • גינאה ביסאו • מוזמביק • פורטוגל • סאו טומה ופרינסיפה • מזרח טימור • גינאה המשוונית | |
| משקיפות | מאוריציוס • סנגל • גאורגיה • יפן • נמיביה • טורקיה | |
